בית משפט השלום בנצרת קבע כי במסגרת תביעת סיעוד, התובע רשאי לבקש גם סעד הצהרתי, שיצהיר על זכותו לקבל בעתיד סכומים שיגיעו לו לאחר הגשת כתב התביעה, וזאת בנוסף לבקשת הסעד הכספי, בגין הסכומים שמגיעים לו ממועד הפיכתו לסיעודי ועד למועד הגשת כתב התביעה. עוד נקבע כי ניתן להחליף את הסעד הצהרתי בסעד כספי נוסף כאשר התובע הלך לעולמו במהלך ניהול התביעה.
תיק זה עסק בתביעת ביטוח סיעוד שהוגשה בחודש נובמבר 2018 כנגד קופת חולים כללית קופת חולים לאומית, שבו עתר התובע לקבלת שני סעדים: סעד כספי וסעד הצהרתי.
במסגרת העתירה לסעד הכספי, ביקש התובע שבית המשפט יחייב את הנתבעים לשלם לו את כל תגמולי הביטוח החודשיים שהיו מגיעים לו בגין הביטוח הסיעודי שהיה לו אצל קופת חולים לאומית, לפני שהוא עבר לקופת חולים כללית, וזאת מהמועד שבו הוא הפך לטענתו לסיעודי ועד למועד הגשת התביעה.
במסגרת העתירה לסעד ההצהרתי, ביקש התובע שבית המשפט יצהיר כי הנתבעים חייבים לשלם לו גם את כל תגמולי הביטוח שמגיעים לו החל ממועד הגשת התביעה ועד לתום תוחלת חייו, להחזיר לו את הסכומים שישולמו על ידו לעובדת הזרה בגין שירותי הסיעוד שניתנו לו על ידה עד להכרעה בתביעה, ולשאת בעלויות העתידיות עד לתום תוחלת חייו.
בית המשפט הבהיר כי במסגרת תביעת סיעוד ניתן לבקש גם סעד הצהרתי שכזה, אשר יצהיר על זכות התובע לקבל סכומים עתידיים מדי תקופה מסוימת, וכי למרות שקבלת סעד זה מסורה לשיקול דעת בית המשפט, אזי הנטייה בפסיקה היא להעניק סעד הצהרתי שכזה בכפוף לקיום התנאים לכך.
במהלך שנת 2022 הלך התובע לעולמו, וזאת בעוד התיק עדיין מתנהל בפני בית המשפט, אולם בטרם הוחל בשלב ההוכחות.
בעקבות פטירתו של התובע, הגיש היורש שלו בקשה לתיקון כתב התביעה המקורי, וזאת בהתאם להוראות תקנה 46(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018.
הבקשה ביקשה לבצע שני תיקונים בכתב התביעה המקורי:
התיקון הראשון עסק בצירוף יורשו של המנוח כתובע בתיק. לא הייתה כל מחלוקת בין הצדדים לגבי תיקון זה, וגם לא הייתה צריכה להיות, הואיל והוא התבקש בהתאם להוראות הדין, ועל כן בית המשפט הורה לגביו כמבוקש.
התיקון השני עסק בבקשה להחלפת הסעד ההצהרתי שהתבקש בכתב התביעה המקורי, בסעד כספי, אשר מחייב את הנתבעים בסכום שלטענת התובע מגיע לו בגין התקופה שמיום הגשת כתב התביעה המקורי ועד למועד פטירת המנוח.
תיקון זה אמור למעשה להגדיל את סכום התביעה המקורי, מאחר שהוא הוסיף לסעד הכספי המקורי, שהתייחס לתשלומים המגיעים מהמועד שבו המנוח הפך לטענתו לסיעודי ועד למועד הגשת התביעה, סעד כספי נוסף, שמתייחס לתשלומים המגיעים ממועד הגשת התביעה ועד למועד פטירת המנוח.
אולם, קופות החולים התנגדו לקבלת תיקון זה, כפי הנראה בטענה שהמדובר למעשה בהוספת עילה תביעה חדשה.
תקנה 46(א) לתקנות סד"א קובעת שבית המשפט רשאי בכל עת להורות כי על תיקון כל עניין בכתב טענות או על צירוף/מחיקת בעל דין מכתב התביעה, וזאת לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, ותוך התחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג.
בית המשפט הבהיר כי לפי הפסיקה, גישת בתי המשפט לתיקון כתבי טענות הינה ליברלית ביותר, כך שבית המשפט יטה בדרך כלל לקבל את הבקשה, וזאת במיוחד כאשר מדובר בבקשה שמוגשת בשלב מוקדם של הליכי בית המשפט, ועוד בטרם הוחל בבירור התובענה לגופה (כלומר, בעיקר לפני שהוחל בהליך ההוכחות של המשפט).
גישה זו נובעת מהחשיבות הרבה שהמשפט הישראלי מייחס לזכות הגישה לערכאות, וזאת הן בסכסוך שבין פרטים לבין עצמם והן בסכסוך בין פרט לבין רשויות השלטון.
ברוב המקרים גם ניתן לרפא את הנזק שנגרם למשיב בבקשת התיקון, לרבות בשל הצורך להשיב לבקשת התיקון ולתקן את כתב הטענות מטעמו, באמצעות פסיקת תשלום הוצאות לטובתו, שישולמו לו על ידי מי שהגיש את בקשת התיקון.
עוד קבע בית המשפט כי הבקשה לתיקון כתב התביעה לא ביקשה להוסיף עילת תביעה חדשה לעילת התביעה המקורית, כי אם רק להוסיף סעד כספי נוסף (ולמעשה, להחליף את הסעד ההצהרתי המקורי בסעד הכספי הנוסף), וזאת בגין הנזק שנגרם מלאחר הגשת כתב התביעה ועד למות המנוח, כאשר אין חולק שלא ניתן היה לכלול סכום זה מלכתחילה במסגרת כתב התביעה המקורי בעת הגשתו.
הכלל בפסיקה לעניין בקשה לתיקון כתב התביעה לצורך הוספת עתירה לסעדים אחרים הוא שבית המשפט מוסמך לקבל בקשה כזו כל עוד התובענה עדיין תלויה ועומדת, ובמיוחד במקרים שבהם טרם הוחל בשלב ההוכחות, שאז אין חשש שקבלת בקשת התיקון תסרבל או תאריך את ההליך במידה בלתי מתקבלת על הדעת.
לפיכך, כל עוד התביעה המקורית עדיין לא הוכרעה, התובע רשאי גם לתבוע נזקים נוספים שנגרמו לו לאחר הגשתה, וזאת באמצעות הגשת בקשה לתיקון כתב התביעה.
כאשר מדובר בבקשה לתיקון כתב תביעה שנועדה להביא להחלפת סעד הצהרתי בסעד כספי, אזי ככלל יש מקום להיעתר לה, וזאת לאור גישת הפסיקה ששואפת לרכז במקום אחד את הדיון בסעד ההצהרתי ובסעד האופרטיבי, ועל מנת למנוע התדיינות כפולה.
במקרה דנן, אין חולק שלאור פטירת המנוח, אין טעם עוד להורות גם על מתן הסעד ההצהרתי, מאחר שפטירתו ממילא סימנה את המועד האחרון שעד אליו התובע יכול לתבוע את הסכומים שמגיעים לו לטענתו.
כלומר, הנזק הנטען כבר התגבש במלואו במועד פטירת המנוח, ואין יותר קושי לחשבו ואין גם מניעה לכלול אותו התביעה הנוכחית.
לפיכך, קבלת הבקשה באופן שיצרף את הסכום הנוסף שמגיע לתובע, לטענתו, בגין התקופה שמלאחר הגשת כתב התביעה המקורי ועד למות המנוח, לא יגרום לעיוות דין או לפגיעה בזכות דיונית כלשהי של הנתבעים, בפרט שטרם הוחל בשלב ההוכחות.
לעומת זאת, כאשר הבקשה לתיקון כתב התביעה מבקשת להוסיף עילת תביעה חדשה, שהראיות לגביה שונות מאלו הדרושות להוכחת עילת התביעה שעל פי כתב התביעה העיקרי, אזי בית המשפט יירתע מלהתיר את התיקון. בהתאם לכך הורה בית המשפט על קבלת הבקשה לתיקון כתב התביעה.
[ת"א (נצרת) 1136-11-18 מרג'יה נ' שירותי בריאות כללית נצרת עילית]
שלח הודעה
חייג עכשיו
עורכי הדין שלנו ישמחו לעזור לכם! 
תגובות (0)