כאשר דבורה פנתה לחברת הביטוח, היא לא סברה כי זו האחרונה תברח מכל אחריות ותמנע מלשלם לה את כספי הביטוח עבורם שילמה דבורה כל חייה.
רצה הגורל, ומצבה התפקודי של דבורה החמיר. הזיכרון שהיה טוב, הפך בעייתי, וכל פעולה פשוטה הפכה לקשה, ואף כזו שאינה נשמרת בזיכרון. דבורה אף אובחנה כחולת דמנציה. יחד עם זאת, הדבר לא מנע מחברת הביטוח לדחות את תביעתה. העובדה שהמומחה מטעם חברת הביטוח בעצמו קבע כי לדבורה דמנציה בדרגה בינונית, לא גרם לחברת הביטוח לחשוב שוב. כמו כן, העובדה שדבורה גרמה לשריפה בביתה בשל שכחת המיקרוגל פתוח, גם כן לא גרמה לחברת הביטוח להניד עפעף.
לצערנו, נותרה דבורה ללא כיסוי ביטוחי, כאשר היא במצב קוגניטיבי ותפקודי קשה, וחייבת השגחה צמודה.
טענת חברת הביטוח, לפיה למרות קיומה של דמנציה, הרי שזו בדרגה נמוכה שלא מחייבת השגחה, הינה טענה, שבלשון המעטה ניתן לראותה כמגוחכת. הייתכן כי דבורה שכמעט שרפה את ביתה כאשר שהתה לבדה, לא זקוקה להשגחה? התשובה, לטעמנו – ברורה.
על כן, משרדנו הגיש תביעה לבית המשפט, במסגרתה טען כי יש לחייב את חברת הביטוח לשלם לדבורה את מלוא תגמולי הביטוח וכן לחייבה בריבית מיוחדת בשל התנהלותה.
ראו בכתבה שפורסמה בנושא בעיתון ידיעות אחרונות:
תגובות (0)