ג', פנתה בשנות ה – 20 לחייה לצוות הרפואי בבית החולים בשל קושי בכניסה להריון. לאחר מספר בדיקות נמסר לג' כי היא סובלת מרחם דו קרני ולכן עליה לבצע טיפולי הפריה חוץ גופית. לאחר שנים הסתבר כי האבחנה הנכונה הייתה למעשה רחם עם מחיצה, וכי כריתה פשוטה של המחיצה יכולה הייתה לאפשר לג' להיכנס להריון. לצערה של ג', חלפו כמעט 20 שנים עד לכך שהצוות הבין את רשלנותו, ונזקיה כבר היו משמעותיים שכן ג' לא יכולה הייתה לעשות שימוש בביציות שלה. היא נדרשה לבצע כריתת מחיצה ולבקש תרומת ביצית ואכן עקב כך נכנסה להריון. ג' תבעה את בית החולים. ראו פסק הדין של משרדנו.
צעירה ילידת 1966 לא תארה לעצמה כי התנהלות רפואית רשלנית תמנע ממנה שנים רבות של פוריות באופן בו למעשה תמנע ממנה האפשרות ללדת ילדים מביציות שלה.
הכל התחיל עת הייתה הצעירה בת 24 שנים ולא הצליחה להיכנס להריון. בתחילה סברה הצעירה כי מדובר בחוסר מזל אך עם חלוף השנים הבינה כי ככל והמצב נותר בעינו ייתכן והיא סובלת מבעיה רפואית. משכך, פנתה לייעוץ רפואי.
הייעוץ הרפואי הרשלני
כאשר הגיעה הצעירה למומחים בתחום, נמסר לה כי למעשה הסיבה שאינה מצליחה להיכנס להיריון היא שהיא סובלת ממום רחמי. הוסבר לה שמדובר ברחם דו קרני ועל כן עליה לבצע טיפולי הפריה חוץ גופית על מנת לנסות ובכל זאת להוביל להיריון.
מה שהצעירה לא ידעה הוא שבפועל האבחנה הייתה רחם עם מחיצה ולא רחם דו קרני. בניגוד לרחם דו קרני בו אכן ניתן לבצע טיפולי הפריה חוץ גופית, כאשר ישנה מחיצה, יש מקום לכרות אותה והדבר ברוב המקרים מאפשר כניסה להיריון תקין.
בשל הרשלנות בייעוץ הרפואי עברה התובעת עשרות טיפולי הפריה ולמעשה חלפו כמעט 20 שנים בהן לא צלחה להיכנס להריון, וכל זאת תוך הנחה שהיא סובלת מרחם דו קרני.
המחיצה התגלתה והצעירה הצליחה להיכנס להריון אך מאוחר מדי בכדי להביא ילדים משלה
רק לאחר כ – 20 שנים, בבדיקה שביצעה הצעירה, נמסר לה כי למעשה האבחנה שנעשתה בדבר רחם דו קרני לא הייתה נכונה. בפועל, כפי שהוסבר לה, יש לה מחיצה שתופסת כ – 80% מהרחם ובצורה כזו ברור כי לא נכנסה להריון והטיפול המתחייב הוא כריתת המחיצה.
הצעירה לא ידעה את נפשה מתסכול ופעלה מיידית לבצע פעולה כירורגית של כריתת המחיצה. וכך, מיידית לאחר כריתת המחיצה צלחה התובעת בהשגת הריון, אך היה זה כבר במועד בו לא יכולה הייתה לעשות שימוש בביציות שלה ונדרשה לתרומת ביצית.
הצעירה הצליחה להביא לעולם בנות, אך כאמור, לאור רשלנות בית החולים, עשתה כן מתרומת ביצית ולא כפי שחלמה כל חייה.
כתב התביעה שהוגש נגד בית החולים
בגין רשלנות באבחון מום עוברי מצד בית החולים הגישה הצעירה תביעה במסגרתה יוצגה על ידי משרדנו. במהלך ניהול התיק נטען על ידינו כי בית החולים התרשל ולמעשה מנע מהתובעת שנות פוריות קריטיות. לטענתנו, בית החולים היה מחויב לוודא מהי האבחנה הנכונה וגם כאשר טעה, יכול היה במהלך הדרך, כאשר ראה שהדבר לא מועיל, לבחון את עמדתו ולהגיע למסקנה שטעה.
בית החולים לא עשה כן וגרם לתובעת לנזק אדיר שהתבטא בין היתר בירידה משמעותית במצבה הנפשי של התובעת ובכך שלמעשה כל חייה תחיה בידיעה כי איבדה את שנות הפוריות שלה בשל רשלנות רפואית בלבד.
בשל כל נסיבות העניין, התובעת גם נפגעה בכל נושא ההשתכרות שכן לא יכולה הייתה להמשיך לעבוד עקב מצבי הנפשי הרעוע.
לאחר הגשת התביעה, בית החולים לא הכיר ברשלנותו ועמד על כך כי התנהל בצורה "סבירה". לדבריו, עשה כל שנדרש והאבחנה בדבר רחם דו קרני הייתה הגיונית בנסיבות של התובעת וכל הבדיקות שנעשו לה.
הכרעת בית המשפט
במהלך הדיונים בבית המשפט חזר בית החולים על עמדתו אך בית המשפט לא יכול היה להיוותר אדיש לנקודות רבות בעייתיות בהתנהלות הצוות הרפואי.
בית המשפט הכריע כי בית החולים לא יכול להצדיק התנהלות בת 20 שנה בה לא חושב לרגע הצוות הרפואי כי ייתכן והאבחנה לא נכונה ואולי נכון לבצע בדק בית. יתר על כן, בית המשפט קיבל את עמדתנו לפיה כבר בבדיקה הראשונה שנעשתה לתובעת עלתה אבחנה של רחם עם מחיצה, אך זו התהפכה לאבחנה של רחם דו קרני ללא כל סיבה.
בית החולים נמנע מלהעיד את הרופאים שביצעו את שינוי האבחנה ולמעשה בכך קבע בית המשפט שיש חיזוק לטענות התביעה.
בית המשפט קיבל את התביעה ופסק לצעירה פיצוי בסך של למעלה מ – 800,000 ₪ בטרם ניכויים ובתוספת שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט.
ברור כי אין סכום פיצוי שיכול להחזיר לאישה את שנות הפוריות החשובות כל כך. יחד עם זאת, יש בפסק הדין אמירה חדה נגד בית החולים ומדינת ישראל, ויש רק לקוות כי מקרים כאלו לא יחזרו.
שלח הודעה
חייג עכשיו
עורכי הדין שלנו ישמחו לעזור לכם! 
תגובות (0)