טיפולי יופי וקוסמטיקה הפכו בשנים האחרונות לפופולריים מאוד. מדובר בטיפולים אשר נערכים על פי רוב אף שלא על ידי רופאים, ובכלל זה נעשה במסגרתם שימוש בחומריים מסוכנים ובמכשירים הדורשים ידע מקצועי וניסיון. האם נזק הנגרם כתוצאה מטיפולים אלה מזכה בפיצוי כספי?
טכנולוגיות חדשות שפותחו בתחום האסתטיקה מובילות רבים לפתחם של מכוני יופי לשם שיפור המראה החיצוני שלהם. במקרים רבים – בעיקר כאשר הטיפול מתמקד בפנים ובשכבות החיצוניות של העור – מתבצעים הטיפולים ע"י קוסמטיקאיות או מטפלים אחרים שאינם רופאים.
עם זאת, בין אם המטפל הוא רופא או לא, מדובר בטיפולים רגישים שמצריכים ידע ומיומנות מתאימים, בייחוד לאור הטכניקות המשוכללות שמשמשות כיום בתחום. אם ביקורים אצל קוסמטיקאיות התמקדו בעבר בניקוי פנים ובהסרת שיער בשעווה או בחוט, כיום עומדות לרשותן טכניקות רבות נוספות, הכוללות שימוש באמצעים כימיים ובקרני אור לצורך הסרת שיער, פילינג (קילוף) של העור ושיזוף העור.
בניגוד לדימוי של טיפולי קוסמטיקה כטיפולים שגרתיים ו"קלילים", טיפולים כאלה בהחלט מועדים לסיבוכים וטומנים בחובם סיכונים משמעותיים למטופלים. על כך מעיד ריבוי תביעות הרשלנות הרפואית בתחום.
על-פי הדין, כדי להוכיח בבית-המשפט שנפלה רשלנות רפואית בטיפול כלשהו שבוצע בידי רופא, כולל טיפול אסתטי, צריך להוכיח שהרופא לא פעל פי שרופא סביר היה פועל. כלומר, בכל טיפול שמעניק רופא, מצופה ממנו לפעול במקצועיות, בהתאם לאדם סביר בתפקידו. חריגה מסטנדרט הרופא הסביר תיחשב להתרשלות.
אך מה כאשר המטפל אינו רופא? האם אז גם חלה עליו החובה לפעול בזהירות ובמיומנות כלפי המטופל? בפסיקה ניתנה לכך תשובה חיובית. בתי-המשפט קבעו שעל קוסמטיקאיות ומטפלים אחרים שאינם רופאים מוטלת החובה לפעול כמטפלים סבירים כשהם מעניקים טיפול העלול לגרום נזק לגופו של אדם, גם אם הטיפול מוגדר כ"קוסמטי" ולא כ"רפואי". מטפלים שחורגים מחובה זו ייחשבו כמי שהתרשלו בטיפול ועשויה לקום עילה להגשת תביעת רשלנות נגדם.
כך למשל, פסק בית-המשפט פיצויים בסך 103 אלף ש"ח לאישה שעברה טיפול "פוטותרפיה" להסרת נימי דם וכתמי עור מפניה אצל מטפל שאינו רופא (ת"א 12125-04-12). בתביעה שהגישה האישה נגד המטפל נטען שבעקבות הטיפול, שבוצע באמצעות מכשיר IPL הפולט אנרגיית אור, נוצרו בפניה צלקות וחורים, כתוצאה מהתרשלות המטפל. בית-המשפט קיבל את התביעה וקבע כי המטפל לא נהג בזהירות המתבקשת ממטפל סביר.
כוויות, צלקות וא-סימטריה בפנים או בגוף הן רק חלק מהנזקים המצערים שעלולים להיגרם כתוצאה מטיפול קוסמטי. לעיתים מדובר בנזקים בלתי-נמנעים, שקורים גם כשהטיפול עצמו מתבצע כראוי. כמעט אף טיפול פיזי אינו חסין לחלוטין מפני סכנות, ובמקרים מסוימים מטופלים בוחרים לעבור טיפול חרף הסיכון הטמון בו.
הבעיה מתעוררת כאשר המטופלים אינם מקבלים מספיק מידע על הטיפול (הסכמה מדעת) בטרם ביצועו, וסוברים לתומם שמדובר בטיפול בטוח לגמרי. תופעה זו נפוצה במיוחד בתחום הקוסמטיקה והאסתטיקה. מטפלים רבים משווקים את הטיפול כפשוט ובלתי-מזיק, בעוד שבפועל, קיים סיכון שהוא יסב נזק כזה או אחר למטופל.
האם הימנעות מליידע את מטופל בדבר סיכוניו של טיפול אסתטי עשויה להוות עילה לתביעת רשלנות? בהחלט כן. דווקא בגלל הלחצים השיווקיים העזים שתעשיית היופי מפעילה על צרכנים, קבעו בתי-המשפט שעל העוסקים בטיפולים אסתטיים חלה חובה מוגברת למסור למטופליהם את כל המידע הרלוונטי אודות סיכוני הטיפול. הפרה של חובה זו תיחשב להתרשלות שפגעה באוטונומיה של המטופל וביכולתו לתת "הסכמה מדעת" לטיפול, ובמקרים מסוימים יזכה המטופל לפיצוי על כך.
שלח הודעה
חייג עכשיו
עורכי הדין שלנו ישמחו לעזור לכם! 
תגובות (0)