חברת מגדל נאחזה בפער בין דיווח ראשוני של מבוטח למשטרה לבין דיווחו המאוחר, וסירבה לפצותו על כל הפריטים שנגנבו ממנו, אך בית המשפט פסק לטובת המבוטח וקבע כי אין לזקוף לחובת המבוטח דיווח ראשוני שאינו מלא, קל וחומר על רקע המתח והלחץ בו שרוי מבוטח לאחר אירוע גניבה. עוד קבע בית המשפט כי לא הוכחה כוונת מרמה מצד המבוטח. כל המידע בכתבה.
פריצה לבית היא אירוע טראומטי עבור דייריו, ולכן אין זה מפתיע כי אדם שביתו נפרץ ונגנבו ממנו פריטים, לא יבחין מיד בהעדרם של כל הפריטים שנגנבו.
אף על פי כן, כאשר מבוטח ב"מגדל" ביקש לממש פוליסת ביטוח תכולת מבנה בעקבות פריצה לביתו, ניסתה המבטחת "לתפוס אותו במילה" ונתלתה בפער בין דיווחו הראשוני למשטרה אודות הפריטים שנגנבו, לבין הדיווח המאוחר יותר שלו, באותו יום ממש.
כך, בעוד שהמבוטח דיווח, בסופו של יום, על רשימה ארוכה של פריטים שנגנבו ממנו, בשווי עשרות אלפי שקלים, הסכימה מגדל לפצותו רק בסכום של כששת אלפים ש"ח, בעבור אותם פריטים שהזכיר בדיווחו הראשוני למשטרה.
כשהמחלוקת בתביעת הביטוח הגיעה לבית משפט השלום בחיפה, התקבלה גרסת המבוטח, שטען, כי בשל לחץ ומבוכה לא גילה מייד את מלוא ההיקף של הפריטים שנגנבו. אי לכך, חויבה המבטחת בתגמולים בסך של כ-45 אלף ש"ח, בתוספת שכר טרחה והוצאות משפט.
בבוקר שאחרי הפריצה הודיע התובע למשטרה, כי נגנבו מהבית קונסולת פלייסטיישן, מפתחות, כלי עבודה, ילקוט, כסף מזומן ושלושה צמידי זהב. עם זאת, בהמשך אותו יום הצהיר בפני סוכן מטעם המבטחת על רשימה ארוכה בהרבה של פריטים שנגנבו, ובהם: שני מחשבים, שני אייפדים, כלי כסף, עשרה זוגות של מכנסי ג'ינס ותכשיטים שונים. פירוט דומה מסר אחרי הצהריים בתחנת המשטרה.
התובע טען, כי בהודעתו הראשונה למשטרה התייחס רק לפריטים שעלה בידו להבחין מייד כי נגנבו, כגון משחק הפלייסטיישן שבנו לא הצליח למצוא. רק בהמשך, בעקבות בדיקה יסודית יותר שערכה אשתו, גילו השניים מהו היקף הגניבה בפועל.
לאחר שבחן את הראיות, בחר בית המשפט להאמין לתובע, שאת גרסתו מצא עקבית ואמינה, וקבע כי אין לזקוף לחובתו ולחובת אשתו את "אי הגילוי המיידי". "אירוע פריצה הינו מקרה הטומן בחובו מימד של לחץ, בלבול ומבוכה", ציין והוסיף כי "אין לצפות מאדם סביר כי במעמד זה מיד יחל בבירור מקיף ורישום כל הפריטים שנגנבו מביתו".
בהקשר זה התקבלה גרסת התובע ואשתו בדבר ההמולה, הבלבול ואי-הסדר ששררו בביתם עקב הפריצה והקשו עליהם לבדוק אילו פריטים נגנבו. כמו כן, התקבלה טענתם כי בתחילה התמודדו עם עניינים דחופים כגון היעלמות מפתחות הבית וכלי הרכב שלהם ולא בבירור מלוא היקף הגניבה.
עוד הודגש בפסק הדין כי כבר בהודעתו הראשונה למשטרה ביקש התובע להשלים בהמשך את הדיווח על הפריטים שנגנבו, וכי רשימת הפריטים הראשונית שעליה דיווח התובע "מתיישבת עם ההיגיון והשכל הישר", שכן מדובר בפריטים מהותיים שהעדרם בולט לעין.
בהערת אגב, נזכיר בעניין זה, פסק דין מעניין ואחר שפרסמנו לא מכבר באתר, במסגרתו מבוטח התוודה ששיקר לחוקר וזכה בתגמולים. בית המשפט בחן האם המניע למתן הודאה שקרית היה רצון המבוטח לרמות ולהונות את תאגיד הביטוח. במסגרת אותו מקרה, לא הוכח הדבר.
האם מגדל הצליחה בנסיבות המקרה הנוכחי להוכיח כוונת מרמה?
המבטחת, מצידה, הפנתה את בית המשפט לסתירות בין גרסאותיו השונות של התובע לגבי דרך התרחשות הפריצה ולגבי הציוד שנגנב. סתירות אלה, טענה המבטחת, מעידות על חוסר-אמינות התובע ומקעקעות את גרסתו לגבי הפריטים שנגנבו.
למעשה, טענה המבטחת לכוונת מרמה מצד התובע, אך בית המשפט לא התרשם מהראיות שהציגה לכך. "אי ההתאמות אליהן מפנה הנתבעת", נאמר בפסק הדין, "אינן מהותיות ואינן עולות כדי כוונת מרמה", ו"מדובר באי התאמות הנובעות מבלבול נקודתי".
כך למשל, העובדה שבטופס ההודעה לחברת הביטוח נרשם כי הפריצה אירעה דרך דלת הכניסה, בעוד שהתובע העיד כי הפריצה אירעה דרך חלון המטבח, אינה משליכה על מהימנותו, לדברי בית המשפט. בדומה לכך, אי התאמות לגבי מספר זוגות הג'ינס שנגנבו או מיקום האייפדים עוסקות בדקויות ו"אינן גורעות מהאמינות שיש לייחס לגרסת התובע והעדים מטעמו".
לאור זאת, חויבה מגדל, בסופו של דבר, לפצות את התובע בעבור רשימת הפריטים המורחבת. עם זאת, בעוד שהתובע דרש פיצויים בסל של כ-70 אלף ש"ח, הועמד הפיצוי על כ-45 אלף ש"ח, בהתאם להערכת שמאי מטעם המבטחת, לאחר שנמצא כי התובע לא סיפק ראיות המעידות כי שווי הפריטים תואם לסכום שדרש.
[תאמ (חי') 24707-11-17 רונן בן שושן נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ]
שלח הודעה
חייג עכשיו
עורכי הדין שלנו ישמחו לעזור לכם! 
תגובות (0)