בית המשפט השלום בירושלים הורה על תשלום פיצוי כבד לצעירה אשר נותרה עם צלקת באפה, בעקבות טיפול רשלני שהוענק לה בבית חולים סורוקה. בפסק הדין נקבע כי הטיפול בהחדרת הקטטר, כמו גם ההתעלמות מתלונות החולה, מלמדים על רשלנות הצוות הרפואי. בנוסף, נדחתה טענת בית החולים לכך שמדובר במקרה יוצא דופן וחריג.
אישה צעירה המצויה בהריונה הגיעה בגיל 29 לחדר המיון של בית החולים סורוקה עם תלונות על דימום מהאף. הצוות הרפואי לא הצליח להשתלט על הדימום והחליט להחדיר קטטר לאף על מנת שבאמצעות "בלון" יוכל לעצור את הדימום. הדימום אכן הופסק, אך הקיבוע של הקטטר גרם לצעירה נמק בסחוס של הנחיר הימני מה שהביא לאובדן הרקמה שבו.
הצעירה החליטה להגיש תביעה משפטית נגד בית החולים סורוקה וקופת החולים כללית. במסגרת התביעה תמכה הצעירה את טענותיה בחוות דעת רפואית של מומחה, לפיו הקיבוע של הקטטר באפה נעשה בצורה רשלנית ובניגוד לסטנדרט הרפואה הסביר ועל כן נגרם לתובעת נזק שניתן היה בסבירות גבוהה למנעו.
בית החולים מאידך, טען כי הנזק שנגרם הוא מקרה חריג של לחץ שנגרם מהקטטר על האף וכי אין מדובר ברשלנות כלשהי מטעמו.
בית המשפט דחה את טענות הנתבעת, וקבע כי לא הובאה לידיעתו כל סיבה לגרימת הנזק של התובעת, זולת זו הנובעת מרשלנות של צוות בית החולים. משכך, קבע בית המשפט כי בית החולים התרשל בטיפול בתובעת ועליו לשלם לה פיצוי בגין נזקיה. בית המשפט הוסיף כי בית החולים אף התעלם מתלונות התובעת עובר לזיהוי הנזק, באופן שיכול היה למנוע את הנזק או להקטינו. גם בכך, על פי קביעת בית המשפט, התרשל בית החולים.
בבואו לדון בשאלת הנזק, התייחס בית המשפט לפערים בין חוות הדעת של מומחי הצדדים. בכל הנוגע לטענות על הנזק האסתטי, קבע בית המשפט כי אין למעשה צורך לקבוע את הנכות שעה שבית המשפט התרשם באופן בלתי אמצעי מהצלקת ויש באפשרותו לקבוע את הנזק הלא ממוני של התובעת. לעניין זה קביעת הנכות אינה משמעותית. יחד עם זאת, סבר בית המשפט כי נכון להעמיד את הנכות על מיצוע נכויות הצדדים בשיעור של 15%.
בכל הנוגע לטענת התובעת בדבר הפרעה בנשימה, דחה בית המשפט את טענות התובעת לנכות וקבע כי הנזק בתחום זה קיים, אך באופן מינורי יחסית ובנכות ששיעורה הינו 0%.
בבואו לקבוע את שיעור הפיצויים, דן בית המשפט בין היתר במשמעות אשר יש לנכותה האסתטית של התובעת על יכולת השתכרותה. בית המשפט קבע כי העובדה שהתובעת משמשת כמורה מעידה מחד על כך שאין משמעות תפקודית לנכותה שהרי אם כך לא הייתה עומדת מול תלמידים. מאידך, בית המשפט בהחלט התחשב באפשרות שהנזק האסתטי יפגע ביכולות התובעת לעבוד, ובכלל זה בתפקידים ייצוגיים. על כן, פסק בית המשפט לתובעת בראש הנזק של הפסד השתכרות לעתיד סך גלובאלי של 40,000 ₪.
בית המשפט הוסיף פיצויים נוספים בראשי נזק כגון עזרת צד שלישי, אך את הפיצוי המרכזי העניק לתובעת בראש הנזק של כאב וסבל. בראש נזק זה, קבע בית המשפט לתובעת פיצוי בסך של 200,000 ₪.
סך הכל, פסק בית המשפט לתובעת פיצויים בסך של 256,000 ₪, להם הוסיף שכ"ט עו"ד ומע"מ בשיעור של 60,000 ₪ וכן החזר הוצאות התובעת. המדובר אם כן בפיצוי של למעלה מרבע מיליון שקלים אודות צלקת שנגרמה עקב רשלנות רפואית. פסיקה זו מצטרפת לפסיקות נוספות, בהן בית המשפט רואה לנכון לפסוק פיצויים גבוהים בגין כאב וסבל, גם במקרה בו לא נגרמה נכות תפקודית של ממש.
שלח הודעה
חייג עכשיו
עורכי הדין שלנו ישמחו לעזור לכם! 
תגובות (0)