כלל ביטוח סירבה לשלם למבוטח תגמולי ביטוח. באפשרותך לעסוק בביטוחים סבירים אחרים, בהתאם להשכלתך, הכשרתך וניסיונך, הטיחה כלל במבוטח. ניסיונות המבוטח לשכנע את כלל כי הביטוח שרכש הינו לעיסוקו כחשמלאי רכב בלבד, לא הועיל והוא נדרש לנהל עימה מאבקים בבית המשפט. כלל התעקשה שלא לשלם, אף שלא המציאה למבוטח את הפוליסה. האם בית המשפט קיבל את עמדתה? עיינו בכתבה.
חברת הביטוח טענה שהפוליסה מכסה רק אובדן כושר עבודה נרחב, אבל לא הגישה לבית-המשפט את הפוליסה המקורית. עקב כך, חויבה בתשלום תגמולי הביטוח למבוטח לפי עיסוקו כחשמלאי רכב.
על מי מוטל הנטל להוכיח את תנאי הכיסוי בפוליסה – המבוטח או חברת הביטוח? שאלה זו נידונה בפסק-דין שניתן לאחרונה בבית-משפט השלום בתל-אביב. בפסק-הדין נקבע שאם חברת הביטוח לא מסרה למבוטח העתק מלא של הפוליסה, נטל ההוכחה לגבי תנאיה מונח על כתפי החברה.
פלוני, מבוטח בחברת "כלל-אררט", חשמלאי רכב בעיסוקו, החל לסבול מכאבים בברכיו, ובעקבות זאת עבר ניתוח להחלפת מפרק ברך ימין. אחרי הניתוח, נקבעה לו נכות בשיעור של 40% בביטוח הלאומי.
פלוני פנה לכלל על-מנת שתשלם לו תגמולים, בטענה כי כי הפגיעה בברכיו אינה מאפשרת לו להמשיך בעיסוקו, אשר כרוך בכריעה ממושכת על הברכיים לצורך התקנת מערכות חשמליות בכלי רכב. ואולם, כלל דחתה את פנייתו, בטענה שהפוליסה שרכש אינה מקנה לו זכאות לתגמולים בנסיבות העניין.
בעקבות זאת תבע פלוני את כלל בבית-המשפט. לתביעה צירף חוות דעת של מומחה רפואי, הקובעת כי איבד 75% מכושרו לעבוד כחשמלאי רכב. עוד טען כי הפוליסה שרכש מבטחת אותו לפי עיסוקו הספציפי כחשמלאי רכב.
בכתב ההגנה שהגישה, לא חלקה כלל על כך שפלוני איבד את כושר עבודתו כחשמלאי רכב, אך טענה כי אינו ממלא אחר תנאי מקרה הביטוח לאובדן כושר עבודה בפוליסה שרכש. לטענת החברה, לא נבצר מהמבוטח לעסוק בעיסוקים סבירים אחרים, שמתאימים לניסיונו ולהכשרתו, כגון ניהול עסק להתקנת אביזרים ברכב, כפי שמותנה בפוליסה, ולכן אין הוא זכאי לתגמולים. החברה אף הגישה לבית-המשפט מסמכי פוליסה, שמוכיחים, לכאורה, את עמדתה.
לאחר דיון בתיק, קיבלה השופטת עינת רביד מבית-משפט השלום בתל-אביב את תביעתו של פלוני. בפסק הדין נקבע כי למרות שפלוני לא איבד את הכושר לעבוד בעיסוקים סבירים אחרים, הוא זכאי לתגמולים.
לדברי השופטת, בנסיבות המקרה, חברת הביטוח היא זו שצריכה להוכיח שתנאי הפוליסה מתיישבים עם עמדתה וסותרים את טענת המבוטח. ואולם, החברה לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה, ולא הציגה בבית-המשפט את הפוליסה שהייתה בתוקף בעת שהמבוטח רכש את הפוליסה, אלא רק מסמכי פוליסה מאוחרים יותר.
מדוע נקבע בפסק-הדין כי נטל ההוכחה לגבי תנאי הפוליסה חל על חברת הביטוח? הנימוק לכך נוגע לחובת הגילוי של חברת הביטוח כלפי המבוטח.
בית המשפט מבהיר, על פי כלל הדין, על תאגיד ביטוח למסור למבוטח העתק של כל חלקי הפוליסה שרכש, מיד לאחר הצטרפותו. חלקים אלה כוללים גם את החלק הכללי של הפוליסה, שחל על כלל המבוטחים, ומכונה "ז'קט", וגם את רשימת תנאי פוליסה שהותאמו למבוטח באופן ספציפי. בהתאם לדין הקיים, כאשר חברת הביטוח מפרה את חובתה למסור העתק של הפוליסה המלאה למבוטח, מדובר במחדל שגורם "נזק ראייתי" למבוטח. על כן, נטל ההוכחה לגבי תנאי הפוליסה עובר לכתפי החברה.
במקרה הנדון, קבעה השופטת, המבוטח רכש פוליסה מחברת אררט בפברואר-מרץ 2001, לפני שאררט נרכשה ע"י כלל, אך חרף בקשות חוזרות ונשנות שלו לא מסרה כלל-אררט למבוטח את הז'קט של אותה פוליסה. בנסיבות אלה, אין לדרוש מהמבוטח להוכיח שתנאי הפוליסה פועלים לטובתו, אלא החברה היא זו שצריכה להוכיח שהפוליסה סותרת את תביעתו לתגמולים, ואת זאת, החברה לא הצליחה לעשות.
אמנם החברה הציגה בבית-המשפט ז'קט של פוליסה מנובמבר 2001 שמבטיח למבוטח תגמולים רק במקרה של אובדן כושר עבודה לעיסוקו הספציפי ולכל עיסוק סביר אחר – אך זהו ז'קט ממועד מאוחר יחסית. לדברי השופטת, החברה לא הוכיחה שזהו הז'קט של הפוליסה שהיה בתוקף בעת שהמבוטח רכש את הפוליסה מאררט, ואין לקבל את טענתה שמדובר באותו ז'קט.
נוכח זאת, קיבלה את השופטת את התביעה וחייבה את חברת הביטוח לשלם למבוטח את סכום התגמולים החודשיים שהיה אמור לקבל, ממועד הניתוח בברכו עוד למוען מתן פסק-הדין, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה. עוד נקבע כי המבוטח פטור מתשלום פרמיות בגין התקופה הנ"ל.
שלח הודעה
חייג עכשיו
עורכי הדין שלנו ישמחו לעזור לכם! 
תגובות (0)