שיתוק מוחין עשוי להתרחש בעקבות כשלים בלידה אשר מקורם ברשלנות הצוות המיילד. מיותר להכביר מילים על הנזקים הקשים הנותרים בקטין והצורך של בני משפחתו לטפל, או אף לסעוד אותו. מנגד, חשוב מאוד להבין באילו מקרים יטה בית המשפט לפסוק פיצויים לטובת קטין ובני משפחתו. על מקרים אלה, בכתבה הבאה.
שיתוק מוחין הוא נזק קשה ביותר אשר נגרם לרוב בסמוך ללידה, במהלכה או עד שנתיים לאחריה. אחת הסיבות השכיחות והנפוצות ביותר לתופעה זו היא הפרעה באספקת החמצן למוח העובר/היילוד. היות ששיתוק מוחין בא לידי ביטוי בנזק נוירולוגי הוא עלול לגרום להפרעות קשות וחשוכות מרפא במערכות שונות בגוף.
על פי נתוני איגוד איל"ן (איגוד ישראלי לילדים נפגעים), שיתוק מוחין מאפיין שתיים מכל אלף לידות והוא שכיח בעיקר בקרב בנים ובמשפחות מרובות ילדים. לא אחת, שיתוק מוחין הוא תוצאה של רשלנות רפואית בלידה או בטיפול בילד לאחר מכן. תביעות נזיקין בגין רשלנות שגרמה לשיתוק מוחין יכולות להוביל לפסיקת פיצויים משמעותיים עבור הילד ובני משפחתו. זאת נוכח הפגיעה הרפואית הקשה וההשלכות שיש לה לגבי אורח חייו של הילד וצורכי הטיפול בו.
תביעות בגין רשלנות רפואית בלידה שתוצאותיה שיתוק מוחין עוסקות בהתנהלות אנשי הצוות הרפואי בשעות הקריטיות ממועד קבלת האישה בבית החולים (ובחדר לידה) ולאחר מכן. בית המשפט מבקש אפוא לבחון האם הרופאים התרשלו בניהול הלידה לאור הנתונים הספציפיים של המקרה. כמו כן, התובעים צריכים להוכיח כי הרשלנות גרמה לשיתוק מוחין (דהיינו, קשר סיבתי, רפואי ומשפטי).
פנים רבות ישנם לרשלנות רפואית מסוג זה. לדוגמה, רשלנות בקבלת החלטה על ניתוח קיסרי לעובר גדול וכתוצאה מכך העדר אספקת חמצן בלידה וגינאלית שהסתבכה, אבחון מאוחר של מצוקה עוברית בגין מעקב לקוי אחר מוניטור עוברי, אי מתן טיפול אנטיביוטי חשוב כנגד זיהום, רשלנות בטיפול בפגייה וכדומה.
חשוב להדגיש כי לא כל מקרה בו ילד נולד עם שיתוק מוחין הוא בהכרח עדות לכשל או מחדל בטיפול הרפואי. שיתוק מוחין יכול להיגרם גם מסיבוכים בלידה שהיו בלתי נמנעים. בית המשפט לא מייחס לרופאים רשלנות כ"חוכמה שבדיעבד" אלא רק על בסיס הפרקטיקה הרפואית המקובלת ומבחן "הרופא הסביר". זאת תוך הסתמכות על חוות דעת רפואיות ובהתאם לאופן הצגת הדברים על ידי עורכי הדין.
על פי רוב, תביעות בגין רשלנות רפואית שגרמה לשיתוק מוחין עוסקות במקרים בהם הילד סובל מנזקים קשים וחשוכי מרפא. לא אחת מדובר על קיצור תוחלת החיים ואפילו פטירה בסמוך ללידה. אלו הליכים משפטיים אשר יכולים להסתיים בפסיקת פיצויים גבוהה במיוחד. פיצויים שיכולים להגיע לכדי מיליוני שקלים. סכומי הפיצויים מגלמים בתוכם הן את הוצאות הטיפול בילד לכל חייו והן את הסבל שנגרם לו ולבני משפחתו כתוצאה מהרשלנות.
בכל מקרה של חשד לרשלנות שגרמה לשיתוק מוחין יש לפנות בהקדם לעורכי דין העוסקים בתחום (והמכירים היטב הליכים של רשלנות בלידה).
היות שרשלנות שגרמה לשיתוק מוחין יכולה לבוא לידי ביטוי בכמה וכמה אופנים, הנה דוגמאות למקרים שאירעו באמת.
ת"א 68905-06 – הרופאים לא נתנו מענה להאטות דופק עוברי
בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק פיצויים על סך כ-2.5 מיליון שקלים בגין לידת ילד עם שיתוק מוחין לאחר היריון תקין. התובעים (הילד והוריו) טענו כי השיתוק נגרם בשל האטות דופק ממושכות וקשות של העובר אשר לא זכו למענה רפואי הולם (ונמשכו שעות). לדבריהם, הרופאים החליטו לבצע לבסוף לידה מכשירנית והילד נולד במצב קשה ביותר. בית המשפט קיבל את התביעה. בפסק הדין נקבע כי במהלך הלידה התקבלו "החלטות בלתי סבירות" בעקבות "כשלים מערכתיים בהתנהלות חדר הלידה".
ת.א 1190/07 – רשלנות בטיפול בפג לאחר לידה
שיתוק מוחין יכול להיגרם כתוצאה מטיפול לקוי בילד לאחר לידה. דוגמה לכך ניתן למצוא בפסק הדין הזה אשר בסופו נפסקו פיצויים בסך כ-9 מיליון שקלים. מדובר על ילד שנולד פג במשקל של מעט יותר מ-1 ק"ג. בית המשפט קבע כי למרות שהתובע קיבל טיפול רפואי מצוין ברוב הזמן, בעניין ספציפי נפלה רשלנות מצד הצוות (ניטור וויסות הפחמן הדו-חמצני שניתן במשך כ-40 שעות בפגייה). התובעים השכילו להוכיח קשר סיבתי בין העניין הספציפי הנ"ל לבין מצבו הקשה של היילוד וטענותיהם התקבלו בבית המשפט.
שלח הודעה
חייג עכשיו
עורכי הדין שלנו ישמחו לעזור לכם! 
תגובות (0)