פגיעות במסגרת העבודה הינן למרבה הצער דבר שכיח. לעיתים, הן עשויות להיגרם בשל התנהלות לא תקינה מצד המעסיק. אימתי יחויב מעסיק בפיצוי כלפי עובד בגין נזקים שנגרמו לו בתאונה במסגרת העבודה? על המסגרת הנורמטיבית ודוגמאות מפסיקת בתי המשפט, בכתבה הבאה.
בכל שנה נפגעים בישראל למעלה מ-47,000 עובדים בתאונות עבודה. כך לפי דו"ח שפורסם לאחרונה על ידי המוסד לביטוח לאומי ("תאונות עבודה בישראל – 2009-2013"). נפגעי עבודה רשאים כידוע לפנות למיצוי זכויותיהם במוסד לביטוח הלאומי. עם זאת, לעתים ניתן לייחס גם למעסיק אחריות בנזיקין. כלומר, אם המעסיק הפר כלפי העובד את חובת הזהירות המוטלת עליו, ותאונת העבודה נגרמה כתוצאה מרשלנות זו, פתוחה בפני הנפגע הדרך להגיש גם תביעה נוספת. תביעה מכוח פקודת הנזיקין [נוסח חדש], תשכ"ח-1968 (להלן: פקודת הנזיקין).
היות שגם המוסד לביטוח לאומי מעורב בתשלומים המגיעים לעובדים שנפגעו בעבודתם, החוק קובע כי לא ניתן להשיג בתביעה כנגד המעסיק פיצוי כפול. לדוגמה, אם התאונה גרמה לנזק בשיעור של כ-50,000 שקלים והביטוח הלאומי משלם לעובד כ-40,000 שקלים אזי הפיצוי מהמעסיק יעמוד לכל היותר על 10,000 שקלים "בלבד". ייתכן גם שהסכומים "ייבלעו" זה בזה ועל כן בכל תביעה ישירה כנגד המעסיק חשוב לבחון היטב את הנזק והפיצוי שניתן לדרוש בגינו.
תביעת פיצויים כנגד המעסיק בשל תאונת עבודה מבוססת על פקודת הנזיקין ובפרט על עוולת הרשלנות (סעיפים 35 ו-36 לפקודה). בתביעות מסוג זה העובד טוען כי המעסיק הפר כלפיו את חובת הזהירות ובכך גרם לו לנזקיו. חשוב להדגיש כי בדומה לכל תביעת מסוג זה, גם בתביעה נגד המעסיק יש להוכיח רשלנות, נזק וקשר סיבתי. רשלנות המעסיק יכולה להיות מבוססת על היבטים שונים כמו:
בשורה של פסקי דין אשר ניתנו בנושא נקבעו לעובדים פיצויים בהיקפים שונים בגין אחריות המעסיק. לפעמים האחריות אף מתחלקת בין מספר גורמים שהיו אחראים לבטיחותו של העובד ובסיטואציות מסוימות האחריות יכולה אפילו להיות אישית ומונחת לפתחו של מנהל, בעלים וכדומה. ככל שמוכחת רשלנותו של צד ג' כלפי העובד יש לעבור לשלב הבא והוא קביעת הפיצויים. הדיון בנזק מופרד מהדיון בחבות.
פיצויים מעל מיליון שקלים בעקבות נפילה בתיקון גג אסבסט
בית המשפט המחוזי בחיפה פסק פיצויים בסך למעלה ממיליון שקלים לעובד שנפגע במהלך פירוק גג אסבסט באולם אירועים בקיבוץ. התביעה במקרה זה הוגשה כנגד שלושה צדדים שלישיים – הקיבוץ שהזמין את העבודה, הקבלן שהעסיק את העובד והמפקח שהוזמן לפקח על ביצוע עבודות הבנייה מטעם הקבלן. התביעה הוגשה מכוח תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה על גגות שבירים או תלולים), תשמ"ו-1976. העובד טען כי חרף הוראות התקנות הללו הוא הועסק מבלי שננקטו האמצעים הדרושים למנוע את נפילתו. בית המשפט קיבל את טענות העובד וחילק את האחריות בין הנתבעים באופן הבא – 80% הקבלן, 15% הקיבוץ ו-5% המפקח.
פיצויים בעקבות החלקה על שלולית שמן
בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק פיצויים לעובד בסך של כ-2.1 מיליון שקלים בעקבות החלקתו על שלולית שמן. העובד הגיע לעבודה במשמרת לילה והבחין במפגע מסוכן – שלולית שמן בתחתית אחת המכונות. הוא הודיע על המפגע האמור למפעיל המכונה אך כעבור מספר שעות עבר במקום והחליק. הנפגע איבד את הכרתו ומאז הוא סובל מ-50% נכות נפשית ו-15% נכות פיסית. חקירה פנימית של המעסיק העלתה כי התאונה הייתה יכולה להימנע שכן דליפת השמן שגרמה לאירוע הייתה ידועה מזה כמה חודשים. בית המשפט מתח ביקורת חריפה על המעסיק תוך שהוא מגדיר את התנהלות החברה כ"מחדל", "גילוי אדישות", ואף "זלזול בבטיחות עובדים".
שלח הודעה
חייג עכשיו
עורכי הדין שלנו ישמחו לעזור לכם! 
תגובות (0)