רוב המבוטחים לא יודעים, אך חוק חוזה הביטוח קובע תקופת התיישנות קצרה מן הרגיל למימוש הזכות מכוח הפוליסה, בת שלוש שנים בלבד. ההתיישנות נעצרת אך ורק במקרה של הגשת תביעה משפטית בבית משפט. אך, האם ניתן להאריך את התקופה, ואם כן באילו מקרים? על נושא זה בכתבה.
בכל הנוגע לביטוחים שנכרתו עד ליום 26.11.2020, ניתן להגיש תביעה לתגמולי ביטוח חיים עד שלוש שנים מיום פטירת המבוטח. האם יש דרך לעקוף מגבלה זו ובאילו נסיבות מרוץ ההתיישנות נעצר?
תביעה למימוש פוליסת ביטוח חיים היא בדרך-כלל עניין הרה גורל עבור משפחתו של מבוטח שהלך לעולמו. לרוב, הפוליסה מבטיחה למשפחה סכום כסף נכבד לאחר פטירת המבוטח, ולעיתים קרובות, עתידה הכלכלי של המשפחה תלוי בסכום כסף זה.
כמו כל תביעה משפטית, גם תביעה לתגמולי ביטוח חיים כפופה לתקופת התיישנות. עם זאת, רבים לא מודעים לכך שעל תביעות חיים חלה תקופת התיישנות מקוצרת של שלוש שנים בלבד (בכפוף לתיקון שנערך בחוק בחודש נובמבר 2020).
זה אומר שניתן להגיש לחברת הביטוח תביעה לתגמולי ביטוח חיים תוך שלוש שנים מיום פטירת המבוטח בפוליסה, ולא יאוחר מכך. כמו כן, גם לאחר הפניה אל חברת הביטוח, מרוץ הזמן לא נעצר. התמהמהות בטיפול בתביעה, אם מצד המבוטח ואם מצד חברת הביטוח, עשויה להביא לכך שזכאותו של המוטב לתגמולים תישלל לפני סיום הטיפול בתביעה, בגלל חלוף תקופת ההתיישנות.
תיקון שערכה כנסת ישראל בחודש 11.2020, וליתר דיוק ביום 26.11.2020, קובע כי תקופת ההתיישנות בביטוחי חיים שנמכרו או חודשו לאחר מועד התיקון תעמוד על חמש שנים ולא על שלוש שנים כפי שהיה עד למועד זה. בתיקון הובהר כי הכוונה הינה רק לביטוחים שנועדו לכסות מפני מות המבוטח או זולתו, דהיינו התיקון אינו חל ביחס למוצרים נוספים הכלולים במסגרת ביטוח החיים.
מהם החריגים לכלל זה, והאם יש דרך לעצור את תקופת ההתיישנות?
מה קורה כאשר מוטביו של מבוטח שנפטר אינם מודעים לכך שרכש פוליסת ביטוח חיים, ומגלים על כך רק אחרי חלוף תקופת ההתיישנות?
במקרים כאלה, בהחלט יש סיכוי לעקוף את מגבלת ההתיישנות. סביר להניח אמנם שחברת ביטוח תדחה תביעה לתגמולי ביטוח חיים שהוגשה אחרי תום תקופת ההתיישנות, אך ייתכן כי בית-המשפט יחייב אותה לפרוע את השטר (הפוליסה) שעליו היא חתומה בכל-זאת.
כך אירע, לדוגמה, במקרה בו צורפה מבוטחת לפוליסת ביטוח חיים קבוצתית ע"י קרן ההשתלמות שלה, ללא ידיעתה וללא ידיעת יורשיה. היורשים גילו רק כעבור שש שנים מעת פטירת המבוטחת על קיומה של הפוליסה ושנה וחצי לאחר מכן הגישו תביעה לתשלום תגמולי ביטוח על-פי הפוליסה. חברת הביטוח סירבה לממש את הפוליסה בטענה כי תקופת ההתיישנות בת שלוש השנים כבר חלפה, אך בית-המשפט השלום בתל-אביב דחה את עמדת החברה והורה לה להעביר ליורשים את התגמולים. החלטה זו אושרה ע"י בית-המשפט המחוזי בעקבות ערעור שהגישה חברת הביטוח.
בשתי הערכאות התבססה החלטת בית-המשפט על כך שקרן ההשתלמות לא הודיעה מעולם למבוטחת המנוחה על קיומה של הפוליסה וגם חברת הביטוח לא עשתה זאת באופן ישיר. בנסיבות אלה, נקבע כי "הגילוי המאוחר" של היורשים גובר על תקופת ההתיישנות, וניתן להכיר בתביעתם. כמו כן, הודגשה בפסקי-הדין שניתנו בתיק כי לגם לקרן ההשתלמות וגם לחברת הביטוח הייתה חובה ליידע את המבוטחים על פוליסת ביטוח החיים ועל זכויותיהם מתוקף הפוליסה.
כאמור, גם אם הגשתם תביעה לתגמולי ביטוח חיים לחברת הביטוח לפני חלוף תקופת ההתיישנות, כדאי שתעמדו על המשמר. עצם העובדה שפניתם לחברה או לסוכן מטעמה אינה עוצרת את מרוץ ההתיישנות. מחלוקת או משא ומתן מתמשכים מול חברת הביטוח על גורל התביעה או על סכום התגמולים, בעוד התביעה נותרת פתוחה, עלולים להביא לכך שתקופת ההתיישנות תחלוף וכך תאבדו את זכאותכם לתגמולים.
אם נקלעתם להליכים ארוכים מול חברת הביטוח, או אם החלטתם לממש את פוליסת ביטוח חיים סמוך לסוף תקופת ההתיישנות, כאשר קיים סיכון כי לא תצליחו להביא את התביעה לסיומה לפני תום התקופה, מומלץ לפנות לחברת הביטוח ולבקש ממנה להאריך את תקופת ההתיישנות.
לא תמיד החברה תראה נכונות לכך, אך לעיתים היא תיענה לבקשה. בכל מקרה, הקפידו לקבל בכתב את הסכמת החברה להארכת תקופת ההתיישנות, וחשוב שההסכמה תהיה מפורשת וברורה.
אם לא הצלחתם להשיג את הסכמת חברת הביטוח להארכת תקופת ההתיישנות, יש לשקול הגשת תביעה נגד החברה לבית-המשפט. רק הגשת תביעה לבית-המשפט תוכל לעצור את מרוץ ההתיישנות, כל עוד הגשתם אותה לפני סיום תקופת ההתיישנות.
ייתכנו מקרים בהם חברת הביטוח תתעכב בטיפול בתביעת לתגמולי ביטוח חיים או תדחה את הטיפול בתירוצים כאלה ואחרים וכך תחלוף לה תקופת ההתיישנות ויישמט הבסיס לתביעה.
אם נקלעתם לנסיבות כאלה מול חברת הביטוח ולא הספקתם לתבוע אותה בבית-המשפט לפני תום תקופת ההתיישנות, כדי לעצור את מרוץ ההתיישנות, עדיין קיימת אפשרות כי בית-המשפט יכיר בתביעתכם.
כבר היו מקרים, בהם זקף בית-המשפט את התמהמהות חברת הביטוח לחובתה וקבע כי מדובר בהתנהגות חסרת תום-לב המצדיקה את קבלת התביעה לתגמולי ביטוח גם אחרי חלוף תקופת ההתיישנות.
הנחיות של המפקחת על הביטוח שנכנסו לתוקף לאחרונה מחייבות את חברות הביטוח להודיע למבוטחים או מוטביהם מהי תקופת ההתיישנות החלה על התביעה, כאשר הן שולחות למבוטחים או למוטבים הודעה על קבלה, דחייה או קבלה חלקית של תביעותיהם. את תקופת ההתיישנות יש לציין בהבלטה מיוחדת.
הנחיות אלה עשויות לסייע למוטבים בפוליסת ביטוח חיים להתמודד עם טענות התיישנות מצד חברות הביטוח ולהביא להארכת תקופת ההתיישנות, במקרים בהם חברת הביטוח לא עמדה בחובתה להודיע למוטבים על תקופת ההתיישנות.
תחום ביטוח החיים הוא סבוך ומורכב וכך גם סוגיית ההתיישנות של תביעות ביטוח חיים. לפני שאתם נוקטים צעדים כאלה ואחרים מול חברת הביטוח, מומלץ שתפנו לעורכי-דין העוסקים בביטוח, ותתייעצו עמם כיצד לפעול.
שלח הודעה
חייג עכשיו
עורכי הדין שלנו ישמחו לעזור לכם! 
התלהבתי מהמשפט:
"כמו כל תביעה משפטית, גם תביעה לתגמולי ביטוח חיים כפופה לתקופת התיישנות."
מה? תביעת ביטוח חיים זה כמו תביעה על גניבה?
בעבירות פליליות ההתישנות היא בעיקר בגלל שהעדים לא זוכרים היטב, ועלול להיות אי-צדק.
תביעה לתגמולי ביטוח חיים נעשית רק כשבטוח שהמבוטח נפטר – לא?
מעניין שחשבון בנק שנעזב, נשמר הרבה מאד שנים – וזו חובת הבנק.
אפילו לא מוזכר כאן אם יש חובה על חברת הביטוח להזכיר על ההתיישנות למוטבים כל כמה חודשים.
אני חושד שהח"כים שיזמו חוק כזה מקבלים תגמולים מחברות הביטוח
בעיני זה חוק של שודדים