הביטוח הלאומי סירב להכיר בעיתונאית עצמאית שנפגעה מפיצוץ עקב דליפת גז בביתה, כנפגעת תאונת עבודה, אך בית הדין לעבודה הכריע אחרת. בפסק הדין, נקבע, כי התכלית העיקרית בעיסוקה עת שהתה בבית היתה קשורה דווקא לעבודתה ולפיכך קיים קשר הדוק בין נזקיה ועבודתה.
תאונה שבה נפגע עובד תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו נחשבת ל"פגיעה בעבודה". במקרה כזה, ובהתקיים יתר התנאים הנדרשים, יהיה העובד זכאי לגמלאות, ובין היתר דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי וייתכן שיהיה זכאי גם לגמלת נכות מעבודה.
אך מה הדין כאשר מדובר בעוסק עצמאי (פרילנסר) שעובד בבית? פסק דין שניתן לאחרונה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, מבהיר כי בהחלט ייתכן שתאונה ביתית שבה נפגע עוסק עצמאי תוכר כתאונת עבודה, גם אם לא בכל תנאי.
במקרה הנדון עיתונאית פרילנסרית נפגעה קשה מפיצוץ שאירע בביתה עקב דליפת גז, בבוקר שבו הייתה אמורה לצאת לראיון לצורך כתבה בעיתון "הארץ". הביטוח הלאומי טען כי אין קשר סיבתי בין התאונה לבין משלח ידה של התובעת ולכן אין מדובר בתאונת עבודה, ואולם בית הדין דחה עמדה זו. נקבע, כי עיקר פעולותיה של העיתונאית לפני הפיצוץ היו קשורות לעבודתה, וכי הוכח הקשר בין פעולות אלה לבין התאונה, ולפיכך יש להכיר בה כנפגעת תאונת עבודה.
בית הדין הקדיש חלק ניכר מפסק דינו לתיאור השתלשלות האירועים בבוקר הפיצוץ, על בסיס עדות העיתונאית התובעת, שאותה הגדיר כ"עדות מהימנה שאותות האמת נגלו בה".
התובעת, לעדותה, נרדמה במיטה עם המחשב הנייד בערב שלפני הראיון, לאחר שהתכוננה לראיון. בבוקר התעוררה מאוחר וחששה שתאחר לריאיון. היא עברה לפינת העבודה עם המחשב והטלפון הניידים והתלבטה אם לדחות את הראיון או לקחת מונית למקום הראיון. בהמשך, פתחה את המחשב כדי לאתר את מספר הטלפון של המרואיין והחלה לחייג את המספר, ואז אירע הפיצוץ.
כאמור, על אף שבתור פרילנסרית עבדה התובעת מהבית, ועל אף שהפיצוץ אירע בזמן שהחלה לחייג למרואיין, סירב הביטוח הלאומי להכיר בה כנפגעת תאונת עבודה. ראשית, טען כי אין קשר הדוק בין פעולותיה לפני ובזמן הפיצוץ לבין עבודתה. שנית, טען כי לא הוכח שהפיצוץ נגרם בשל שימושה בטלפון או במחשב הנייד. שלישית, טען כי התאונה היא אירוע מתמשך של דליפת גז שהחלה ערב קודם לכן, ולכן אין לראות את התאונה כקשורה לעבודת התובעת.
בית הדין הסכים עם הביטוח הלאומי, כי לעומת עובד שכיר, עובד עצמאי אינו נהנה מ"חזקת הסיבתיות", לפיה תאונה שאירעה במהלך עבודתו קשורה לעבודתו, וכי עליו להוכיח שנפגע תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב כך. עם זאת, בניגוד לעמדת הביטוח הלאומי, קבע כי במקרה הנדון התובעת אכן עמדה בנטל ההוכחה בדבר הקשר בין התאונה לבין עבודתה.
בשלב הראשון, התייחס בית הדין לשאלת הקשר הסיבתי בין פעולות התובעת לבין הפיצוץ. הוא ציין כי לכאורה, לפי עמדת הביטוח הלאומי, ניתן היה להכיר באירוע כתאונת עבודה, רק לו דו"ח חקירת האירוע היה מוצא קשר בין הפיצוץ לבין הדלקת הטלפון הנייד או המחשב. ואולם, נקבע, מדובר בדרישה למידת הוכחה מחמירה מדי, "במיוחד עת עסקינן בזכויות מכוח חקיקה סוציאלית".
לפי ההיגיון, קבע בית הדין, הפעולה היחידה שקשורה להפעלת מכשיר אלקטרוני או חשמלי שהיה יכול לגרום לפיצוץ היא הדלקת המחשב או החיוג למרואיין. העובדה שהדבר אינו מוזכר בדו"ח חקירת הדליקה אינה מעלה ואינה מורידה, שכן ייתכן ששאלת הגורם לפיצוץ, מעבר לזיהוי דליפת הגז עצמה ומקורה, הייתה חסרת חשיבות מבחינת עורך הדו"ח.
בשלב השני קבע בית הדין, כי פעולות התובעת לפני ובזמן הפיצוץ אכן קשורות למשלח ידה, ולכן הוכח הקשר שבין ביצוע העבודה לבין התאונה.
ברור, צוין בפסק הדין, כי עיקר הבוקר של התובעת הוקדש לעבודה: סיום ההכנה לראיון והתארגנות ליציאה לראיון, וכי נפגעה בזמן שפתחה את המחשב הנייד ובמקביל ביקשה לחייג למרואיין. כמו כן, לאור הפסיקה בנוגע לתאונות עבודה בבית המשמש גם כעסק, יש לבחון אם התכלית העיקרית של הפעולות הקשורות לתאונה היא עסקית או דווקא נוגעת להיותו של העוסק בעל בית. במקרה זה, התכלית שבהדלקת המחשב והטלפון הנייד הייתה אחת בלבד: התארגנות לקראת הראיון, ולכן יש לראות פעולות אלה כקשורות בטבורן לעיסוקה של התובעת כעיתונאית.
לבסוף, דחה בית הדין את הטענה כי התאונה היא אירוע מתמשך, וקבע כי אין חולק שהפיצוץ הוא אירוע תאונתי מוגדר במקום ובזמן, גם אם דליפת הגז נמשכה מספר שעות עד לפיצוץ.
בהמשך לכך, התקבלה התביעה ונקבע כי פגיעתה של התובעת תוכר כתאונת עבודה.
שלח הודעה
חייג עכשיו
עורכי הדין שלנו ישמחו לעזור לכם! 
תגובות (0)