לעיתים, ריאות של תינוקות שנולדים טרם זמנם אינן מפותחות דיין, דבר שמוביל לכך שהתינוק מתקשה לנשום באופן עצמאי. מייד עם זיהוי המצוקה, על הצוות הרפואי להעניק לתינוק טיפול רפואי מיידי. במידה והצוות הרפואי לא מזהה את מצוקת הנשימה בזמן או לא נותן טיפול כראוי, הדבר עלול להוביל לפגיעות בלתי הפיכות ולהוות רשלנות רפואית.
גורם מרכזי למוות בתינוקות, במיוחד כאלו שנולדו לפני הזמן, הוא תסמונת מצוקה נשימתית ביילודים ("RDS"). כאשר מצוקת הנשימה אינה מטופלת בצורה מיידית או נכונה, הדבר יכול להחמיר את המצב, להוביל לכשל נשימתי חמור ולסיבוכים נוספים, ואף להוות רשלנות רפואית.
בגוף תקין, הריאות מייצרות חלבון בשם "סורפקטאנט", העוזר לריאות להתמלא ולהתנפח באוויר ולבצע חילוף גזים תקין. כאשר ריאות התינוק אינן מפותחות דיין, הן אינן מייצרות מספיק חלבון זה. כתוצאה מכך, נוצרים קשיים חמורים בנשימה. מרבית המקרים של מצוקה נשימתית ביילודים מתפתחים אצל תינוקות שנולדו לפני המועד ("פגים"), ולכן ריאותיהם לא הבשילו מספיק.
תסמונת המצוקה הנשימתית ביילודים מהווה גורם מרכזי למוות של תינוקות. גם כאשר התינוק שורד, מצוקה נשימתית עלולה להוביל לבעיות בריאותיות חמורות וכרוניות כגון פגיעה מוחית, דימום בריאות, קרישי דם, בעיות בראייה ועוד.
גורמי סיכון להתפתחות תסמונת מצוקה נשימתית ביילודים כוללים, מלבד לידה מוקדמת, גם מחלת סכרת של היולדת, לידה קיסרית או זירוז לידה, הריון מרובה עוברים, פגיעות לידה, וכן היסטוריה משפחתית של תסמונת מצוקה נשימתית. עם זאת, חשוב לציין כי הסיבה המדויקת להתפתחות התסמונת אינה תמיד ברורה לחלוטין.
במידה שהתינוק סובל ממצוקה נשימתית, הוא עשוי להציג במהלך הלידה תסמינים כמו נשימה מהירה או קוצר נשימה, התאדמות של הנחיריים, אנחות, כיחלון ועוד. חשוב לציין כי לרוב התסמינים יופיעו מיד לאחר הלידה או לכל היותר תוך מספר דקות. עם זאת, לעיתים התסמינים עשויים להופיע גם מספר שעות לאחר הלידה.
מייד עם גילוי המצוקה הנשימתית, הצוות הרפואי נדרש להעניק לתינוק חמצן ועירוי נוזלים. במקרים מסוימים יהיה צורך בחיבור למכונת הנשמה, שימור בתנאי אינקובטור, ואף במתן סורפקטנט סינטטי, במטרה לאפשר לריאות התינוק להתפתח ולהתפקד באופן תקין, כך שהתינוק יוכל לנשום בעצמו.
רשלנות רפואית במקרים של תסמונת מצוקה נשימתית אצל תינוקות יכולה להתרחש בכמה דרכים. ראשית, כאשר קיימים גורמי סיכון לתסמונת, כמו הריון מרובה עוברים או סוכרת של היולדת, מצופה מהצוות הרפואי לבצע מעקב צמוד אחר מצב היולדת והעובר במהלך הלידה ואף לאחריה. כישלון במעקב כזה או אי-זיהוי של התסמונת בזמן עשוי להוות רשלנות רפואית.
בנוסף, אם הצוות הרפואי לא מאבחן את התסמונת בזמן, וממילא לא מספק את הטיפול הנדרש, הדבר יכול להיחשב כרשלנות רפואית. חשוב לזכור כי כל דקה של מחסור בחמצן לתינוק עלולה להוביל לנזקים חמורים. הסימנים למצוקה נשימתית, כמו כיחלון, הם לרוב בולטים, ולכן היעדר אבחון במקרים כאלה עשוי להעיד על חוסר זהירות מצד הצוות הרפואי.
גם טיפול שגוי בתינוק הסובל מהתסמונת, כגון שימוש לא נכון במכשירים רפואיים או הימנעות ממתן סורפקטנט סינטטי כאשר הדבר נדרש, עלול להוביל לנזקים קשים ולהוות רשלנות רפואית. מצד שני, גם טיפול יתר בתסמונת מצוקה נשימתית עלול להוות רשלנות. כך לדוגמה, תינוקת שנולדה פגה אובחנה כסובלת מתסמונת מצוקה נשימתית. במהלך ההנשמה באמצעות מכונת הנשמה היא פיתחה היפוקרביה, מצב שבו כמות הפחמן הדו-חמצני בדם גבוהה מדי. ההיפוקרביה הובילה לשיתוק מוחין ונכות קשה בשיעור 100%. בית המשפט קבע כי הצוות הרפואי התרשל בכך שלא עקב אחר קצב נשימתה של התינוקת והתאים את קצב ההנשמה בהתאם, דבר שגרם לנזק מצטבר. הפיצוי בתיק עמד על כ-12.5 מיליון ש"ח (ת"א 24745-03-18).
בנוסף, למרות שלרוב לא ניתן לטפל בתסמונת מצוקה נשימתית לפני הלידה, ישנם מקרים שבהם מתן סטרואידים ליולדת לפני לידה מוקדמת יכול למנוע או לפחות להפחית את הסיכון להתפתחות התסמונת. כך, לדוגמה, בית המשפט העליון קבע כי בית החולים שיבא התרשל בכך שלא נתן סטרואידים ליולדת שעברה לידה מוקדמת. מתן הסטרואידים היה, ככל הנראה, מונע את תסמונת המצוקה הנשימתית ולפיכך את השיתוק מוחין שסבלה ממנו בתה (ע"א 10766/05).
כפי שראינו, אם תינוק סובל מתסמונת המצוקה הנשימתית, כל עיכוב במתן טיפול או אבחון שגוי עלולים להוביל לנזקים בלתי הפיכים. בהמשך לכך, במידה וילדכם סבל בעת הלידה מתסמונת מצוקה נשימתית ונגרם לו נזק, מומלץ לפנות לעורך דין בעל מיומנות וניסיון בתחום הרשלנות הרפואית. עורך דין מיומן יבחן את המקרה בצורה מקצועית ויבדוק האם יש מקום להגיש תביעה, ויוודא כי ההורים וילדם יקבלו את ההכרה והפיצוי המגיעים להם.
שלח הודעה
חייג עכשיו
עורכי הדין שלנו ישמחו לעזור לכם! 
תגובות (0)