במסגרת העבודה עשוי עובד להיחשף לשורה של סיכונים, כאשר מתחם הסבירות של כל סיכון משתנה בהתאם לנסיבות. הלכה למעשה, לא כל סיכון שהתממש יקים לעובד עילה לתביעה כנגד המעסיק. בשורה של פסקי דין נקבע כי רק סיכונים בלתי סבירים יצדיקו קיומה של עילה. על הפער שבין סיכונים אלה, תוכלו לקרוא בכתבה הבאה.
פסקי דין רבים אשר ניתנו לאורך השנים בערכאות עסקו בסוגיית אחריותם של מעבידים לפגיעות עובדיהם בעבודה. אחד מפסקי הדין המפורסמים ביותר בתחום ניתן על ידי בית המשפט העליון בע"א 417/81. היה זה מקרה שבו הוגשה תביעה על ידי עובד בכיר בבית מלון אשר החליק על שמן במטבח. בפסק הדין הנ"ל בית המשפט העליון עסק בהרחבה במידת אשמתו התורמת של העובד לתאונה ובפרט בהגדרת המושג "סיכון בלתי סביר". זאת משום שמעסיק רשלן יחויב בפיצויים כלפי עובד רק כאשר התנהלותו גרמה לסיכון בלתי סביר. כעת נשאלת כמובן השאלה מהי המשמעות של המונח הזה ("סיכון בלתי סביר") וכיצד ניתן להגדירו.
כל עבודה או התנהלות של אדם טומנת בחובה סיכונים שונים. עובד יכול ליפול לפתע בהולכו במפעל או למעוד מסולם, ומקרה זה איננו מעיד בהכרח על התממשות סיכון בלתי סביר שהונח מול העובד כ"מכשול בפני עיוור". כשבית המשפט מבקש לבחון האם סיכון מסוים היה בלתי סביר הוא צריך לקבוע האם נוצרה כתוצאה מהסיכון ל"סכנה ממשית" שלא ניתן להכליל אותה תחת הכותרת "סיכון רגיל".
יודגש שהתנהלותו של המעסיק נבחנת בהתאם להתנהגותו נוכח הסיכון הרלבנטי. האם הוא דאג לאמצעי בטיחות הגונים, האם הוא היה מודע לסיכון, האם העובדים קיבלו תדריכי בטיחות, האם התבצע פיקוח על עמידה בנהלי הבטיחות וכדומה. במילים אחרות, בית המשפט בודק אם המעסיק נקט ב"אמצעים סבירים" בכדי להתמודד עם הסיכון הנטען.
הגדרת סיכון בלתי סביר רלבנטית גם לגבי הנפגע עצמו. לדוגמה, בעוד שטבח שעובד במטבח בכל יום צריך להיות מודע לאפשרות ששמן הוא "סכנה רגילה", לא כך הדברים נאמרים לגבי עובד "חיצוני" שהמטבח הוא לא אזור העבודה הרגיל שלו. אמנם גם טבח יכול להיות זכאי לפיצוי בגין החלקה על שמן במטבח (למשל אם ייקבע שלא הוטמעו נהלי ניקיון ראויים) אך יש לאופי עבודתו משמעות מבחינת הפיצויים בכל הנוגע ל"אשם תורם". קרי, אחריותו של העובד לפגיעתו.
בפסקי דין רבים בתי המשפט ניסו לשרטט את הפער שבין "סיכון סביר" ל"סיכון בלתי סביר". הדברים תמיד נבחנים כמובן בהתאם לנסיבות הרלבנטיות כך שכל מקרה עומד בפני עצמו, אך בכל זאת אפשר להגדיר גבולות גזרה עיקריים.
בבית המשפט העליון נקבע כי סיכון בלתי סביר הוא סיכון שהחברה רואה אותו במידת חומרה כזו שיש מקום לדרוש מהמעסיק לנקוט באמצעי זהירות סבירים על מנת למנוע אותו. בקביעה כי סיכון מסוים היא סיכון בלתי סביר בית המשפט צריך להשתכנע כי הסיכון המדובר לא היה "רגיל וטבעי לפעילות האנוש המקובלת". בכל תביעה אשר נוגעת לאחריות מעסיק ליצירת סיכון בלתי סביר יש לבדוק כמה וכמה פרמטרים כמו למשל:
שלח הודעה
חייג עכשיו
עורכי הדין שלנו ישמחו לעזור לכם! 
תגובות (0)