ביהמ"ש העליון קיבל בקשת ערעור שהגישו תובעים על החלטת בימה"ש המחוזי אשר קבעה כי לא יותר לתובעים לתקן כתב תביעתם ולשנות את חוות המומחה מטעמם, עת התגלה להם כי לא היתה התייחסות מטעמו של המומחה הרפואי מטעמם לעניינים שונים, אשר יש בהם להשפיע על שאלת הרשלנות הרפואית של הנתבעת. ביהמ"ש העליון קבע כי יש להתיר לתובעים לתקן את כתב תביעתם.
הורים ובתם, הגישו תביעת רשלנות רפואית כנגד קופ"ח כללית, מפעילת ביה"ח סורוקה, לביהמ"ש המחוזי בבאר שבע, בה טענו להולדה בעוולה. לטענתם, עקב מחדלי הנתבעת בביצועה של בדיקת אולטרהסאונד, אשר נערכה במסגרת מרפאה מטעמה, נולדה התינוקת כאשר היא לוקה במום מוחי שהינו קשה ביותר. התובעים צירפו לכתב תביעתם חוות דעת מומחה רפואי, פרופ' ש', לפיה, בבדיקת האולטרהסאונד ניכרה הצטברותו של נוזל במוח, שהינו ממצא שחייב בירור נוסף ע"י רופאים מטעמה של המשיבה, בירור אשר היה בו להביא לגילויו של המום. הנתבעת הכחישה את המיוחס לה וטענה בהתבסס על חוות מומחה רפואית מטעמה, כי היה בלתי אפשרי לגלות בבדיקת האולטרהסאונד סימנים אשר העידו על המום הנטען.
ביהמ"ש המחוזי מינה לאור הפערים בין הצדדים מומחה מטעמו אשר קבע כי אכן היה בלתי אפשרי במסגרתה של הבדיקה הנ"ל להגיע לאבחון של המום הנ"ל.
לאחר סיומה של חקירת המומחים מטעמם של התובעים ולפני תחילתה של פרשת ההגנה התובעים הגישו בקשת תיקון של כתב התביעה. התובעים טענו בבקשתם כי היתה התרשלות נוספת בבדיקת אולטרהסאונד נוספת, שהתבצעה ע"י רופא מטעמה של הנתבעת, כאשר ממצאיה לא התאימו לגיל ההיריון המחושב, מה שהצביע על עיכוב גדילת העובר, ממצא שאמור היה להוות אותות אזהרה לרופאים המטפלים ולחייבם לערוך בדיקות נוספות, שלא נערכו בפועל. הם הוסיפו כי התרשלותם של הרופאים המשיכה אף לאחר הלידה, שנערכה בביה"ח סורוקה, הן מבחינת ההסברים אשר ניתנו לאם והן מבחינתו של הטיפול בו נקטו הרופאים לנוכח המצב. התובעים הסבירו את בקשתם המאוחרת בטענה כי במהלך הכנות המומחה מטעמם לחקירתו הנגדית הסתבר לו לפתע כי במסגרתה של חוות הדעת מטעמו לא היתה התייחסות מצידו לעניינים חשובים הנוגעים לסוגיית רשלנות הנתבעת, זאת חרף העובדה כי ממצאיה של בדיקת האולטרהסאונד השנייה והתיעוד מביה"ח ממועד הלידה עמדו לרשותו עת הכין חוות דעתו. התובעים אף טענו כי המומחה ניסה לעדכנם אודות חוסר התייחסותו זו בשלבים מוקדמים יותר, אך עקב היעדרותו של בא כוחם מן הארץ, הדבר לא עלה בידו.
הנתבעת מנגד התנגדה לבקשה.
בקשת התובעים נדחתה. ביהמ"ש קבע כי התרתו של התיקון תחייב שמיעה מחודשת של ראיות התביעה והתאמות נוספות בחוות דעתו של המומחה מטעמה של הנתבעת. בנוסף קבע בימה"ש כי אי היענות לבקשה תעודד הקפדה מצד המומחים עת הם עורכים חוות דעת רפואיות, ולבסוף ביהמ"ש אף ציין כי המדובר הוא בשלבים מאוחרים של הדיון, ויש להביא בחשבון את הפגיעה בנתבעת, שכן לא הוצג כל טעם סביר להיענות לבקשה בשלב זה.
התובעים בחרו להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש העליון בה חזרו על עיקרי טיעוניהם. ביהמ"ש קיבל את הערעור.
ביהמ"ש קבע כי אכן מדיניות בתיהמ"ש בנוגע לתיקונם של כתבי טענות הינה מאוד ליברלית, ותיקון לא יותר אלא רק במקרים חריגים, למשל, בהם מבקשו של התיקון התנהל שלא בתום לב או במקרים בהם התיקון עלול לסרבל הדיון ולפגוע בצד השני. במקרה דנן קבע ביהמ"ש כי בבקשת התיקון מציגים התובעים טענות ופלוגתאות חדשות, אשר לא נכללו בכתב תביעתם המקורי ללא כל צידוקים סבירים. בנוסף ההליך המשפטי הינו בשלב יחסית מתקדם, וברי כי היענות לבקשתם תסרבל את הדיון ותאריכו.
עם זאת ביהמ"ש קבע כי לנוכח הנסיבות שהינן מיוחדות ראוי לקבל את הבקשה. ביהמ"ש קבע כי חוסר תשומת ליבו של המומחה מטעמם של התובעים ושל בא כוחם איננה צריכה לעמוד לתובעים לרועץ, וראוי לאפשר להם להציג מלוא הטענות שבפיהם כנגד הנתבעת, תוך אפשרת בירורן לעומק, שכן טענותיהם של התובעים אשר הוצגו בכתב תביעתם המתוקן הינן קשות וחמורות כמו נזקיהם.
ביהמ"ש אף קבע כי טענתה של הנתבעת, לפיה, אין להיעתר לבקשה, כי בכל מקרה הטענות החדשות הנ"ל יופרכו בקלות על ידיה, דווקא מחזקת את ההנחה כי לנתבעת לא ייגרם נזק רב במצב בו יותר התיקון. ביהמ"ש ציין כי לשיקולים בהיענות לבקשה יש אף להוסיף את העובדה כי טרם נשמעו עדיה של הנתבעת, והיא תוכל לערוך תיקון של כתב הגנתה שהגישה ושל חוות הדעת הרפואית מטעמה בהתאם לכתב התביעה המתוקן. ביהמ"ש אף ציין כי אמנם לנתבעת ייגרם נזק מסוים מהיענות לבקשה, במיוחד בשלב זה, אך לביהמ"ש סמכות להיענות לבקשות כגון זו בתנאים שימצא לנכון. אי לכך במקרה זה התנה ביהמ"ש את היענותו לבקשה בתשלום מטעם התובעים של הוצאות לנתבעת בסכום של 20,000 ₪.
[רע"א 3258/11 שיראל בוסקילה נגד שירותי בריאות כללית]
שלח הודעה
חייג עכשיו
עורכי הדין שלנו ישמחו לעזור לכם! 
תגובות (0)