חזרה
>
פסקי דין/
חשיבות מועד הגשת חוו"ד מומחה ביהמ"ש בתאונות דרכים
בית המשפט קבע שמועד "שמיעת הראיות" בתביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים הינו מועד הגשת חוות הדעת של המומחה לתיק בית המשפט. לפיכך, אם קביעת אחוזי הנכות של התובע ע"י המוסד לביטוח לאומי ניתנה לפני מועד זה, היא תחייב גם בתביעה זו, וכדי להימנע מכך, יש להגיש את חוות דעת המומחה לתיק מייד לאחר קבלתה.
תיק זה עסק בנפגע תאונת דרכים שהוגדרה גם כתאונת עבודה, מאחר שהיא אירעה תוך כדי ועקב עבודתו.
ככלל, הגדרה כפולה זו של אותה תאונה מזכה את הנפגע באפשרות להגיש שתי תביעות פיצויים בו זמנית בגין הנזקים שנגרמו לו בעטיה: האחת בבית המשפט, לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים ("הפלת"ד"), אותה יש להגיש תוך 7 שנים ממועד התאונה; והשניה בפני המוסד לביטוח לאומי ("המל"ל") בגין פגיעת עבודה, אותה יש להגיש תוך שנה ממועד התאונה.
סכום הפיצויים שהנפגע יכול לקבל לפי חוק הפלת"ד עשוי להיות גבוה בהרבה מסכום הפיצויים שהוא יהיה זכאי לקבל מהמל"ל, מאחר שפיצויי המל"ל משולמים לנפגע רק בגין אובדן הכנסתו, בעוד הפיצויים לפי חוק הפלת"ד משולמים לא רק בגין ראש נזק זה, אלא גם בגין ראשי נזק נוספים, כגון הוצאות בגין עזרת צד שלישי, הוצאות רפואיות, הוצאות ניידות, כאב וסבל, ועוד. יחד עם זאת אין פירוש הדבר שהנפגע יהיה זכאי לכפל פיצויים, מאחר שיש לנכות מסכום הפיצויים המגיע לו לפי חוק הפלת"ד את סכום הפיצויים המגיע לו מהמל"ל, וזאת כדי למנוע מצב לפיו הוא למעשה יקבל פיצויים שעולים על הנזקים שנגרמו לו בפועל עקב התאונה.
והעיקר, לענייננו: סכום הפיצויים בכל אחת משתי התביעות הללו נקבע, בין היתר, לפי שיעור אחוזי נכותו הרפואית של הנפגע עקב התאונה. אולם, בעוד שבתביעה לפי חוק הפלת"ד, שיעור זה נקבע על ידי מומחה רפואי שמונה על ידי בית המשפט, לפי סעיף 6א לחוק הפלת"ד, אזי בתביעת המל"ל שיעור זה נקבע על ידי הועדה הרפואית של המל"ל, שכוללת אף היא מומחה רפואי.
מצב זה עורר את הסוגיה האם לקביעת המל"ל יש תוקף כלשהו בתביעה לפי חוק הפלת"ד. התשובה לשאלה זו ניתנה בסעיף 6ב לחוק הפלת"ד. ע"פ סעיף זה, קביעת המל"ל, היא "הקביעה לפי דין", תחייב גם בתביעה לפי חוק הפלת"ד, אם היא ניתנה "לפני שמיעת הראיות" בתביעה לפי חוק הפלת"ד, מה שעורר את השאלה הבאה: מהו למעשה אותו מועד "שמיעת הראיות" בתביעה לפי חוק הפלת"ד?
זו גם הייתה השאלה שנדונה בתיק דנן.
לו"ז אירועי נסיבות התביעה לפי חוק הפלת"ד
כאמור, תיק זה עסק בתובע שבינואר 2021 נפגע בתאונת דרכים, שהוכרה גם כתאונת עבודה. מאחר שללו"ז הנסיבות שכרוכות בתיק זה יש חשיבות רבה, נציג אותו תחילה:
- באוגוסט 2021 הגיש התובע תביעה בגין פגיעת עבודה בפני המל"ל.
- בנובמבר 2021 הגיש התובע תביעת פיצויים לפי חוק הפלת"ד בפני בית המשפט השלום, כנגד חברת הביטוח מנורה.
- בחודש פברואר 2022 ערכו הצדדים הסכם בדבר מינוי מומחה מוסכם שיעריך את פגיעתו האורתופדית של התובע כתוצאה מהתאונה, וביקשו מבית המשפט לקבוע את זהותו.
- ביום 7.2.2022 נעתר בית המשפט לבקשת הצדדים, ומינה את ד"ר מישיקוב כמומחה רפואי בתיק זה.
- ד"ר מישיקוב קבע שהתובע סובל עקב התאונה מנכות רפואית משוקללת בשיעור 14.5%.
- חוות הדעת של ד"ר מישיקוב נשלחה על ידו לצדדים, אולם התובע לא מיהר להגיש אותה לתיק בית המשפט.
- ביום 22.6.2022 התקיים דיון בעניינו של התובע בועדה הרפואית של המל"ל. במסגרת דיון זה הציג התובע את חוות הדעת של ד"ר מישיקוב, אולם הועדה של המל"ל לא קיבלה אותה, וקבעה שלתובע לא נגרמה כל נכות כתוצאה מן התאונה.
- ביום 30.6.2022 הגיש התובע את חוות הדעת של ד"ר מישיקוב בתיק בית המשפט. כלומר, בעוד שחוות הדעת של ד"ר מישיקוב הושלמה למעשה לפני הדיון במל"ל, בפועל היא הוגשה לתיק בית המשפט רק לאחר קביעת המל"ל.
- ביום 8.12.22 נידון עררו של התובע בפני ועדת העררים של המל"ל על החלטת הועדה הרפואית של המל"ל, אולם ועדת הערר דחתה את הערר שלו, ואף קבעה שהיא איננה מקבלת את חוות דעתו של ד"ר מישיקוב.
לפי איזו קביעה תידון התביעה: של מומחה בית המשפט או של המל"ל?
כאשר הצדדים התבקשו להגיש בפני בית המשפט תחשיבי נזק לצורך חישוב הפיצויים שמגיעים לתובע לפי חוק הפלת"ד, התעוררה ביניהם מחלוקת בשאלה לפי איזו קביעה הם יוגשו: האם לפי חוות דעתו של מומחה בית המשפט או לפי קביעת המל"ל.
התובע, כצפוי, טען שיש להגיש את תחשיבי הנזק לפי חוות דעתו של מומחה בית המשפט, מאחר שמדובר במומחה מוסכם, שמינויו משקף את ההסכם שנערך בין הצדדים. עוד טען התובע כי לפי הספרות המקצועית, מועד "שמיעת הראיות" לפי סעיף 6ב לחוק הפלת"ד יכול להיות גם מועד שיגור חוות הדעת של המומחה לצדדים, ולא רק לתיק בית המשפט.
חברת הביטוח טענה שיש להגיש את תחשיבי הנזק לפי קביעת המל"ל, וזאת לאור הלכת טטרו של ביהמ"ש העליון (רע"א 1619/93), אשר קובעת שמועד שמיעת הראיות לפי סעיף 6ב לחוק הפלת"ד הינו מועד הגשת חוות הדעת של המומחה לתיק בית המשפט. לפיכך, ומאחר שקביעת המל"ל ניתנה לפני הגשת חוות דעתו לתיק, מכאן שהיא הוגשה "שלב שמיעת הראיות", ומשכך היא מחייבת.
עוד טענה חברת הביטוח שהתובע נמנע בכוונה מלהגיש את חוות דעת המומחה בתיק לפני קביעת המל"ל, וזאת מתוך תקווה שקביעת המל"ל תהיה גבוהה יותר משל המומחה – תקווה שנכזבה בדיעבד. ומכיוון שההימור של התובע לא צלח, הוא טוען כעת שיש להעדיף את חוו"ד מומחה בית המשפט, על אף שהדבר מנוגד לפסיקה.
"שמיעת הראיות" הינה מועד הגשת חוו"ד המומחה לתיק
בית המשפט קיבל את טענותיה של חברת הביטוח וקבע שאכן בהתאם להלכת טטרו, מועד שמיעת הראיות לגבי סעיף 6ב לחוק הפלת"ד הינו מועד הגשת חוות דעתו של המומחה לתיק בית המשפט.
כלומר, רק הגשת חוות הדעת של המומחה לתיק היא שמתחילה את שלב שמיעת הראיות, שלאחריו קביעת המל"ל, ככל שהיא טרם ניתנה לפני כן, תידחה מפני קביעת המומחה.
הלכת טטרו שבה ואושרה במסגרת פסק דין נוסף שניתן על ידי ביהמ"ש העליון, בתיק רע"א 4476/19 פלוני נ' כלל חברה לביטוח. תיק זה עסק בנסיבות דומות, לפיהן מומחה בית המשפט שלח את חוות דעתו לתובע 6 ימים לפני שנקבעה נכותו במל"ל, אולם גם באותו מקרה התובע לא מיהר להגיש את חוות דעתו בתיק אלא רק לאחר קביעת המל"ל.
ביהמ"ש העליון שב וקבע באותו מקרה שמועד שמיעת הראיות הינו מועד הגשת חוות דעת המומחה בתיק, ולא מועד הגשתה לצדדים, וכי החשוב בעניין זה הוא העובדה שהתובע יכול היה להגיש את חוות הדעת לתיק בית המשפט לפני קביעת ועדת המל"ל, אך הוא בחר שלא לעשות כן.
כלומר, ביהמ"ש העליון לא מצא לנכון לשנות את ההלכה הנוהגת, וזאת למרות שהוא היה ער לעובדה לפיה כל ההשקעה של המומחה הרפואי לצורך הכנת חוות דעתו והתמורה שניתנה לו למעשה יורדים לטמיון בעצם קבלת קביעת המל"ל, ועל כן יש לפסוק לפי הלכה זו.
המסקנה היא שתובע שמתנהל במקביל לפי סעיפים 6א ו-6ב לחוק הפלת"ד, ואשר מקבל חוות דעת של מומחה בית המשפט, חייב להגיש אותה מייד לתיק בית המשפט ככל שהוא מבקש שהיא תחייב לגביו בתיק זה. המתנה, השתהות או אי הגשה מיידית של חוות הדעת לתיק, יכולה להביא לכך שקביעת המל"ל היא זו שתחייב בתיק במקרה שהיא תינתן לפני הגשת חוות הדעת לתיק.
בהתאם לכך, נקבע בסיכומו של דבר שקביעת המל"ל לגבי התובע היא שתחייב בתיק בית המשפט, ועל כן על הצדדים להגיש את תחשיבי הנזק לפי קביעה זו.
מאמרים נוספים בנושא
בניגוד לקביעת המומחה
מומחה רפואי קבע 7 אחוזי נכות לנפגעת בתאונת דרכים בשל הגבלה בעמוד השדרה, אך בית ...קרא עוד
פיצוי בגין טראומה נפשית
הפניקס סירבה לפצות נהג שדרס למוות שני הולכי רגל בגין הטראומה הנפשית שנגרמה לו עקב ...קרא עוד
מסירת מידע כוזב
בני זוג שנפגעו בתאונת דרכים טענו כי ילדיהם שהו ברכב בעת התאונה. בית המשפט מצא שזו ...קרא עוד
שלח הודעה
חייג עכשיו
עורכי הדין שלנו ישמחו לעזור לכם! 
תגובות (0)