נזק בטיפול אסתטי: שאלה של שביעות רצון, או סבירות?

כותרות העיתונים רעשו לפני מספר שנים, כאשר שחקנית ידועה הגישה תביעת רשלנות רפואית נגד מנתח פלסטי מוכר וטענה כי פניה הושחתו בעקבות טיפול למילוי קמטים שעברה אצלו. לגרסת השחקנית, סיליקון נוזלי שהמנתח הזריק לשפתיה וללחייה גרם לזיהום ולהתנפחות משמעותית בפניה. בין השאר, טענה השחקנית שהעיוות בפניה שללה ממנה את היכולת להיראות ייצוגית ונאה כבעבר, ולכן נפגע מצבה התעסוקתי.

כמובן שלא כל התביעות בתחום האסתטיקה זוכות, כמובן, להדים תקשורתיים, אך בהחלט מדובר בסוג מאוד נפוץ של תביעות. גם מי שאינם מופיעים על הבמה לפרנסתם, עלולים להינזק קשות כתוצאה מטיפול אסתטי רשלני – בין אם מדובר בנזק אסתטי, נפשי, בריאותי או כלכלי.

מטבע הדברים, גם נזק חזותי כשלעצמו עלול להסב סבל רב לנפגע ולהקשות עליו למצוא תעסוקה. על כן, בתי-המשפט פוסקים פיצויים גם על נזקים בריאותיים וגם על נזקים אסתטיים שנגרמו כתוצאה מרשלנות רפואית.

רשלנות רפואית גם בטיפולים מבחירה

תחום טיפולי היופי הולך ומתרחב עם השנים, וכולל כיום מגוון גדול של הליכים: מניתוחים פלסטיים, דרך החלקת ומילוי קמטים באמצעות זריקות ועד טיפולי לייזר להסרת שיער. אמנם, בדרך-כלל, הפונים לטיפולים מסוג זה עושים זאת מבחירה ולא מתוך כורח בריאותי, אך עובדה זו אינה מפחיתה מהחובה המוטלת על הרופאים או גורמים אחרים שמבצעים את הטיפול, כגון קוסמטיקאיות, לפעול באופן מקצועי ומיומן ואף ברוב המקרים להפך. כלומר, העובדה כי הטיפול לא מחויב יכול על פי הפסיקה להשית חובה רחבה יותר על המטפל.

לפיכך, גם כשמדובר בטיפולים אסתטיים אלקטיביים, כלומר טיפולים שאין דחיפות או כורח לבצעם, יכולה לקום עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית, כל עוד ניתן להוכיח שאכן התקיימו במקרה המדובר יסודות עוולת הרשלנות, כהגדרתה בדין.

היסוד הראשון שיש להוכיח הוא שהגורם המטפל אכן התרשל, כלומר לא פעל באופן סביר, כפי שמצופה ממטפל מיומן. שנית, יש להוכיח שלמטופל נגרם נזק כתוצאה מהטיפול. שלישית, יש להראות שקיים קשר סיבתי בין הנזק לבין התרשלות המטפל, כלומר שההתרשלות היא זו שגרמה לנזק.

שאלה של יופי או נזק אמיתי?

אחת השאלות שמתעוררות לגבי נזקים אסתטיים היא איך קובעים אם אכן נגרם למטופל נזק כלשהו. לעיתים, המטופל לא יהיה מרוצה מהתוצאה האסתטית הסופית של הטיפול, מנקודת מבטו הסובייקטיבית, בעוד שאיש המקצוע שטיפל בו יטען כי מדובר בתוצאה מצוינת. לדוגמה, ניתוח אף עשוי לגרום מפח נפש למטופל שלא יאהב את מראה אפו החדש, בעוד שהמנתח יטען שמדובר בתוצאה מוצלחת.

ואמנם, בית-המשפט אינו מסתפק בכך שהמטופל אינו שבע רצון מתוצאות הטיפול האסתטי, אלא בוחן אם אכן תוצאת הטיפול היא בלתי-סבירה. רק כאשר התוצאה בלתי-סבירה אשר מהווה חריגה מסטנדרט רפואה סביר, יקבע בית-המשפט כי נגרם נזק למטופל.

כך למשל, מטופלת שנותרה עם אף עקום ובעיות נשימה בעקבות שלושה ניתוחי אף שעברה, הוכרה ע"י בית-המשפט כמי שניזוקה מהטיפול. נקבע כי לא רק קשיי התפקוד של המטופלת הם בגדר נזק, אלא גם העיוות שנוצר באפה, שכן עיוות זה אינו התוצאה המצופה מהניתוחים. בית-המשפט קבע כי הניתוח לא בוצע במיומנות הנדרשת וכי הפגיעה האסתטית במטופלת פוגעת בדימויה העצמי וכן ביכולת ההשתכרות העתידית שלה, נוכח כוונתה לפתח קריירה של דוגמנות. בעקבות זאת, נפסקו לתובעת פיצויים בסך 178 אלף ש"ח.

במקרה אחר פסק בית-המשפט כי כוויות וצלקות בעור שנגרמו למטופלת שעברה הסרת שיער בלייזר הן תוצאה בלתי-סבירה של טיפול כזה. השופט שדן בתיק קבע כי נגרם נזק ממשי למטופלת בגלל ההתרשלות בטיפול ופסק לה פיצויים בסך 80 אלף ש"ח.

חובת גילוי מוגברת

לפי הפסיקה, כאשר רופאים ומטפלים אינם מספקים מידע מלא למטופלים באשר לסיכונים ולהשלכות של הטיפול, ייתכן ויהיה בכך משום התרשלות. כמו כן, עצם הפגיעה באוטונומיה של מטופלים שהועלם מהם מידע חשוב בנוגע לטיפול הוכרה ע"י בתי-המשפט כנזק שמצדיק פיצוי למטופל.

הלכה זו רלוונטית לגבי כל טיפול רפואי, אך בתי-המשפט קבעו, כי כאשר מדובר בטיפולים אלקטיביים, כמו טיפולים אסתטיים, מוטלת על הרופאים והמטפלים חובת גילוי מוגברת כלפי המטופל. טיפולים כאלה אינם דחופים והמטפלים אינם נתונים בלחץ זמן לפני ביצוע הטיפול. על כן, מצופה מהם להסביר למטופלים בפרוטרוט על ההשלכות האפשריות של הטיפול ולוודא כי הללו הבינו את המידע שנמסר להם.

עוד נקבע בפסיקה, כי טיפולי אסתטיים משווקים לצרכנים באופן אטרקטיבי במיוחד, שעלול ליצור הטעייה. על כן, חשוב במיוחד שרופאים ימסרו מידע מלא ומהימן למטופליהם לגבי ניתוחים כאלה.