תאונות דרכים לעיתים גורמות לתוצאות הרות אסון, לנזקים בלתי הפיכים לנפגעים ולקרוביהם, ולצערנו לעיתים אף גורמות למוות.

במקרים רבים, נמנעים נפגעים מלברר את זכותם לקבלת פיצוי בגין תאונה שעברו מסיבות מגוונות, החל מחוסר ידיעה באם התאונה שעברו נחשבת לתאונת דרכים כהגדרתה בחוק, דרך סברה כי לא ניתן פיצוי במקרה של נזק קל וכלה מחשש לניהול הליך משפטי ארוך בבית המשפט כנגד חברת הביטוח.

כך, תיתכן תוצאה לא ראויה ולא רצויה, כאשר נפגע ייוותר על זכותו, ויישאר הלכה למעשה ללא כל פיצוי, רק בגלל שלא עמד לרשותו הידע הנדרש בנסיבות. לכן, קיימת חשיבות רבה לייעוץ וליווי של עו"ד העוסק בתחום כבר מראשית הדרך.

אחריות מוחלטת לפיצוי

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים סלל מסלול ייחודי, שמטרתו להקל על הנפגעים ובני משפחתם. כך לדוגמא, בתאונות דרכים חל עקרון האחריות המוחלטת, כלומר – כל נפגע אשר בוטח כחוק בביטוח חובה זכאי לפיצוי ככל ונפגע, וזאת ללא קשר לשאלת אשמתו בקרות התאונה.

כך, גם מי שנפגע בתאונה כתוצאה מאשמתו שלו, יהיה זכאי לפיצויים על פי החוק מחברת הביטוח שביטחה את רכבו בביטוח חובה, ובתנאי שאינו מצוי בחריגים הקבועים בחוק.

ברוב המוחלט של המקרים, ככל שאין עסקינן במקרים המוחרגים בחוק, חברת הביטוח תהא מחויבת בתשלום עבור נזקי הגוף הנובעים מהתאונה, כאשר המחלוקת היחידה שתהיה, אם בכלל, תעסוק בגובה הנזק.

רוצים לדעת עוד על זכויות לאחר תאונה? עיינו במדריך תביעות ביטוח חובה שערכנו עבורכם.

הגורמים האחראיים לפיצוי

לאחר שאדם נפגע בתאונת דרכים, עולה לרוב השאלה: מיהו הגורם האחראי לפיצוי? ובכן, כל תאונה שונה בנסיבותיה, ולפיכך יש לבחון תחילה את זהות הנפגע, כמפורט להלן:

נהג – ע"פ הדין בישראל, כל בעל רכב חייב לבטח את רכבו בביטוח חובה. בהתאם, במקרה של תאונה, כל נהג תובע את מבטח השימוש ברכבו. בהיעדר ביטוח חובה כדין, הנהג אינו זכאי לפיצוי בגין נזקי גוף מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, אף אם בתאונה היה מעורב רכב נוסף המבוטח בביטוח חובה. ככל ואירעה תאונת דרכים בין שני רכבים, כאשר רק אחד מהם מבוטח, הנהג שאינו מבוטח לא יוכל להגיש תביעה במסלול שנקבע בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ואולם תעמוד לו האפשרות להגיש תביעה מכוח פקודת הנזקין, במסגרתה יידרש להוכיח את אשמתו של נהג הרכב שהיה מעורב עימו בתאונה.

נוסע – הכלל הוא, שכל אימת שהרכב מבוטח בביטוח חובה, חברת הביטוח תפצה את הנמצאים ברכב בגין כל נזק גוף שיגרם להם עקב תאונת דרכים. כלומר, אם נוסע ברכב נפגע בתאונת דרכים, עליו להגיש תביעה לחברת הביטוח של הרכב בו נסע, בלא קשר למעורבותם של רכבים נוספים בתאונה. ככל והרכב אשר היה מעורב בתאונה אינו מבוטח בביטוח חובה, מקל החוק עם הנוסע, וקובע, פרט למקרים חריגים, שדינו יהא כדין הולך רגל. משמעות הדבר, שניתן להגיש תביעת נזיקין מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, אך לא נגד מבטחת החובה, אלא נגד "קרנית" – קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, אשר הוקמה במטרה לפצות נפגעים בגין נזקי גוף כתוצאה מתאונות דרכים, שאין בידם לתבוע מבטח כלשהו.

הולך רגל – כאשר עסקינן בהולך רגל שעבר תאונת דרכים, ניתן למנות שני מצבים עיקריים. האחד, המקרה הקלאסי, שהולך רגל נפגע מרכב המבוטח בביטוח חובה. התביעה מוגשת מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים כנגד חברת הביטוח שמבטחת את הרכב הפוגע בהולך הרגל בביטוח חובה. השני, מצב בו הרכב הפוגע אינו מבוטח, או שמא מדובר בתאונת "פגע וברח", קרי מצב בו לא ניתן לתבוע מבטחת חובה כלשהי. או אז, כאמור לעיל, חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים דואג לכך שנפגעים כאלה לא יישארו ללא פיצוי, ומאפשר להם להגיש תביעה כנגד "קרנית" בגין מלוא נזקי הגוף שנגרמו בתאונת הדרכים.

נפגעים שאינם זכאים לפיצוי

כאמור לעיל, חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים מעניק את האפשרות כמעט לכל נפגע לקבל פיצוי בגין נזקי גוף שאירעו עקב תאונת דרכים. לכן, מן הראוי לפרט מי אותם נפגעים אשר לא יהיו זכאים לפיצוי מכוח חוק זה, על אף שנפגעו בתאונת דרכים. בדיוק למטרה זו חוקק סעיף 7 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, אשר מגדיר 6 מקרים בהם נפגע לא יהא זכאי לפיצוי.

הראשון, מי שגרם לתאונה במתכוון, במטרה לגרום נזק גוף או רכוש. יש לציין כי במצב זה אין נפקות לאשמתו של הנהג, אלא ליסוד נפשי של כוונה בעשותו את התאונה.

השני, מי שנהג ברכב ללא הסכמת הבעלים תוך הפרת חוק לתיקון דיני העונשין (שימוש ברכב בלי רשות), תשכ"ד-1964 וכן מי שנמצא ברכב ביודעו שנהג נטל את הרכב ללא רשות. חשוב להדגיש שע"פ סעיף 7ב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, אם חלילה, הנמצאים בסיטואציה זו ברכב נהרגו בתאונה, יוכלו התלויים בהם להגיש תביעה ל"קרנית", אך לא היורשים.

השלישי, מי שנהג ברכב ללא רישיון, למעט רישיון שפקע עקב אי תשלום או אגרה או עקב הליכי הוצאה לפועל. בהקשר זה, בית המשפט נתן פרשנות מרחיבה לחריג הנ"ל כך שיכלול סיבות טכניות נוספות לאי חידוש רישיון, כגון מצב של אי תשלום קנס או נהיגה בסוג רכב אחר שלא ניתן לו היתר נהיגה ברישיון, וזאת חלף סיבה מהותית אשר תאיין את הזכות לפיצויים. יצוין כי גם במקרה זה, בהתאם לסעיף 7ב לחוק, אם הנוסעים ברכב נהרגו בזמן התאונה, לתלויים תהיה זכות תביעה מכוח החוק, בניגוד ליורשים אשר אינם זכאים לתבוע.

הרביעי, מי שעשה שימוש ברכב, או שהרכב סייע לו, לצורך ביצוע פשע. אם הנהג נהרג בעשותו כן, התלויים בו יוכלו להגיש תביעה נגד מבטחת הרכב בביטוח חובה או נגד "קרנית", בהתאם לנסיבות. גם כאן, ליורשי הנהג אין עילת תביעה מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

החמישי, מי שנהג ללא ביטוח חובה או שהביטוח לא כיסה את השימוש של הנהג ברכב. יובהר, כי במקרה זה קיים חריג, לפיו אם הנהג ברכב לא ידע ולא יכול היה לדעת שהוא נוהג ללא כיסוי ביטוחי מתאים, אזי באפשרותו להגיש תביעה נגד "קרנית". אמנם במקרה של מוות בתאונה היורשים לא יוכלו להגיש תביעה, ואולם לתלויים זכות תביעה נגד "קרנית".

השישי, בעל הרכב או המחזיק בו, התיר לאחר לנהוג ברכב בידיעה שלא קיים כיסוי בביטוח חובה או שהביטוח אינו מכסה את הנסיעה ברכב במסגרתה אירעה התאונה, הן בתוך הרכב והן מחוצה לו. במקרה זה חשוב לדעת שאם הנהג ברכב, אשר קיבל היתר לעשות בו שימוש, לא ידע ולא היה באפשרותו לדעת כי הרכב אינו מבוטח בביטוח חובה, הרי שהחוק מקל עימו ומאפשר לו להגיש תביעה נגד "קרנית". במקרה שמדובר בתאונה קטלנית אשר הביאה למותו של בעל הרכב או המתיר לעשות בו שימוש, התלויים בו יהיו זכאים לתבוע את "קרנית", ויורשיו לא יהיו זכאים לכל פיצוי מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

טיפים מעשיים לנפגע בתאונה

• קבלו את הפרטים של כל המעורבים בתאונה. יש לדאוג לקבל את פרטי הרכבים המעורבים, זהות הנהגים, מספרי פוליסות הביטוח, פרטי עדים ונפגעים נוספים בגין תאונת הדרכים. בנוסף, חשוב לתעד את שעת ומקום אירוע התאונה.

• צלמו את כל הנזקים שנגרמו עקב התאונה, הן את נזקי הפח והן את נזקי הגוף. בהמשך, כאשר תוגש התביעה, יהיו בידיכם עדויות לעוצמת ולמנגנון הפגיעה.

• פנו לטיפול רפואי ראשוני. תאונת דרכים יכולה להיות אירוע טראומתי ולכן לרוב נזקי הגוף אשר נובעים ממנה אינם מתפתחים בן רגע. במסגרת הטיפול הראשוני, יוכלו הרופאים לבצע את מלוא הבדיקות הנדרשות לצורך בירור המצב הרפואי, ולהעניק טיפול רפואי חשוב, ובד בבד לתעד את התלונות שהנפגע מציג בשל התאונה.

• פנו למשטרה לצורך קבלת אישור מעורבות בתאונת דרכים. מדובר באישור חשוב ביותר, בלעדיו לא ניתן להגיש תביעה. לצורך קבלתו, יש להגיע יחד עם כל פרטי התאונה ליחידת אגף התנועה של משטרת ישראל באזור בו אירעה התאונה, למלא טופס ייעודי ובסיום ההליך יופק אישור המשטרה.

• דאגו לתעד את כל התלונות על כאבים ומגבלות מהם הנכם סובלים עקב התאונה, ולקבל טיפול רפואי רצוף. מעבר לחשיבות קבלת הטיפול מהפן הרפואי, הרי שבהיעדר תיעוד למצבכם הרפואי, תתקשו להוכיח את הנזקים שנגרמו לכם עקב התאונה, ובמילים אחרות – מה שלא נרשם – לא קיים. כדי שנפגע יהיה זכאי לפיצוי ההולם את נזקיו כאשר יגיש תביעה בבוא העת, עליו להראות לבית המשפט אילו תלונות העלה ואילו טיפולים בוצעו בגינן. בלא נתונים אלה, יתקשה בית המשפט למנות מומחים רפואיים מתאימים, וזכאותו של הנפגע לפיצוי עלולה להיפגע משמעותית.

• אספו את כל הקבלות בגין ההוצאות שנבעו במישרין מהתאונה. כאשר יידרש בית המשפט לפסוק את הפיצוי או אף במסגרת כל מו"מ עם חברת הביטוח, ניתן יהיה להזדכות על כל ההוצאות, לרבות תרופות, אביזרים, טיפולים רפואיים שלא כלולים בסל הבריאות ועוד.

• פנו לעו"ד המתמחה בתאונות דרכים. קבלת ליווי וייעוץ מראשית הדרך, יכולה להוות את ההבדל בין הצלחה לכישלון, או במילים אחרות, ההבדל בין פיצוי גבוה לנמוך.

ההליך לקבלת פיצוי כספי

הליך ניהול תיק בגין תאונת דרכים שונה מתביעת נזיקין "רגילה". עיקר השוני נובע מהיעדר הצורך להוכיח את אחריות הגורם שגרם לתאונה וכן מהפרוצדורה להוכחת הנזק.

בתביעת נזיקין שאינה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, על התובע להוכיח את אחריות הגורם לנזק וכי אלמלא פעולותיו, הנזקים נשוא התביעה היו נמנעים. כאמור, בתביעה בגין תאונת דרכים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, אין דרישה כזו הואיל וקיימת לחברת הביטוח אחריות מוחלטת לפיצוי הנפגע, וכל שעל התובע להוכיח הוא שאירעה תאונה.

כמו כן, בתביעה מכוח פקודת הנזקין, על התובע לצרף לכתב התביעה חוות דעת רפואית של מומחה מטעמו. בתביעה על פי חוק הפיצויים לעומת זאת, אין לתובע זכות להגיש חוות דעת רפואית, אלא עליו להגיש בקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט, ולהציג בפניו את המסמכים הרפואיים המהווים "ראשית ראיה" לעניין המינוי. כלומר, על התובע להוכיח לבית המשפט, על בסיס התיעוד הרפואי הקיים בעניינו, שהוא סובל מליקויים רפואיים אשר יכולים להוות בסיס לנכות, שעל בית המשפט להעריך באמצעות מומחים מטעמו. מכל מקום, לשוני זה נפקויות פרקטיות שונות במסגרת ניהול התיק אשר קצרה היריעה מלפרט.

מעבר לכך, יש גם שוני בין סכומי הפיצוי, אשר לעיתים יכול להיות משמעותי ביותר. לדוגמא, סכום הפיצוי בראש הנזק בגין כאב וסבל, אשר בתביעות נזיקין אינו מוגבל ולמעשה נמצא בשיקול דעתו של בית המשפט. בתביעות על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, החישוב בראש נזק זה נעשה על פי הדין, הקובע רף מקסימאלי. דוגמא נוספת ניתן לראות בראש הנזק בגין אובדן כושר השתכרות לעתיד. בעוד שבתביעת נזיקין רגילה ראש נזק זה אינו מוגבל בסכום מסוים, הרי שבתביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, בית המשפט יכול לפסוק פיצוי עבור אובדן כושר השתכרות לעתיד רק עד התקרה של שילוש השכר הממוצע במשק, אף אם הנפגע משתכר למעלה מכך.

כפי שניתן לראות, בניהול תיק בגין פגיעה בתאונת דרכים יש צורך לפנות לעורך דין העוסק באופן תדיר בתחום זה ואשר מכיר את ייחודו המשפטי ואת כלליו הספציפיים.

על כן, בכל מקרה בו אתם או מי מיקיריכם נפגע בתאונת דרכים, אנו ממליצים לפנות למשרדנו בהקדם האפשרי לאחר התאונה על מנת להבין את מלוא זכויותיכם ולדאוג לקבלת מלוא הפיצויים לו הנכם זכאים.

התיישנות הזכות לפיצוי

חוק ההתיישנות קובע שתביעות נזיקין, לרבות תביעות בגין תאונת דרכים, מתיישנות בחלוף 7 שנים מיום התאונה. במקרה של תאונת דרכים, אין כל אפשרות להאריך את תקופת ההתיישנות, ובכל מקרה בו תוגש תביעה לאחר למעלה מ – 7 שנים ממועד התאונה, היא תידחה על הסף בלא דיון לגופה, ולבית המשפט אין כל אמרה בדבר. חשוב להבין שרק הנחת תביעה בבית משפט עוצרת את מרוץ ההתיישנות, ולקיום משא ומתן מחוץ לכתליו, טרם הגשת התביעה, אין כל השפעה על מרוץ ההתיישנות.

בכל הנוגע לקטין, החוק קובע שמניין תקופת ההתיישנות יחל מהגיעו לגיל 18. כלומר, בכל מקרה בו קטין ייפגע בתאונת דרכים, באפשרותו להגיש תביעה מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים עד גיל 25.

אין כפל מבצעים – ניכוי תגמולי המוסד לביטוח לאומי

כאשר אדם נפגע בתאונת דרכים, וכתוצאה מכך סובל מנכות רפואית ומפגיעה בכושר השתכרותו, עומדת בפניו האפשרות להגיש תביעה במסגרת אחד או יותר מענפי המוסד לביטוח לאומי, ובכלל זה ענף נכות כללית, ענף נכות מעבודה, שירותים מיוחדים, ניידות ועוד. עת שנפגע עושה כן, ותביעתו מתקבלת, יהיה זכאי לתגמולים מסוימים, לרוב חודשיים, בגין אירוע התאונה ובעקבותיה.

במקרה כזה, נוצר מצב בו נפגע יכול להגיש תביעה לשני גורמים, מבטחת החובה והמוסד לביטוח לאומי, ולקבל פיצוי משניהם, בגין אותו אירוע. תוצאה זו נוגדת את אחד מעקרונות הבסיס בדיני הנזקין – מניעת כפל פיצוי. לפיכך, שעה שנפגע קיבל ועתיד לקבל תגמולים מכוח זכותו בדין מהמוסד לביטוח לאומי, ינוכו אלו, הן הפיצוי שקיבל בעבר והן הפיצוי שעתיד לקבל בגין התאונה במשך שארית חייו, מהפיצוי לו זכאי בתביעת הנזקין כנגד מבטחת החובה.

הזכות לפיצוי מביטוחים פרטיים

לפי עקרון מניעת כפל הפיצוי, נפגע בתאונת דרכים אמנם אינו יכול לקבל פיצוי גם ממבטחת החובה וגם מהמוסד לביטוח לאומי, עקב אותה תאונה, ואולם עקרון זה אינו חל על ביטוחים פרטיים שרכש הנפגע אצל חברות הביטוח השונות. משמעות הדבר, שאם נפגע רכש, טרם התאונה, ביטוח פרטי כגון: ביטוח אובדן כושר עבודה, ביטוח חיים, ביטוח נכות מתאונה, ביטוח תאונות אישיות ועוד, הוא יהא זכאי לפיצוי כפול, הן ממבטחת החובה והן מכוח פוליסת הביטוח הפרטי, כמובן בהנחה ותנאי הפוליסה מאפשרים זאת.

שכר טרחת עורך דין

סעיף 16 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים וכללי לשכת עורכי הדין קובעים את שכר הטרחה שעל עו"ד לגבות בעת ייצוג בתביעת תאונת דרכים מכוח חוק זה. למעשה, החוק מגביל את שכר טרחת עוה"ד לשיעור מקסימלי, מהצלחה בלבד, בהתאם ל – 3 השלבים האפשריים לסיום ההליך.

שלב ראשון – השלב בו מסתיים התיק ללא הגשת תביעה לבית המשפט. במרבית המקרים, מדובר בתאונות דרכים קלות, במסגרתן לא נגרם נזק גוף ממשי ולכן אין מקום להגיש תביעה לבית המשפט כדי שימנה מומחים רפואיים מטעמו. בשלב זה שכר הטרחה לו זכאי עורך הדין לא יעלה על 8% לא כולל מע"מ.

שלב שני – השלב בו מסתיים התיק לאחר הגשת תביעה לבית המשפט במסגרת פשרה, וטרם ניתן פסק דין. במקרה כזה שכר הטרחה לו זכאי עורך הדין לא יעלה על 11% לא כולל מע"מ.

שלב שלישי – השלב בו מסתיים ההליך בפסק דין שניתן ע"י בית המשפט. במקרה כזה שכר הטרחה לו זכאי עורך הדין לא יעלה על 13% לא כולל מע"מ.

חשוב להדגיש כי ברוב המוחלט של המקרים, שכר הטרחה אינו יוצא מכיסו של הלקוח, שכן בפועל, בכל משא ומתן למול חברת הביטוח, ובוודאי שבכל פסק דין, מתווסף שכ"ט עו"ד לפיצוי שמגיע לנפגע בגין נזקיו, בהתאם לשלב בו התסיים ההליך, הן בבית המשפט והן מחוצה לו, כאמור לעיל.

טיפול בתביעות תאונות דרכים במשרד אלמוג שפירא

כפי שניתן לראות, ניהול תיק תאונת דרכים, אף בטרם הגשת התביעה לבית המשפט, כולל היבטים רבים, וישנה חשיבות עליונה בבניית התיק בצורה נכונה, כמו גם בניהולו, על מנת שבבוא העת, לאחר הגשת התביעה, יוכל בית המשפט להבין בצורה טובה את מצבו הרפואי והתפקודי של הנפגע, ובכך לפסוק את הפיצוי ההולם את הנזקים.

אנו באלמוג – שפירא, חרטנו על דגלנו להילחם את מלחמתו של האזרח הפשוט. בשל כך, אנו מייצגים תובעים בלבד, אשר עומדים מול תאגידי הביטוח הגדולים, בדרך להשגת מלוא הזכויות המגיעות להם כתוצאה מהתאונה. אנו דוגלים במאבק ללא פשרות עבור לקוחותינו בכל האמצעים העומדים לרשותנו, כדי שיקבלו את הפיצוי המרבי בכל תיק ותיק.

חשוב לציין כי ניהול תיק תאונת דרכים, טומן בחובו לא אחת התמודדות עם סוגיות משפטיות ורפואיות סבוכות, ועל כן אנו דואגים להיות מעודכנים בכל עת בפסיקה וחקיקה עדכניים, כמו גם בספרות משפטית ואף רפואית עדכנית, וזאת בכדי שנוכל להעניק לקוחותינו את הייצוג הטוב ביותר ולהשיג עבורם את הפיצוי המרבי.

לנו באלמוג – שפירא, ניסיון רב בניהול מאות תיקי תאונות דרכים עם נזקים מגוונים בכל תחומי הרפואה, ולצערנו אף בנזקים של תאונות קטלניות אשר גרמו למוות.

למשרדנו, אשר נחשב לאחד המשרדים הידועים בישראל בתחום דיני הנזקין, הצלחות רבות בניהול תיקי תאונות הדרכים אשר נוהלו על ידנו, תוך השגת פיצויים מצטברים בסך עשרות מיליוני שקלים עבור לקוחותינו, אשר בטחו בנו ברגעיהם הקשים והפקידו בידנו את הזכות להילחם עבורם עד לקבלת התוצאה המשפטית הטובה ביותר.

שאלות נפוצות