היפרדות שיליה עשויה לנבוע כתוצאה מסיבות רבות, כמו גם רשלנות במהלך ההריון. מדובר אפוא בהליכים מורכבים, אשר דורשים ידע והבנה בתחום. לכן, ערכנו למענכם ועבורכם קוראי האתר, סקירה קצרה וממצה בנושא זה, המונה מקרים בהם התקבלו, כמו גם נדחו, תביעות שהוגשו לבתי המשפט.
השיליה היא מקור החיים של העובר ודרכה הוא מקבל את הדרוש לו מבחינת צרכי קיום מטבולי וחמצן. היפרדות שיליה מסכנת את העובר במידה מוחשית ומיידית ולעיתים גם את היולדת. זוהי תופעה שפוגעת ביכולת של העובר לקבל חמצן ומזון ואשר עלולה לגרום לאובדן חמור של דם מכלי הדם העובריים.
להיפרדות שיליה השלכות מסוכנות מאד. החל ממות עובר ברחם, דרך הצורך בלידה מוקדמת (על כל סכנות הפגות המוכרות) וכלה בשלל סיכונים נוספים. ההחלטות לגבי הטיפול הרפואי בהיפרדות שיליה מבוססות על חומרת מצבה של ההיפרדות, מצב העובר, מצב היולדת וגיל ההיריון. החלטה שגויה יכולה לבסס תביעת רשלנות רפואית כל אימת שכתוצאה ממנה נגרמו לעובר או ליולדת נזקים מוכחים.
הגורמים להיפרדות שיליה ומתי מדובר ברשלנות?
רשלנות בטיפול בהריון עקב היפרדות שיליה איננה מקשה אחת. לצד תביעות שהתקבלו בבתי המשפט אשר בסופן נפסקו לתובעים פיצויים משמעותיים, ישנם גם מקרים בהם הטענות נדחו. בעיקר נוכח העובדה שהיפרדות שיליה נגרמת מסיבות שאינן בהכרח ידועות, והפרקטיקה הרפואית לא תמיד יכולה להושיע. כמו כן, לא ניתן לדעת מהן הסיבות להיפרדות שיליה ולא קיימים די כלים אמינים אשר מאפשרים למנוע את התופעה או לחזות אותה.
במחקר הרפואי נמצאו גורמים שאובחנו ככאלה אשר מעלים את הסיכון להיפרדות שיליה. למשל, רעלת הריון, ירידת מים מוקדמת, עבר מיילדותי הכולל היפרדות שיליה, עבר מיילדותי הכולל ניתוחים קיסריים, זיהום תוך רחמי, יתר לחץ דם כרוני, הריון מרובה עוברים, עישון במהלך ההיריון וטרומבופיליה. לצדם ישנם גורמים פתאומיים שהוכרו במחקר כטריגר להיפרדות שיליה והם חבל טבור קצר, טראומה לבטן, יציאת עובר ראשון בלידה מרובת ילדים, ריקון רחם פתאומי ועוד.
במקרים בהם היפרדות שיליה גרמה לנזקים והתובעים הוכיחו שאחד (או יותר) מהגורמים הללו התקיים, ובמקביל הוכח שהצוות הרפואי לא נתן לכך את תשומת ליבו, ייתכן ותקום עילה להגשת תביעה. אולם, תביעת רשלנות רפואית בשל היפרדות שיליה אינה משימה פשוטה.
היפרדות שיליה היא סיבוך בלתי נמנע ובלתי צפוי. זהו מהלך קליני שיש לו דרגות קושי שונות. בעוד שהיפרדות שיליה בשטח קטן לא נחשבת למסוכנת ברמה המיידית, היפרדות גדולה עלולה להביא למות עובר ותשניק. במקביל היולדת חשופה לסיכונים כולל הלם ודימום חמור. הדרך הנכונה לטפל בהיפרדות שיליה היא על ידי אבחון במועד והפסקת ההיריון בעיתוי הנכון.
הקושי בהוכחת עילת התביעה
הוכחת רשלנות רפואית במקרה של היפרדות שיליה תלויה בנסיבות המקרה לגופם של דברים (תרתי משמע). התובעים צריכים להוכיח קשר סיבתי בין הטיפול הרשלני לכאורה שניתן על ידי הצוות הרפואי לבין הנזק שנגרם בפועל. היות שהיפרדות שיליה נגרמת מסיבות שונות, והיות שלעיתים מדובר על החלטות שהתקבלו בתוך דקות או שניות בלבד, התנהלות הרופאים צריכה לעלות כדי רשלנות של ממש. כלומר, חריגה ממבחן הרופא הסביר ולא רשלנות במידת בוחן "אוטופית". חשיבות גדולה יש לאופן הצגת הדברים בפני בית המשפט על ידי עורך דין מטעם התובעים, ויש לתמוך את הטענות בחוות דעת רפואית מקצועית וממוקדת.
פסיקות לכאן או לכאן
לאורך השנים ניתנו בבתי המשפט פסיקות לכאן ולכאן בתביעות עקב היפרדות שיליה. לדוגמה, בפסק דין שניתן בפברואר 2003 בבית המשפט המחוזי בירושלים, כב' השופט יעקב צבן קיבל תביעת רשלנות רפואית שעסקה בנושא זה.
התובעים העלו שורה של טענות כנגד בית החולים ובין השאר טענו כי היולדת סבלה מהיפרדות שיליה שחומרתה לא הוערכה נכון על ידי הצוות הרפואי. בכתב התביעה נטען כי הניתוח הקיסרי נדחה ברשלנות והייתה "עצימת עיניים לסבל עוברי מתמשך". נטען כי מחדלי בית החולים הביאו לכך שהילד נולד עם נכות בשיעור של 100%. בית המשפט קיבל את טענות התובעים חלקית וקבע כי אמנם היפרדות השיליה לא נגרמה על ידי הצוות הרפואי אך "חילוץ מוקדם יותר של העובר על ידי הצוות הרפואי היה מונע לפחות חלק מהנזק למוח".
לצד פסק הדין הזה ישנם כאמור מקרים בהם תביעות בגין רשלנות רפואית בהיפרדות שיליה נדחו על ידי בית המשפט. לדוגמה, בת"א (ירושלים) 1045/98 נדחתה תביעה לאחר שהוכח כי הרופאים התנהלו כשורה למרות היפרדות השיליה. במקרה אחר, נמצא שהאישה הגיעה לבית החולים כשהיא כבר סובלת מהיפרדות שיליה חמורה והתנהלות הרופאים הייתה מקצועית וללא כל רשלנות.
שלח הודעה
חייג עכשיו
עורכי הדין שלנו ישמחו לעזור לכם! 
תגובות (0)