בית הדין לעבודה קיבל את תביעתו של מנפיק רב קו באגד והכיר בנזק הנפשי שנגרם לו כתוצאה מאירוע אלים בעבודה כפגיעה בעבודה. בית הדין עשה כן, לאחר שהוכח בפניו קיומו של אירוע חריג לשגרת יום העבודה ולאחר שמומחה רפואי שמונה מטעמו קבע כי ישנה החמרה העולה על עשרים אחוזים כדרישת הפסיקה. עיינו בפסק הדין.
כאשר נגרם לעובד נזק פיזי בעקבות אירוע חריג בעבודה או עקב תנאי עבודתו, סביר שיוכר כנפגע עבודה וייתכן שיהיה זכאי לתגמולים מהביטוח הלאומי. כך גם כאשר נגרם לעובד נזק נפשי בנסיבות מסוג זה, אלא שלרוב קשה יותר להוכיח קשר סיבתי בין הנזק הנפשי לבין תנאי העבודה.
בפסק דין טרי של בית הדין האזורי לעבודה תל אביב נידונה תביעתו של עובד אגד שהיה אחראי להנפקת כרטיסי רב קו וטען להחמרה במצבו הנפשי עקב התפרעות של אחת הלקוחות במקום עבודתו. הביטוח הלאומי סירב בתובע כנפגע עבודה, אך בית הדין אימץ את חוות דעתו של המומחה הרפואי מטעמו, וקבע כי ההתפרעות גרמה להחמרה במצבו הנפשי של התובע במידה העולה על 20 אחוז ולכן יש להכיר בו כנפגע עבודה.
הצדדים לתיק הסכימו על מספר עובדות עיקריות. כך, הוסכם כי בשבועות שקדמו להתפרעות, בקיץ 2011, תנאי העבודה של התובע בעמדת השירות של אגד, היו קשים ביותר ואופיינו בעומס רב ובלחץ קהל, שכן באותה עת בוצעה רפורמת המעבר מכרטיסיות נייר לכרטיסי רב קו.
למעשה, התובע נאלץ להתמודד עם המוני אנשים שצבאו על עמדת השירות שבה עבד, אשר לא עמדה בעומס. בשל כך נוצרה בקרב הקהל תסיסה שהתבטאה בחוסר סבלנות, בצעקות ובאלימות מילולית ופיזית. התובע אף נאלץ לקבל על עצמו באותה תקופה מספר תפקידים שעובדים אחרים לא רצו לבצע, ונדרש לעבוד 14 שעות ביממה בממוצע.
אירוע ההתפרעות, שגם על מהלכו הסכימו הצדדים, התרחש כחודש לאחר תחילת הרפורמה. לקוחה פנתה לתובע בצעקות, לנגד עיני הקהל הרב במקום, תוך שהיא מנבלת את פיה ומטיחה בו קללות נאצה כגון: "נאצי", "רוסי מלוכלך" ו"בן זונה". התובע ניסה להרגיעה, אך המתפרעת נכנסה לסחרור ותוך שהניפה את תיקה לעבר התובע איימה להביא לפיטוריו. המתפרעת אף ירקה על התובע מספר פעמים והאשימה אותו בהטרדה מינית. רק לאחר שהתובע פנה למשטרה, עזבה את המקום.
מייד לאחר האירוע התקשה התובע לתפקד והופיעו אצלו סימני מצוקה, ובהם חולשה, קושי בדיבור, לחץ בחזה ורעד בידיים. כעבור כשבוע נלקח לבית החולים לאחר שמים החלו לנזול מפיו בעת ששתה ולמחרת פונה שוב לבית החולים לאחר שנראה כשידו שמוטה ופניו עקומים. כיום חש התובע חולשה בפלג גופו השמאלי וסובל מאובדן שיווי משקל, מכאבי ראש עם התקפים חזקים, מא-סימטריה בפנים, מסחרחורות ומגמגום. כמו כן, הוא מצוי במצב דכאוני וחרדתי בשל הפיכתו לאדם מוגבל.
בתחילה מינה בית הדין רופא נויורולוג על מנת שיחווה את דעתו בתיק. לאחר שהלה בדק את התובע וקבע כי הוא סובל מנזק נפשי בעקבות האירוע ולא מנזק נוירולוגי, מינה בית הדין פסיכיאטר כמומחה רפואי מטעמו. הפסיכיאטר אבחן אצל התובע הפרעה קונברסיבית (הפרעה המתבטאת בתסמינים פיזיולוגיים בעלי אופי נוירולוגי שמקורם במצוקה נפשית).
לטענת המומחה, ההפרעה פרצה לראשונה כמה שנים לפני האירוע נשוא התביעה, על רקע אישיותי ובעקבות סכסוך עבודה שהתובע היה מעורב בו. כמו כן, בשנת 2010 חלה החמרה רצינית במצבו מסיבות לא ברורות. עם זאת, קבע המומחה, בעקבות תקרית ההתפרעות ב-2011 ובעקבות סכסוך עם הממונים עליו בימים שלאחר התקרית, פיתח התובע החמרה נוספת של מחלתו.
בעוד הביטוח הלאומי טען כי לפי חוות דעתו של הפסיכיאטר יש לדחות את התביעה, טען התובע כי חוות הדעת תומכת בתביעתו, שכן היא מצביעה על קשר סיבתי בין האירועים בעבודתו ב-2011 לבין הליקוי הקונברסיבי שממנו שהוא סובל. כמו כן, טען כי יש להתעלם מקביעת המומחה כי סבל מהפרעה קונברסיבית עוד לפני האירועים הנדונים.
לאחר שעיין בחומרים שלפניו, קבע בית הדין כי יש להכיר בפגיעה בתובע בגין אירוע ההתפרעות כפגיעה בעבודה. כנימוק לכך ציין, כי המומחה קבע חד משמעית שהתקרית הובילה להחמרה במצבו של התובע וכי מדובר בהחמרה העולה על 20 אחוז. עוד התייחס להלכה הפסוקה, לפיה "אף פגיעה על דרך של החמרת מצב, תוכר כפגיעה בעבודה", ולפסיקה שקבעה, כי די בהחמרה בליקוי קיים בשיעור העולה על 20 אחוז, עקב תנאי עבודה, על מנת שההחמרה תוכר בפגיעה בעבודה.
משום כך, וגם כיוון שמדובר בעניין של מומחיות רפואית, לא ראה בית הדין צורך להכריע אם האירוע בעבודתו של התובע גרם לפגיעתו הנפשית, כטענתו, או רק החמיר אותה, כטענת המומחה.
שלח הודעה
חייג עכשיו
עורכי הדין שלנו ישמחו לעזור לכם! 
תגובות (0)