לאחר שלא מצא מזור למכאוביו בעזרת טיפול קונבנציונלי, המליצו רופאיו המטפלים של נפגע בתאונת קטנוע על טיפול בעזרת קנאביס רפואי. אם לא די בכך שנגרמו לצעיר נזקים קשים בתאונה, מצבו הלך והחמיר והוא פיתח תלות והתמכרות בסם המסבים לו נזקים קשים. בפסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי בלוד, נפסקו לצעיר פיצויים גבוהים על סך כשלושה מיליון שקלים. עיינו בכתבה.
בית המשפט המחוזי קיבל את טענתנו כי צעיר שנפגע בתאונת קטנוע סובל מנזקים כבדים בשל התמכרותו לקנאביס עקב התאונה, וחייב את חברת הביטוח לפצותו.
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע את זכאותם של הנפגעים לקבל פיצוי עבור נזקי גוף שנגרמו להם עקב התאונה, ובכלל זה נזקים נפשיים. האם פגיעה בתפקוד בשל התמכרות לסם עקב תאונת דרכים נחשבת לנזק המזכה את הנפגע בפיצוי?
פסק דין שניתן לאחרונה בתיק שטופל ע"י משרדנו הכריע בחיוב בשאלה זו. בתביעה שהגשנו בשם צעיר שנפגע בתאונת קטנוע, טענו כי לצד נזקים פיזיולוגיים ופסיכיאטריים שנגרמו לו עקב התאונה, סובל התובע מפגיעה קשה בתפקודו בשל התמכרותו לקנאביס, שניתן לו כטיפול לשיכוך הכאבים הכרוניים שהתפתחו אצלו בגין התאונה. חברת הביטוח הנתבעת התנגדה לעמדתנו, כי התובע זכאי לפיצוי בגין התמכרותו לקנאביס, אך בית המשפט המחוזי בלוד דחה את עמדתה וקיבל את התביעה.
בפסק הדין נקבע כי אכן, כטענתנו, בעקבות מהתאונה סובל מהתמכרות לקנאביס ומתופעות לוואי קשות הנובעות מכך. בגין נכותו הכוללת, שחלקה עיקרי ממנה הוא נכות בגין התמכרות לקנאביס, נפסקו לתובע פיצויים בסך של למעלה מ-2.8 מיליון ש"ח, בתוספת שכר טרחה.
כמקובל בתיקים שעניינם נזקי גוף, מינה בית המשפט מומחה רפואי מטעמו שיחווה דעתו בסוגיית התמכרות התובע לקנאביס והשלכותיה על בריאותו ותפקודו.
המומחה, פסיכיאטר בעל מומחיות בהתמכרות לסמים, מנה מגוון תסמינים המעידים כי התובע אכן התמכר לקנאביס. בין היתר, מצא כי התובע פועל בכפייתיות להשגת קנאביס, כי כמות הסם שצרך עלתה עם השנים, כי הוא חש אי שקט ועצבים וכי פיתח כמיהה לעישון הסם וחרדה שמא הסם לא יהיה בהישג ידו, המשקפות צורך עמוק בעישון ותלות בקנאביס.
עוד מצא המומחה, כי כתוצאה מתאונת הדרכים והתמכרות התובע לסם "תפקודו התדרדר מבחינה נפשית, חברתית ותעסוקתית וחלה ירידה בתפקודיו הקוגנטיביים". הדבר מתבטא, בין השאר, בקשיי קליטה ולמידה, בקשיים ביחסי התובע עם אשתו, בפסיביות, בחוסר אנרגיה, באיבוד עניין בפעילות חברתית, לימודית או תעסוקתית וכן בבידוד חברתי ובהתכנסות התובע בתוך עצמו.
כדאי לקרוא: הגורמים האחראים לפיצוי במקרה של תאונת דרכים
המומחה ציין, כך נאמר בפסק הדין, כי "מהמסמכים של הגורמים הציבוריים שטיפלו בתובע עולה "תמונה של פגיעה נפשית קשה שלא מותירה מקום לספק לגבי טיבה וחומרתה של הפגיעה הנפשית ממנה התובע סובל". עוד ציין המומחה, כי התובע נמצא במעגל של התמכרות קשה וכי גמילה מקנאביס היא תהליך קשה, הכרוך בתסמיני גמילה קשים. לדבריו, הוא אינו יכול לצפות את יכולתו של התובע להתמודד עם תסמיני הגמילה, נוכח תסמונת הכאב הכרוני שממנה הוא סובל עקב התאונה ומצבו הנפשי הירוד.
ביקשנו מבית המשפט לאמץ את מסקנות המומחה מטעמו ולקבוע כי התובע זכאי לפיצויים בגין נזקי התמכרותו לקנאביס, בעוד חברת הביטוח ניסתה לערער על מסקנות המומחה. בין השאר, טענה כי לא הוכח שהתובע אכן התמכר לקנאביס וכי לא הוכח ששימושו של בסם אכן קשור לתאונה. לאחר שבחן את טענות הצדדים, בחר בית המשפט לקבל את עמדתנו ולדחות את עמדת המבטחת.
ראשית, בניגוד לטענת המבטחת, קבע בית המשפט כי הטיפול בקנאביס רפואי ניתן לתובע בשל הכאבים הכרוניים והדיכאון שמהם החל לסבול עקב תאונת הדרכים ולא בשל בעיות גופניות שאינן קשורות לתאונה. בהקשר זה צוין, כי המומחה העיד שכך קבעו כל הרופאים שטיפלו בתובע במסגרת הרפואה הציבורית, וכי הוא עצמו לא ראה בתיקו הרפואי של התובע כל עדות לשימוש בקנאביס בתקופה שלפני התאונה.
שנית, קבע בית המשפט כי התובע אכן התמכר לקנאביס, וכי חוות דעתו של המומחה בעניין זה מפורטת ומנומקת. גם עדותו ביחס לחוות הדעת, נקבע, מנומקת היטב ועולה בקנה אחד עם הראיות.
כך למשל, ציין בית המשפט כי העובדה שהתובע רכש עוד חשיש מעבר לכמות שאושרה לו, מתיישבת עם הערכת המומחה כי התובע פיתח תלות בקנאביס. כמו כן, אישר את מסקנת המומחה כי לתובע יש כמיהה לקנאביס, על אף שדיווח על כך לראשונה למומחה, והדבר לא צוין בתצהירי התובע ובני משפחתו בעבר. בית המשפט קיבל את הסבר המומחה, כי סיבה אפשרית לכך היא שהתובע, כמו מכורים רבים, אינו סבור שהוא מכור לקנאביס, ומחששו לאבד את הרישיון לקנאביס.
בית המשפט אף דחה את טענות המבטחת כי הירידה בתפקודו הקוגנטיבי של התובע נובעת מנכותו הפסיכיאטרית והנוירולוגית, ולא מהשימוש בקנאביס, וכי העדר תסמיני גמילה אצל התובע בתקופות שבהן לא השתמש בסם מעיד כי לא התמכר לסם. בהקשר זה הודגש, כי שאלת ההתמכרות היא בתחום מומחיותו של המומחה, ואין מקום להתערב במסקנות שהגיע אליהן לאחר בחינה מדוקדקת.
באופן כללי, צוין בפסק הדין כי רק במקרים חריגים ומנימוקים כבדי משקל יסטה בית המשפט מחוות דעתו של מומחה מטעמו. בענייננו, נקבע, לא מתקיימים נימוקים כאלה, ולכן אין מקום לסטות מחוות דעת המומחה שמונה.
על-מנת לקבוע את סכום הפיצוי שהתובע זכאי לו, העריך בית המשפט את נזקי התובע.
הוא קיבל את קביעת המומחה, כי בגין התמכרותו לקנאביס סובל התובע מ-50 אחוז נכות רפואית ובהמשך לכך העמיד את נכותו הרפואית המשוקללת של התובע כתוצאה מהתאונה על 65.372 אחוז. זאת לאחר שהביא בחשבון נכויות נוספות שמהן סובל התובע, כמו נכות בשיעור של 10 אחוז בגין פיברומיאלגיה ונכות נוירולוגית בשיעור של חמישה אחוז. את שיעור הנכויות הנוספות קבע בית המשפט על בסיס חוות דעות של מומחים נוספים מטעמו.
עמדתנו הייתה כי נכותו התפקודית של התובע גבוהה מנכותו הרפואית ועומדת על מאה אחוז, שכן בעקבות התאונה הפך התובע מבחור עצמאי, פעיל ונמרץ שעבד למחייתו, לאדם התלוי בקרוביו, מרבה להסתגר בביתו וסובל ממצוקה נפשית קשה. בית המשפט אישר כי מצבו הנפשי של התובע הקשה עליו להשתלב במעגל העבודה וכי הוא אינו כשיר לעבודות פיזיות או עבודות המצריכות רמת ריכוז גבוהה, אך העמיד את שיעור נכותו התפקודית על 60 אחוז בלבד, לאור התרשמותו כי התובע מסוגל לעבוד במשרה חלקית.
בהתאם לכך, ולאחר שהעריך, בין השאר, את הפסדי השתכרות של התובע בעבר ולעתיד, ואת נזקיו בגין כאב וסבל, פסק לו בית המשפט פיצויים בסכום כולל של כ-2.82 מיליון ש"ח. לכך הוסיף שכר טרחה, וניכה על תנאי מסכום זה תגמולי ביטוח לאומי עתידיים בסך כחצי מיליון ש"ח, שייתכן שישולמו לתובע.
[ת.א. 60273-06-14]
שלח הודעה
חייג עכשיו
עורכי הדין שלנו ישמחו לעזור לכם! 
תגובות (0)