הכל על התיישנות בתביעות ביטוח לרבות נימוקים להארכה

התיישנות תביעות ביטוח – ראו הוזהרתם:

אחד הנושאים היותר רגישים אשר יש להיות ערים לו, הוא תקופת ההתיישנות להגשת תביעות ביטוח.

תחילה, נעמוד על משמעות המונח "התיישנות". התיישנות הינה מחסום פרוצדוראלי, המונע מהמבוטח את האפשרות לממש זכויותיו המהותית על פי הפוליסה שרכש. לצד זכותם של מבוטחים להגיש תביעות ביטוח לערכאות השיפוטיות עומדת הזכות של חברות הביטוח לוודאות כי לא מונחות עוד על כתפיהן תביעות ביטוח אפשריות וכי יכולות הן לכלכל את צעדיהן בהתאם. לקיומו של מוסד ההתיישנות קיימים עוד שיקולים, כגון: האפשרות לקיים משפט בלא חוסר ראייתי, הצורך לנהל משפטים הרלבנטיים להווה ועוד.

חוק ההתיישנות עושה הפרדה בין תביעות שבמקרקעין ובין כאלה שלא, וקובע כי התיישנות שאינה במקרקעין הינה בת 7 שנים. ברם, בתחום דיני הביטוח קיימת תקופה מיוחדת ושונה.

בתחום דיני הביטוח, קבע המחוקק בחוק חוזה הביטוח תקופת התיישנות מקוצרת, לפיה תביעות ביטוח כנגד מבטחים מתיישנות בתוך 3 שנים ממועד מקרה הביטוח. יחד עם זאת, ישנם ביטוחים בהם תקופת ההתיישנות עשויה להיות ארוכה יותר, כגון ביטוחי אחריות, בהם ההתיישנות לא מתיישנת אלא רק לאחר שהתיישנה תביעת הצד השלישי נגד המבוטח. כך גם בביטוחי אובדן כושר עבודה וסיעוד, תמיד יכולים המבוטחים להגיש את תביעתם (גם אם חלפו למעלה משלוש שנים ממועד קרות מקרה הביטוח), ואולם אז יוכלו המבוטחים לתבוע במסגרת התביעה תגמולי ביטוח עבור שלוש שנים בלבד טרם הגשת התביעה, וזאת הואיל ומדובר בביטוחים בהם העילה מתחדשת כל חודש בחודשו. שכן, ההיגיון הבריא אומר שהיות אדם באי כושר לעבוד כיום, אינו פוסל את האפשרות שמצבו הרפואי ישתפר בעתיד והוא יוכל להשתלב בחזרה למעגל העבודה.

תיקון לחוק חוזה הביטוח מיום 26.11.2020 האריך את תקופת ההתיישנות בביטוחי חיים, מחלות ואשפוז וכן ביטוחי סיעוד, לתקופה בת 5 שנים מקרות האירוע הביטוחי. חשוב לדעת בהקשר זה, כי התיקון חל ביחס לביטוחים שנכרתו או חודשו לאחר התיקון ואינו חל ביחס לביטוחים שנכרתו קודם לכן.

חשוב להבהיר, פנייה אל חברת הביטוח במסגרת שלוש השנים הנ"ל, אינה עוצרת את מניין התקופה. רק הגשת תביעה לבית המשפט עוצרת את המניין. יחד עם זאת ישנה אפשרות לפנות אל חברת הביטוח טרם שיחלפו המועדים ולבקש הסכמה מפורשת ובכתב להארכת תקופת ההתיישנות, אך אפשרות זו פחות עדיפה.

טעמים להארכת תקופת ההתיישנות

חשוב לדעת, כי במקרים מסוימים הכירו בתי המשפט בהארכת המועד להגשת תביעות ביטוח חרף חלוף תקופת ההתיישנות לאור התנהלות חברות הביטוח. למשל, חברת ביטוח אשר עיכבה את תשלום תגמולי הביטוח עד לאחר קבלת ממצאי הביטוח הלאומי, נקבע כי תהיה מושתקת מלטעון להתיישנות, אם קביעת הביטוח הלאומי ניתנה לאחר חלוף תקופת ההתיישנות.

בדומה לכך, ניתן למצוא גם בחוק נימוקים נוספים להארכת תקופות ההתיישנות להגשת תביעות ביטוח. למשל, כאשר המבוטח / המוטב לא היה ער לקיומו של כיסוי ביטוחי, כאשר חברת הביטוח הודתה במקצת הזכויות של המבוטח. ניתן למצוא גם בפסיקה טעם המצוי בשיקול דעתו של בית המשפט להארכת התקופה בה מתיישנות תביעות ביטוח. כמו כן, בית המשפט העליון השתמש בעקרון תום הלב בלא מעט מקרים כמחסום בפני העלאת טענות דיוניות. כך למשל, כאשר דוחה חברת ביטוח תביעת ביטוח ולא טורחת להסב את תשומת ליבו של המבוטח לתקופת ההתיישנות.

מלבד לתקופה המקוצרת ברצוננו להסב את תשומת ליבכם גם לניסיונם הפסול והאסור של חברות ביטוח לקצרה אף לתקופה הקצרה משלוש שנים. לעיתים קובעות חברות הביטוח במסגרת תנאי הפוליסה תנאים סמויים אשר משמעותם קיצור של תקופת ההתיישנות המקוצרת ממילא. כך, בביטוחי נכות מתאונה, תאונות אישיות ונסיעות לחו"ל, אנו עדים לעיתים לניסוחים לפיהם קבלת תגמולי הביטוח כפופה לכך שהנכות תיגרם בתוך 12 חודשים ממועד מקרה הביטוח. ברי, כי מדובר בקיצור המועדים בניגוד להוראות הדין, שכן חוק חוזה הביטוח קובע מפורשות שלא ניתן להתנות על תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק (3 שנים כאמור), אלא לטובת המבוטח.