פגיעה בעבודה עשויה להעמיד לרשות הנפגע פיצוי לא רק מביטוח לאומי, כמו שרובם חושבים, אלא ממקורות נוספים, כגון: אפשרות לפיצוי מאת המעסיק (במקרה של רשלנות / הפרת חובה הקבועה בחוק). בכתבה הבאה, סקרנו את האפשרויות השונות העומדות לרשות נפגעים, והדרך הראויה למימוש הזכות.
למעלה מ-100 תאונות עבודה מתרחשות כמעט מדי יום בישראל. כך קובע דו"ח רשמי שפורסם רק לאחרונה על ידי המוסד לביטוח לאומי. מה צריך העובד הנפגע לעשות? האם עליך להגיש את תביעתו רק למוסד לביטוח לאומי (מל"ל) או שמא ניתן להטיל את החבות בפיצויים גם על גורמים נוספים?
הצעד המרכזי שיש לנקוט בו לאחר תאונת עבודה הוא הגשת תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי. המוסד לביטוח לאומי מחויב לפצות את העובד בגין אובדן ההכנסה שנגרם לו בשלושת החודשים שלאחר התאונה (דמי פגיעה) וכן לשלם קצבת נכות או מענק במידה שנגרמה לעובד נכות בשל הפגיעה. שיעורי הנכות נקבעים על ידי וועדה רפואית במוסד לביטוח לאומי שהעובד מופיע בפניה. על פי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995, פגיעה בעבודה יכולה להיות אחת משתיים:
חשוב להדגיש כי תחת המושג "תאונה" נכללות גם פגיעות מכוח תורת המיקרוטראומה. כלומר, פגיעות זעירות וקטנות אשר הצטברו לכדי מחלה כתוצאה מהעבודה.
לא כל הגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי מקימה מיד את ההכרה המיוחלת. פעמים רבות הביטוח הלאומי מסרב להכיר בעובד כנפגע עבודה בטיעונים שונים כגון אירוע התאונה לא התרחש, האירוע לא קשור לעבודה, מחלת המקצוע נגרמה לעובד שלא בשל נסיבות העבודה וכדומה. כמו כן, גם לאחר שהפגיעה בעבודה הוכרה על ידי המל"ל ייתכן ותהיה מחלוקת לגבי שיעורי הנכות בוועדה הרפואית.
פגיעה בעבודה יכולה להיגרם לעובד כתוצאה מרשלנות מצד המעסיק. למשל, מעסיק שלא דאג לסביבת עבודה בטוחה, הפר את חובות הזהירות המוטלות עליו, העמיד לרשות העובד ציוד לא תקין, לא פיקח על קיום הוראות הבטיחות בפועל וכדומה. במקרים אלה פתוחה בפני העובד הדרך להגיש כנגד המעסיק תביעה ישירה מכוח פקודת הנזיקין [נוסח חדש], תשכ"ח-1968. יודגש כי הפיצוי לעובד לא יהיה כפול שכן התגמולים מהביטוח הלאומי מקוזזים מסכום הפיצויים שייפסק לטובתו בבית המשפט. עם זאת, פעמים רבות קיים פער בין הפיצויים שמשולמים לעובד מהביטוח הלאומי לבין הפיצויים להם הוא זכאי נוכח נזקיו. בסיטואציות אלה שבהן הסכומים לא "נבלעים" זה בזה ייתכן וכדאי להגיש גם תביעה נגד המעסיק.
פגיעה בעבודה עלולה להיגרם לעובד כתוצאה מרשלנות צד ג' שאיננו המעסיק. דוגמה לכך יכולה להיות נפילה בדרך לעבודה בגין מפגע בטיחותי ברחוב ובמילים אחרות בשטח הנתון לאחריותה של רשות מקומית. במקרים כגון דא העובד יכול לשקול הגשת תביעה כנגד העירייה בגין המפגע המסוכן. אחריות צד ג' בנזיקין בעקבות פגיעה בעבודה יכולה להיות מונחת לפתחם של גורמים שונים וחשוב לבחון כל מקרה לגופו.
עובדים רבים בישראל מבוטחים בין היתר בפוליסת ביטוח תאונות אישיות. זוהי פוליסה פרטית שאמורה לספק מענה במקרה של אובדן כושר עבודה, נכות ואפילו מוות. לעתים אלו פוליסות אשר העובד מבוטח בהן מכוח ביטוחים קבוצתיים במקום העבודה, ביטוח פנסיוני וכדומה. כך או כך, פוליסת ביטוח לתאונות אישיות מזכה את העובד בפיצויים ללא קשר לזכאותו מול המוסד לביטוח לאומי ו/או רשלנות המעסיק או צד ג' כלשהו.
שלח הודעה
חייג עכשיו
עורכי הדין שלנו ישמחו לעזור לכם! 
תגובות (0)