על מנת להבטיח כי תביעתכם תתקבל, ולא פחות חשוב מכך, כי הפיצוי שיתקבל (ככל ויתקבל) יהיה בשיעור העולה בקנה אחד אם הנזקים שנגרמו בתאונה, מומלץ לבצע מספר פעולות בסמוך לאחר תאונה. בכתבה הבאה, ריכזנו שורה של נושאים (טיפים מעשיים), אשר מומלץ לבצע כדי להבטיח את זכויותיכם. אל תפספסו.
על פי דו"ח רשמי שפורסם לאחרונה מטעם המוסד לביטוח לאומי מתרחשות בישראל מדי שנה כ-144,000 פגיעות בעבודה. הביטוח הלאומי משלם לנפגעי עבודה כ-4 מיליארד שקלים בשנה ולצד זאת העובדים הנפגעים יכולים לדרוש פיצויים מגורמים נוספים כמו צד שלישי רשלן, מעסיק רשלן, חברת ביטוח מכוח פוליסת תאונות אישיות וכדומה.
על מנת לעשות קצת סדר בנושא הנה פעולות שחשוב לבצע מיד לאחר פגיעה בעבודה.
עם קרות תאונת עבודה יש לפנות לקבלת טיפול רפואי. את הטיפול צריך לקבל במוסד רפואי מוכר כמו קופת חולים, בית חולים, מרפאה מורשית וכדומה. לאורך כל הטיפול ומיד בתחילתו יש לציין במפורש את הקשר שבין התאונה לבין העבודה. הדברים חשובים במיוחד לגבי קבלת טיפול רפואי שלא נעשה מיד עם קרות האירוע. לדוגמה, עובד שנפל בעבודה והלך לראות רופא בנושא רק לאחר כמה ימים.
במידה שהפגיעה בעבודה עוסקת במחלת מקצוע או טענה מכוח תורת המיקרוטראומה יש לציין בפני הרופא את הקשר לעבודה. למשל, ליקויי שמיעה שהתגברו בגלל עבודה במקום רועש. המסמכים הרפואיים משמשים לא אחת כראיות בהליכים כנגד המוסד לביטוח לאומי ו/או תביעות מול צדדים שלישיים. זאת מתוך תפיסה שמטופל שמעוניין לקבל טיפול רפואי מוסר לידי הרופא את מלוא הנתונים שיכולים לסייע באבחון מצוקתו ומציאת מזור למכאוביו.
יש לוודא כי הדברים שנאמרים לרופא המטפל אכן נרשמים בדו"ח הרפואי בדיוק באותו האופן שבו הם נאמרו. על המטופל לדאוג לקבלת העתק של הרשומה הרפואית וכן תוצאות שונות כמו בדיקות, הפניות וכדומה. קבלת טיפול רפואי בעקבות תאונת עבודה יכולה להיות גם פנייה לטיפול במרחק של זמן מה מהאירועים. הדברים שכיחים בתאונות שנזקיהן צצים ועולים רק לאחר תקופה מסוימת כמו פגיעה באיבר פנימי.
ככל שהנפגע יכול לעשות כן עליו לבקש מהמעסיק טופס ב.ל. 250. טופס הודעה על תאונת עבודה שהמעסיק חותם עליו ומציין את הפרטים לגבי התאונה כפי שהעובד תיאר אותם בפניו. רצוי שטופס זה יוצג גם במהלך קבלת הטיפול הרפואי. טופס ב.ל 250 רלבנטי גם עבור עובדים שלא נפגעו במקום העבודה עצמו. למשל, עובדים שנפגעו בתאונה בדרך לעבודה או מהעבודה הביתה.
במקביל לקבלת הטיפול הרפואי יש לדווח למעסיק על תאונת העבודה וככל שניתן לאסוף עדויות מהשטח. עדויות אלה יכולות להיות עדויות מצולמות (תמונה של מפגע), עדות מצד עובדים שראו את המקרה, עובדים שהועסקו בתנאי עבודה דומים וכדומה. העדויות הללו עשויות לסייע גם בהליכים מול המוסד לביטוח לאומי (אם קיימת מחלוקת לגבי הגדרת המקרה כתאונת עבודה) וגם מול צדדים שלישיים במסגרת טענות בדבר רשלנות.
מומלץ במועד המוקדם ביותר לעלות על הכתב את כל נסיבות האירוע והשתלשלות האירועים. זאת מכיוון שתביעות בנוגע לתאונת עבודה אינן מתקיימות מיד עם קרות האירוע ולעתים עובר זמן מה ממועד התרחשות האירועים למועד שבהם הנפגע צריך לעלות את הדברים מול ביטוח לאומי, צד שלישי ו/או בית המשפט. על מנת להימנע ממצב של שכחת פרטים חשובים (שחלקם העובד כלל איננו יודע שהם חשובים) רצוי לעלות על הכתב את תיאור האירוע בצורה מדויקת ורחבה.
פעמים רבות תאונות עבודה נגרמות גם בשל רשלנות מצד צדדים שלישיים. המקרה ה"קלאסי" הוא כמובן רשלנות מעסיק אשר יצר סביבת עבודה לא בטוחה שגרמה להיווצרות סיכון בלתי סביר ללא מענה. מדובר כמובן רק בדוגמה שכן צד שלישי שאחראי לתאונה יכול להיות גם גורם חיצוני לחלוטין כמו לדוגמה רשות מקומית שיצרה מפגע בדרך לעבודה, יצרן שסיפק מכונה לא תקינה ועוד.
מיצוי זכויות לאחר תאונת עבודה צריך לכלול התחקות אחר נסיבות המקרה וניסיון לאתר כל גורם נוסף שיכול להיות אחראי לאירועים. לצד הפניה לביטוח הלאומי העובד רשאי תמיד להגיש תביעה מקבילה כנגד צד ג' מכוח עוולת הרשלנות לפי פקודת הנזיקין.
תאונות עבודה עלולות לגרום לנזקים גופניים ונפשיים. לעתים הנזקים הם כה חמורים עד כדי שהם מותירים נכות ופוגעים ביכולתו של האדם להתפרנס בהווה ובעתיד. הליכים למיצוי זכויות עבור נפגעי עבודה עוברים כאמור בכמה מסלולים לרבות ביטוח לאומי, חבות מעסיק, חבות צד ג', פוליסת ביטוח פרטית וכדומה.
כל המסלולים הללו נעים גם בנפרד וגם משולבים זה בזה. לדוגמה, מעסיק רשלן לא ישלם לעובד פיצויים בגין סכומים שצריכים להיות משולמים על ידי המוסד לביטוח לאומי וקביעות של וועדה רפואית בביטוח לאומי יכולות להשפיע על הליכים אחרים.
כמו כן, הדברים שנאמרים על ידי הנפגע בביטוח לאומי יכולים לשמש כראיות בתביעות נגד צדדים שליליים. למשל, אם העובד ציין בטופס למל"ל שהוא "נפל בעבודה", ואחר כך הוא טוען בתביעה נגד המעסיק שהוא "החליק בעבודה", ייתכן והוא יידרש להסביר את הבדלי הגרסאות. בעוד שהגרסה הראשונה לא מעידה על רשלנות של המעסיק (העובד בסך הכל נפל), בגרסה השנייה יש כבר טענה לסיכון בלתי סביר (מפגע שגרם להחלקה). לא אחת אפילו מילה בודדת וקטנה בהליך מסוים עלולה לגרור השלכות לא פשוטות בהליך אחר. חשוב לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מטעם עורך דין המתמחה בייצוג נפגעי תאונות עבודה ויפה שעה אחת קודם.
שלח הודעה
חייג עכשיו
עורכי הדין שלנו ישמחו לעזור לכם! 
תגובות (0)