אין חולק כי זכותו של צד להליך משפטי לבצע חקירה בעזרת חוקרים מקצועיים. חקירות כאלה נערכות השכם לבקרים בהליכי כנגד תאגידי ביטוח וביטוח לאומי. אולם, נשאל השאלה מתי נחצה קו הגבול, ולמעשה זכות החקירה פוגעת בזכויות יסוד של התובע, ובכלל זה זכותו לפרטיות. על סוגיה זו, בכתבה הבאה.
במסגרת הליכים משפטיים, במיוחד כנגד חברות ביטוח וכנגד המוסד לביטוח לאומי, עולה סוגיית החקירות לדיון. מצד אחד, נראה כי זכותו של צד להליך לבצע חקירה על מנת להציג את הצד התובע כלא אמין. מאידך, ברור שיש לאפשר זכות זו תוך שמירה וכיבוד זכויות האדם לרבות הזכות לפרטיות.
בפסק דין שפורסם ביום 14.11.15 הגיע נושא החקירות ללשכתה של כבוד השופטת דגית ויסמן מבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. דובר היה בתביעתו של דניאל חגג, אשר ביקש להורות על פסלות של דו"ח חקירה שערך נגדו המוסד לביטוח לאומי.
הרקע לחקירה הוא בתאונה שעבר דניאל ביום 20.2.95, ואשר הוכרה כתאונת עבודה בגינה נקבעה לדניאל דרגת נכות בשיעור של 78% בעטיה הפך דניאל להיות זכאי לקבלת תגמולים.
במהלך השנים החליט המוסד לביטוח לאומי לבצע חקירה. ביום 17.7.11 התקבלה בנייד של דניאל שיחה ממספר לא מזוהה בה נמסר לו כי נציגים של משרד הבריאות אמורים להגיע לגן בו נמצאת אשתו. בעקבות שיחה זו יצא דניאל מביתו אל עבר הגן ושם צולם על ידי חוקרי המוסד לביטוח לאומי.
במסגרת התביעה טען דניאל כי דו"ח החקירה פסול, מכיוון שהחוקרים גרמו לו לצאת לרחוב בתואנות שקריות ותוך התחזות לנציגי משרד הבריאות. החוקרים הסכימו כי אכן יצרו עם דניאל קשר טלפוני אך לדבריהם טענו כי הם שליחים ולא נציגי משרד הבריאות. מכל מקום טען המוסד לביטוח לאומי, כי אין בהתנהלות זו פסול.
במסגרת פסק הדין קבע בית הדין כי ככלל, צילום ברשות הרבים הינו מותר, כל עוד הדבר אינו פוגע בפרטיותו, בכבודו או בזכויות יסוד של המבוטח. בית הדין איזכר את הפסיקה בנושא וקבע כי יש הבדל בין "תחבולה נפסדת" לבין "תחבולה נסבלת". ההבדל על פי הפסיקה הוא בבחינת קיומם של גורמים חיצוניים אשר יכולים "לכרסם" בחופשיות הרצון.
במקרה זה, קבעה השופטת ויסמן, כי לא הוכח שהחוקרים הזדהו כנציגי משרד הבריאות דווקא, וכי דווקא העובדות מחזקות את טענתם כי הציגו עצמם כשליחים. אם כך, סבר בית הדין, הרי שמדובר בתחבולה מותרת ועל כן אין כל פגם בדו"ח החקירה שנערך.
נראה כי פסיקה זו מעבירה תחושת אי נוחות מכך שבית הדין מגבה פעולות של חוקרים תוך כדי התחזות לאנשים אחרים, ובמובן זה אין זה משנה לשיטתנו האם מתחזים הם לשליחים או לנציגי משרד הבריאות. עצם מתן האפשרות להתחזות ולגרום לאדם לעשות דבר מה שלא היה עושה אחרת, הרי שבהחלט מדובר בגורם חיצוני הפוגם בחופשיות הרצון של הפרט.
בנוסף, אנו סבורים כי על פסיקות בנוגע לחקירות מסוג זה לעמוד בהלימה עם האמור בתקנות החוקרים הפרטיים, אשר בתקנה 3, אוסרות על חוקר פרטי להתחזות. יודגש, כי בתקנה זו אף נכתב מפורשות כי לחוקר פרטי אסור להתחזות לשליח. נכון הוא כי חוקרי המוסד לביטוח לאומי אינם חוקרים פרטיים. עם זאת, לדעתנו, השוויון בפני הדין מחייב הסתכלות על פעולות חוקרי המוסד באופן דומה.
שלח הודעה
חייג עכשיו
עורכי הדין שלנו ישמחו לעזור לכם! 
תגובות (0)