כאשר זיהום בדם אינו מטופל כראוי, עלולה להתפתח תגובת יתר של מערכת החיסון, שעלולה להוביל להלם זיהומי. במצב זה נפגעת אספקת החמצן והדם לאיברים חיוניים בגוף, ובהעדר טיפול מיידי, ההלם הזיהומי עלול להתדרדר לכשל רב-מערכתי ולגרום למוות.
מערכת החיסון של האדם מלאה בניגודים. מצד אחד, היא מגנה על הגוף מפני זיהומים ומאפשרת את החיים כפי שאנו מכירים אותם. מצד שני, אותה מערכת חיסון עלולה להפוך לאויב הקשה ביותר של הגוף. דוגמה מובהקת לכך היא מצב המכונה "הלם זיהומי" או "שוק ספטי". אי זיהוי מוקדם של התגובה החיסונית הקיצונית או מתן טיפול לקוי עלולים להחמיר את המצב ואף להיחשב כרשלנות רפואית.
מדובר במצב רפואי חמור שמתחיל בזיהום – חיידקי (כמו דלקת ריאות או זיהום בפצעים), נגיפי או פטרייתי בדם. כאשר הזיהום לא מטופל כראוי, הוא עלול להתפתח לאלח דם ("ספסיס"), כלומר תגובת יתר של מערכת החיסון, ובמקרים חמורים יותר, להוביל לשוק ספטי.
בשוק ספטי, נוצרים קרישים ונפיחויות, לחץ הדם יורד בצורה חדה, ואספקת החמצן והדם לאיברים חיוניים בגוף נפגעת. במצב זה יש צורך בטיפול מיידי כדי למנוע נזק בלתי הפיך או מוות ב-50% מהמקרים. סיכויי ההישרדות תלויים במקור הזיהום הראשוני, בהיקף הנזק שנגרם לאיברים חיוניים ובמהירות שבה ניתן הטיפול הרפואי הנדרש.
סימפטומים של הלם זיהומי כוללים לרוב: חום, לחץ דם נמוך (שאינו משתפר לאחר מתן נוזלים), דופק מהיר, נשימה מואצת, עור קר, חיוור או מנומר, תפקוד לקוי של איברים חיוניים, בלבול או ירידה במצב ההכרה ועוד.
אוכלוסיות מסוימות נמצאות בסיכון גבוה יותר מהשאר להתפתחות הלם זיהומי בעקבות זיהום. קבוצות אלו כוללות: ילודים, קשישים, נשים הרות, אנשים הסובלים ממחלות ממושכות, חולים תחת טיפול כימותרפי או חולים במחלות שמחלישות את מערכת החיסון.
מכיוון שמדובר במצב חירום רפואי מסכן חיים, האבחון חייב להיות מהיר. האבחנה מתבססת על שילוב של סימנים קליניים (כגון ירידה חמורה בלחץ הדם ובלבול), בדיקות מעבדה (למשל בדיקות דם, תפקודי כבד וכליות) ובדיקות הדמיה (כמו אולטרסאונד וצילום חזה).
גם הטיפול בשוק ספטי חייב להיות מהיר מאוד. השלב הראשוני בטיפול הוא מתן מיידי של אנטיביוטיקה רחבת טווח ביחידה לטיפול נמרץ. יודגש כי כל עיכוב במתן האנטיביוטיקה מעלה את שיעור התמותה. בנוסף, יש לתת לחולה עירוי נוזלים ותרופות להעלאת לחץ דם. במקרה הצורך, יש לטפל במוקדי הזיהום (כגון ניקוז מורסות) ולהעניק טיפול תומך באיברים (כגון הנשמה מלאכותית ודיאליזה).
כאמור, שוק ספטי דורש זיהוי מהיר וטיפול מיידי, שכן כל עיכוב בטיפול מגדיל משמעותית את הסיכון להתדרדרות המצב ואף למוות. כאשר הצוות הרפואי לא מזהה את הסימנים בזמן, אינו מספק טיפול הולם או מבצע טעויות בטיפול, הדבר עלול להיחשב כרשלנות רפואית.
נביא דוגמה:
במקרה זה הייתה מדובר בנערה בת 14 שנפצעה בפיגוע טרור. היא פונתה לבית החולים "הדסה" כשהיא סובלת מכוויות נרחבות ופציעה בבטן. במהלך האשפוז שלה, תוך כדי החלמה מפציעותיה, פיתחה אלח דם שהתדרדר לכדי הלם ספטי. כתוצאה מכך, הנערה סובלת עד היום מנזקים נוירולוגיים משמעותיים, כולל בעיות זיכרון, ריכוז וקשב, קושי בדיבור, חולשה בגפיים, קשיי הליכה ועוד.
בית המשפט המחוזי קבע כי הצוות הרפואי התרשל כאשר הטיפול האנטיביוטי שניתן לתובעת, והיה מונע שוק ספטי, הופסק לאחר זמן קצר יחסית, בניגוד לפרקטיקה הרפואית המקובלת. הרשלנות גם באה לידי ביטוי בכך שההחלטה על הפסקת האנטיביוטיקה התקבלה על ידי תורן המחלקה, בעוד שהייתה צריכה להתקבל על ידי רופא בכיר (ת"א 4047/02).
ערעור שהוגש על פסק הדין לבית המשפט העליון נדחה, והאחרון אף הוסיף ביקורת על התנהלות הצוות הרפואי בבית חולים הדסה. לדברי בית המשפט העליון, התובעת סבלה ממספר תסמינים שהיו אמורים לעורר את תשומת לב הרופאים כי היא סובלת מזיהום (כגון כאבים, פעולות מעיים וגרד) וקיים סיכון לשוק ספטי. יתרה מכך, בית המשפט ציין כי אומנם ניתן להפסיק טיפול אנטיביוטי, אך יש צורך במעקב צמוד תוך תשומת לב לכל שינוי במצב המטופל שעשוי להעיד על התפרצות זיהום, מעקב שלא התבצע במקרה הנדון (ע"א 8799/08).
כאמור, במקרים של שוק ספטי, עיכוב באבחון או בטיפול עלול להוביל לנזק בלתי הפיך ואף למוות. בהמשך לכך, בכל חשש לרשלנות רפואית במקרה של שוק ספטי מומלץ לפנות לייעוץ משפטי מקצועי. כך, עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית יכול לסייע בהבנת הזכויות המשפטיות ולייעץ כיצד יש לפעול על מנת לקבל את הפיצוי המקסימלי.
שלח הודעה
חייג עכשיו
עורכי הדין שלנו ישמחו לעזור לכם! 
תגובות (0)