לקוח משרדנו, יליד 1962, בעלים ומנהל של משרד רואה חשבון, לקה באירוע מוחי בשנת 2007.
חברת מגדל אשר ביטחה אותו בפוליסה הכוללת כיסוי למקרה של אובדן כושר עבודה, שילמה לו תגמולי ביטוח מלאים במשך כשנתיים וחצי. בשנת 2011 החלה לשלם למבוטח תגמול מופחת בשיעור 50%, בהתבסס על חוות דעת של מומחה תעסוקתי מטעמה.
בעקבות כך, פעל משרדנו להגשת תביעה משפטית במסגרת נטען כי המבוטח זכאי לתגמולי אובדן כושר עבודה מלאים, בהתבסס על חוות דעת של מומחה תעסוקתי מטעמו.
מגדל המשיכה לשלם למבוטח תגמול מופחת בשיעור 50% במשך שנתיים נוספות, ובשנת 2013 הפסיקה לגמרי את התשלומים החלקיים, בהתבסס על חוות דעת של מומחה תעסוקתי אחר מטעמה.
בית המשפט מינה מומחה תעסוקתי מטעמו, אשר קבע כי המבוטח איבד את כושר העבודה בשיעור של 50% וזאת החל משנת 2009. בהתבסס על חוות דעת זו, תיקנה מגדל את כתב הגנתה וטענה כי על המבוטח להשיב לה תגמולים ששילמה לו ביתר, לטענתה.
בית המשפט (כב' השופטת יעל הניג) דחה את טענת מגדל. העובדה שמגדל הכירה בחבותה ושילמה לתובע תגמולי אובדן כושר עבודה מלאים עד סוף 2011, מחייבת את מגדל ואין היא רשאית לחזור בה מהכרה זו.
בית המשפט אימץ את חוות דעת המומחה מטעמו לפיה התובע איבד 50% מכושר עבודתו וכי מצבו של התובע אינו צפוי להשתנות לטובה. עוד קיבל בית המשפט את טענת המבוטח לפיה בנסיבות אלו יש ליתן פסק דין הצהרתי המורה למגדל להמשיך ולשלם לו תגמולי ביטוח בשיעור 50% ולשחררו מפרמיה בשיעור דומה, עד לתום תוקף הפוליסה.
עוד חייב בית המשפט את מגדל לשלם למבוטח את כל הוצאות המשפט בהן נשא, לרבות שכ"ט המומחה מטעמו, חלקו בשכ"ט מומחה ביהמ"ש, הוצאות זימון עדים, הוצאות משרדיות ושכ"ט עו"ד.
מוזמנים לעיין בסקירה מקיפה שערכנו בנושא: "חויבה לשלם למבוטח תגמולים לתקופת העתיד", לרבות בפסק הדין המלא, המופיע בכתבה.
תגובות (0)