ספינה ביפידה (שדרה שסועה) הינו מום מולד במסגרתו עצבים פורצים מחוץ לתעלת עמוד השדרה. מדובר במום בעל השלכות קשות ביותר, הניתן לגילוי בקלות יחסית במהלך ההיריון, אולם לא ניתן לטיפול מלא לאחר הלידה. משכך, קיימת חשיבות גדולה לאבחון מוקדם.
ספינה ביפידה (שדרה שסועה) הינו מום מולד במסגרתו עצבים פורצים מחוץ לתעלת עמוד השדרה. מדובר במום בעל השלכות קשות ביותר, הניתן לגילוי בקלות יחסית במהלך ההיריון, אולם לא ניתן לטיפול מלא לאחר הלידה. משכך, קיימת חשיבות גדולה לאבחון מוקדם.
למרות שמדובר בהליך הטבעי ביותר שיש, הריון מצריך מעקב צמוד ויסודי מצד הצוות הרפואי. המעקב מחייב לא רק ביצוע בדיקות כנדרש, אלא בחינת התוצאות והסבר מתאים להורים. איתור הסיכונים במסגרת מעקב ההריון מאפשר לעיתים את נטרולם, ולעיתים אין ברירה אלא להמליץ על הפסקת ההריון עקב חשש לבריאות האם או למומים בעובר. אחד הסיכונים הגדולים ביותר לעובר בהריון הינו תופעה הידועה כ"שדרה שסועה".
כאשר תעלת העצבים אינה מתפתחת אצל העובר כנדרש יכול להיווצר מצב של פתח בחוליה אחת או במספר חוליות בעמוד השדרה ובליטה של עצבים. מצב זה מכונה בלטינית "ספינה ביפידה" (או בעברית שדרה שסועה) והוא נוצר לרוב בחודש הראשון להריון.
שדרה שסועה יכולה לנבוע ממספר סיבות ובכללן בעיות גנטיות, נטילת תרופות מסוימות (כגון תרופות לטיפול במחלת הנפילה ובמאניה-דפרסיה), סכרת (לרבות סכרת הריון), מחסור בחומצה פולית ועודף משקל של היולדת. עם זאת, הסיבות לתופעה אינן ידועות במלואן ועל כן לא ניתן למנוע שדרה שסועה בכל המקרים.
ישנם שלושה סוגים של שדרה שסועה: (1) שדרה שסועה נסתרת, הכוללת פתח קטן מאוד המצופה עור; (2) שדרה שסועה הכוללת בליטה של קרומי חוט השדרה; ו- (3) שדרה שסועה הכוללת בליטה של חוט השדרה (myelomeningocele).
בסוג הראשון, שדרה שסועה נסתרת, לרוב אין תסמינים והיא אינה מצריכה טיפול. בסוג השני, שדרה שסועה הכוללת בליטה של קרומי חוט השדרה, יכולות להופיע הפרעות בתפקוד המעי ושלפוחית השתן. עם זאת, לרוב המצב ניתן לטיפול באמצעות ניתוח להסרת קרומים לאחר הלידה. הסוג השלישי, שדרה שסועה עם בליטה של חוט השדרה, הוא מצב חמור ביותר ובלתי ניתן לטיפול מלא. התסמינים הינם רב מערכתיים וכוללים בין היתר שיתוק מלא או חלקי של הגפיים התחתונות, אי שליטה בסוגרים, בעיות התפתחות, העלאת הסיכון לזיהומים מסכני חיים ועוד.
כאמור, שדרה שסועה מהסוג השלישי (myelomeningocele) אינה ניתנת לריפוי מלא. עם זאת, מדובר במום שיחסית קל לאבחנו במהלך ההריון באמצעות בדיקות שגרתיות, כגון אולטרסאונד, בדיקת חלבון עוברי או בדיקת מי שפיר.
קיימת חשיבות רבה באבחון מוקדם של שדרה שסועה וזאת בשני מובנים עיקריים: (1) אבחון מוקדם מאפשר לעיתים מניעת זיהומים נוספים לעמוד השדרה, ו- (2) אבחון מוקדם מאפשר להורים להחליט על הפסקת הריון.
במידה וההורים החליטו על המשך ההריון, ניתן לבצע ניתוח לתיקון שדרה שסועה, לרוב ב- 48 שעות הראשונות לחיי התינוק. עם זאת, לא ניתן במסגרת הניתוח לתקן עצבים שכבר נפגעו, ועל כן ריפוי מלא אינו סביר.
למרות הקלות היחסית באבחון שדרה שסועה, לעיתים התופעה מתגלית רק לאחר הלידה. על פי הערכות, אחד מכל 1,000 תינוקות יסבול משדרה שסועה מהסוג השלישי, החמור ביותר.
ממקרים שנדונו בעבר בבתי המשפט, כאשר אי הגילוי נבע ממחדלי הרופא המטפל (למשל אי ביצוע הבדיקות הנדרשות או אי התייחסות נכונה לתוצאות), בתי המשפט לא היססו לראות בכך רשלנות רפואית.
עילת התביעה המרכזית במקרים אלו היא "הולדה בעוולה" – שלילת זכותם של ההורים להחליט האם ברצונם לבצע הפסקת הריון וכך למנוע חיים רווים בסבל. הפיצוי יינתן להורים בגין הנזק של לידתו וגידולו של ילד בעל מום, ולילד, בגין האילוץ לחיות את חייו עם המומים איתם נולד.
שדרה שסועה עשויה להביא להתמודדות רבת שנים עמוסה בכאב וסבל לילד ולהורים, כמו גם להוצאות רפואיות הרסניות. בהמשך לכך, לא מפתיע שבתי המשפט פוסקים פיצוי גבוה מאוד בגין אי אבחון שנבע מרשלנות רפואית.
כך למשל, במקרה אחד, בו נולד ילד עם שדרה שסועה מהסוג השלישי והמורכב ביותר, הופנתה האם לבדיקת חלבון עוברי, אולם לא ביצעה את הבדיקה כנדרש. בית המשפט קבע, כי למרות עובדה זו הצוות הרפואי התרשל במעקב ההריון, שכן לא נתן לאם הסבר על חשיבות ביצוע הבדיקה וכן לא וידא כי האם מבצעת את הבדיקה בפועל.
בית המשפט חייב את עיריית ירושלים, אשר הפעילה את סניף טיפת חלב בה התבצע מעקב ההריון עד לשבוע ה- 27, ואת שירותי בריאות כללית, אשר ביצעה את בדיקות האולטרה-סאונד, לשלם להורים פיצוי בסך של כ– 4.8 מיליון ₪ בגין אי גילוי מוקדם של שדרה שסועה. הנתבע השלישי בפרשה, בית החולים הדסה, אשר ביצע את מעקב ההריון החל מהשבוע ה- 27, הגיע להסדר פשרה נפרד במהלך הדיון, במסגרתו שילם להורים סך של כ- 1.5 מיליון ₪. בסך הכל קיבלו ההורים במקרה זה פיצוי כולל בסך של כ- 6.3 מיליון ₪.
יצוין, כי בית המשפט דחה את טענות העירייה כי מכיוון שההורים משתייכים למגזר החרדי הם לא היו מבצעים הפלה, אף אם היה נמסר להם הממצא בנוגע לשדרה השסועה. בית המשפט ציין, כי ראשית, לא ניתן לומר בפסקנות כי משמעות השתייכותם של ההורים למגזר החרדי היא שהם לא היו מבצעים הפלה, ושנית, די בעצם אי גילוי המום כדי להקנות להורים עילת תביעה (ת"א 3198/01).
במידה וילדכם נולד עם שדרה שסועה מומלץ מאוד שלא להרים ידיים, אלא לפנות לעורך דין המנוסה בתחום הרשלנות הרפואית. עורך הדין יבחן את נסיבות המקרה על מנת לגלות האם ניתן היה לאבחן את המום במהלך ההריון. יודגש, כי שום סכום כסף לא יכול לפצות באמת על המצוקה הרגשית והפיזית של הילד וההורים. עם זאת, פיצוי כספי הולם עשוי לעזור למשפחה להתמודד עם הלחצים הרפואיים והכלכליים הנלווים לשדרה שסועה.
תגובות (0)