לפי כללי הדין והפסיקה, מי שמופיע מול ועדה רפואית בביטוח הלאומי זכאי לייצוג ע"י עו"ד במעמד זה. בפסק דין שניתן על ידי כבוד השופטת אירית הרמל מבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב – יפו, נקבע כי למעט במקרים חריגים, עורך הדין רשאי להיות נוכח גם בבדיקה הרפואית שנערכת למבוטח. עיינו בפסיקה.
מבוטחים שנקראים לבדיקה על ידי וועדה רפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי, בעקבות תביעה שהגישו להכרה בנכותם ולקביעת שיעורה, מוצאים את עצמם במעמד טעון ורגיש. המבוטח נדרש לחשוף מול הרכב שלם של אנשי מקצוע את מצוקותיו ולהסביר מדוע ראוי שיכירו בו כנכה. הכרה בנכותו של מבוטח עשויה להוביל למסקנה כי הוא זכאי לגמלאות, ולכן הוועדות הרפואיות אינן מקלות ראש בדבר, ולעיתים אף מחמירות יתר על המידה. כדי להצליח בתביעה לביטוח לאומי כזו יש להתבסס על נימוקים רפואיים ומשפטיים הולמים. ברוב המכריע של המקרים, יתקשו מבוטחים לצלוח את הוועדה הרפואית בעצמם, ללא ייצוג של עו"ד, הבקיא בדיני הביטוח הלאומי ומתלווה אליהם לדיון.
בית הדין לעבודה, שהינו הגוף המוסמך לדון בערעורים על החלטות המוסד לביטוח לאומי, קבע זה מכבר כי מבוטחים שזומנו לוועדה רפואית, זכאים להגיע לוועדה עם עו"ד ולהיות מיוצגים על-ידו במהלך הופעתם מול הוועדה. אף על פי כן, כבר היו מקרים בהם נמנעה בפועל ממבוטחים האפשרות להיות מלווים ע"י עו"ד במהלך דיוני וועדות רפואיות ונפגעה זכותם לייצוג משפטי מול הוועדה.
בפסק-דין שניתן לאחרונה ע"י השופטת אירית הרמל מבית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב-יפו, אושרה שוב ההלכה, לפיה קיימת חובה לאפשר למבוטח להיות מיוצג ע"י עו"ד במהלך הופעתו מול וועדה רפואית, ונקבע כי יש להודיע למבוטח מבעוד מועד מתי ייערך הדיון בעניינו, על-מנת שעורך-דינו יוכל להתלוות אליו.
בפסק-דין נוסף של אותה שופטת נקבע, כי יש לאפשר לעו"ד להיות נוכח גם בבדיקה רפואית שנערכת למבוטח במסגרת הופעתו מול הוועדה, למעט בנסיבות חריגות.
האם ניתן לזמן מבוטח לוועדה רפואית בו ביום, מבלי שיספיק לדאוג לכך שעורך-דינו יתלווה אליו? על שאלה זו השיבה השופטת הרמל בשלילה בפסק-דינה. לא רק שלמבוטח יש זכות להיות מיוצג ע"י עו"ד בוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי, לפי פסק הדין יש למבוטח אפשרות סבירה להיערך לדיון, כדי שיוכל להבטיח את ייצוגו בידי עו"ד מול הוועדה.
לפי המתואר בפסק-הדין, המבוטח במקרה הנדון עבר שתי תאונות עבודה ותבע מהביטוח הלאומי להכיר בו כנכה הזכאי לצורך קבלת גמלת נכות. המבוטח בחר להיות מיוצג ע"י עו"ד רק ביחס לאחת משתי התאונות, ולכן כאשר זומן לדיון מול ועדת עררים רפואית של הביטוח הלאומי בנוגע לתאונה שלגביה בחר שלא להיות מיוצג, הוא הגיע ללא עורך-דינו. עם זאת, בדיון עצמו הסתבר לו כי הוועדה החליטה לדון במעמד זה דווקא בתאונה שלגביה הוא כן מיוצג ע"י עורך-דינו ושאף הונפק לו באותו יום ממש מכתב זימון מעודכן המציין זאת.
כיוון שהמבוטח לא קיבל עדיין את המכתב האמור ולא היה מודע לשינוי בנושא הדיון, יצא שהוא הופיע מול הוועדה ללא עורך-דינו. לאחר שהתקבלה החלטת הוועדה בעניין נכותו, המבוטח, שלא השלים עם ההחלטה, ערער עליה לבית-הדין לעבודה וטען כי הוועדה ביצעה מחטף. הוא ביקש מבית הדין להורות לוועדה להתכנס שוב כדי לדון מחדש בעניינו, בעודו מיוצג ע"י עו"ד.
בפסק-דינה קיבלה השופטת הרמל את טענותיו של המבוטח, וקבעה כי "ניכר כי נפל פגם בהתנהלותה של הוועדה" וכי "אין זה סביר ואין זה מתקבל על הדעת מכתב זימון ממש ביום התכנסות הוועדה". לדברי השופטת, בכך נמנעה "האפשרות הסבירה של המערער ושל בא כוחו להיערך כראוי ואף להגיע לוועדה". בפסק-הדין הודגש, כי המבוטח בחר להיות מיוצג ע"י עו"ד לצורך הדיון בתאונה הנדונה, ולכן האופן בו פעלה הוועדה פגע בזכות הטיעון של המבוטח. בעקבות זאת, נפסק כי על הוועדה להתכנס בשנית כדי לדון בערר של המובטח וכי עליה לזמן לדיון את המבוטח ואת עורך-דינו.
במקרה אחר בו דנה השופטת הרמל, המבוטח, שסובל, לטענתו, מהפרעת קשב וריכוז ומעין עצלה, דווקא לווה ע"י עורכת-דינו לוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי, אבל עורכת-הדין התבקשה לצאת מהחדר במהלך בדיקה פסיכיאטרית שנערכה לו באותו מעמד. בפסק-דינה קיבלה השופטת את טענת המבוטח, כי היעדרות עו"ד בזמן הבדיקה הרפואית פגעה בזכות הייצוג והטיעון שלו מול הוועדה באופן ממשי. בהמשך לכך, פסקה השופטת כי על הוועדה להתכנס שוב כדי לדון מחדש בעניינו של המבוטח.
בפסק הדין נקבע כי "זכותו של מבוטח להיות מלווה באדם בעת ביצוע בדיקה גופנית היא זכות בסיסית ומשמעותית שאינה נתונה במחלוקת". עוד נקבע, כי גם עורך-דינו של המבוטח רשאי ללוות בעת בדיקה רפואית, שכן הוועדה היא רשות מעין שיפוטית, המחויבת לכללי צדק והגינות, ולכן העדרה של העו"ד מהבדיקה הרפואית מצדיק את השבת עניינו של המבוטח לוועדה. "ייתכן כי נפגעה שלמות טיעוניו המהותיים של המערער, המגובשים ע"י באת כוחו והעשויים להתבסס, בין היתר, על מהלך הבדיקה הרפואית, שמהווה כאמור, חלק מהליך 'גביית הראיות'", נאמר בפסק-הדין.
עוד ציינה השופטת בהסתמך, בין השאר, על נייר עמדה שפרסמה ההסתדרות הרפואית בישראל, כי ייתכנו נסיבות חריגות בהן בכל-זאת ניתן למנוע נוכחות של עו"ד במהלך בדיקה רפואית של מבוטח, וזאת כאשר סבורים רופאי הוועדה כי נוכחות העו"ד במהלך הבדיקה מפריעה לביצועה. ואולם, בנסיבות כאלה, על הוועדה לתעד בפרוטוקול את הנימוקים לסירוב לנוכחות העו"ד בבדיקה. במקרה הנדון, הוועדה לא נימקה את דרישתה כי העו"ד תצא מהחדר ואף לא תיעדה את עצם הדרישה הזאת בפרוטוקול. העדר תיעוד כזה, נאמר בפסק-הדין, מהווה טעות משפטית ש"הביאה לפגיעה בעקרונות הצדק הטבעי, במראית פני הצדק ובהבטחת שקיפות ההליך", והיא מצדיקה את השבת עניינו של המערער לוועדה.
שלח הודעה
חייג עכשיו
עורכי הדין שלנו ישמחו לעזור לכם! 
תגובות (0)