נפגעת בתאונת דרכים בדרך לעבודה או בחזרה ממנה? את הכתבה הבאה חשוב שתקרא, וזאת בטרם מימוש הזכויות. הליכים אלה טומנים בחובם עקרונות וכללים מיוחדים אשר עשויים להשפיע על שיעור הפיצוי העשוי להיפסק. בכתבה המצורפת התייחסנו בקצרה לנקודות המרכזיות, ואנו ממליצים לך לעיין בה.
תאונת דרכים יכולה להתרחש באופן טבעי גם כשאדם נמצא בדרך לעבודתו או ממנה. על פי נתוני עמותת אור ירוק, כ-12% מתאונות הדרכים בישראל הן בעבודה. במקרים אלה ההליך לקבלת פיצויים בגין הנזק הגופני שנגרם לעובד איננו מבוסס על הנתיב "הרגיל" של חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (הפלת"ד), היות וקיימים כללים נוספים שיש להביא במניין השיקולים. זאת משום שהנפגע הוא גם נפגע עבודה. כן, ממש כמו עובד שנפל מסולם או עובדת שמעדה במדרגות במשרד. על ההיבטים הייחודיים שכדאי לדעת לגבי תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה, נעסוק בקצרה בכתבה הבאה.
כלל יסוד הוא כי עובד המעוניין להיות מוכר על ידי הביטוח הלאומי כנפגע עבודה, בין אם התאונה אירעה בדרכים ובין אם לאו, צריך להוכיח כי הפגיעה אירעה תוך כדי ועקב העבודה. כלומר, עליו להוכיח גם את דבר קיומו של קשר סיבתי בין התאונה לעבודה (יסוד ה"עקב"). למשל, להוכיח שהוא היה בדרכו מהעבודה לביתו או להפך. אגב, נאמר כי בחוק נקבעו מספר מקרים שחזקה כי הינם בבחינת פגיעה בעבודה (אלא אם הוכח אחרת).
אם בדרך העובד סטה ממסלולו הישיר, ייתכן ותיווצר מחלוקת לגבי משמעות סטייה זו והביטוח הלאומי יסרב להכיר בתאונה כ"פגיעה בעבודה". אך, חשוב לציין כי לא כל סטיה מנתקת את הקשר בין התאונה לעבודה, ובחוק נקבעו סייגים לעניין זה (למשל, פיזור ילדים למעון, או אף עצירה לצורך תפילה).
בכל אופן, במקרה והביטוח הלאומי מסרב להכיר בפגיעה, אין משמעות הדבר כי הנפגע מאבד את זכויותיו למול מבטח החובה בתביעה נזיקית מכוח חוק הפלת"ד.
תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה מקימה לנפגע עילת תביעה כנגד שני גורמים. מצד אחד, כנגד המוסד לביטוח לאומי (המל"ל), ומצד שני כנגד חברת הביטוח. אולם, חשוב לדעת כי אין המדובר בפיצוי כפול בגין הנזק שנגרם. מי שתישא בסופו של יום במלוא הנזק, תהיה חברת הביטוח שביטחה את השימוש ברכב. אך, זו תהיה רשאית לקזז מכל תשלום שתחויב, את הגמלאות שקיבל או יכול היה הנפגע לקבל מאת הביטוח הלאומי.
לפיכך, מומלץ לנפגע למצות את מלוא זכויותיו במוסד לביטוח לאומי.
במידה והוגשה על ידי נפגע נגד חברת הביטוח תביעה לפיצוי עקב תאונה בדרכים, ללא שמוצו ההליכים בביטוח הלאומי, עשוי בית המשפט לקזז את הסכומים שהיו אמורים להיות משולמים על ידי המל"ל ב"ניכוי רעיוני". קרי, לפסוק לטובתו פיצויים רק בגין היתרה ו"לשלוח" אותו למצות זכויותיו מול ביטוח לאומי.
במצב דברים זה, עשוי הנפגע למצוא עצמו בהתיישנות למול הביטוח הלאומי, ולכן עליו לכלכל את צעדיו בצורה נבונה וחכמה.
יש אף כאלה שסבורים כי וועדות רפואיות במוסד לביטוח לאומי קובעות לנפגעי עבודה אחוזי נכות נמוכים בהשוואה לאחוזי נכות שיכולים להיקבע בהליך משפטי אזרחי על ידי מומחה הממונה על ידי בית המשפט. לכן, והיות שוועדות רפואיות בענף נפגעי עבודה, מחייבות את בית המשפט בתביעה נגד חברת הביטוח (סעיף 6ב' לחוק הפלת"ד), רבים חושבים שכדאי לתבוע את המבטחת תחילה.
עם זאת, לא מדובר בעניין של שחור ולבן, שכן בתי המשפט רשאים לחייב את המבוטח בשכר טרחת המומחה הרפואי, והוא אף נמצא בפני סיכון כאמור של "ניכוי רעיוני". בכל מקרה, חשוב לדעת כי קיימים פסקי דין רבים הקובעים כי אין להפלות בין נפגע עבודה לנפגע "רגיל", ומקום שיש תשתית ראייתית למינוי מומחה, אין מקום להשית את שכר הטרחה על כתפי הנפגע, גם אם זה לא פנה תחילה לביטוח לאומי.
אם לא היה די באמור למעלה, חשוב לשים לב שמועדי ההתיישנות למימוש הזכויות בפני כל אחד מהגורמים הנ"ל, שונים, דבר המחייב התייחסות רצינית ומקצועית.
כך, תביעה כנגד מבטח החובה יכולה להיות מוגשת בתוך 7 שנים ממועד היווצרות העילה (התאונה), בעוד תביעה להכרה / תשלום דמי פגיעה / קצבת נכות יש להגיש בתוך 12 חודשים.
ישנם היבטים נוספים שמבדילים בין תאונה רגילה לבין כזו העולה בנוסף כדי "פגיעה בעבודה". למשל, אופן התשלום. בתאונת דרכים רגילה הנפגע מקבל את הפיצויים ב"מכה אחת" ובתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה, תשלום "חד פעמי" יהיה רק אם הנכות שנקבעה תהיה פחותה מ-19% וגדולה משיעור של 9%. במידה שתיקבע נכות מעל 19% הנפגע יקבל את הפיצויים במסגרת גמלה חודשית (קצבה). כמו כן, ברגע שאדם מוגדר כנפגע עבודה וחלה החמרה במצבו הבריאותי הוא רשאי לבקש את הגדלת הגמלה החודשית תוך פתיחת עניינו הרפואי מול המל"ל. זאת בניגוד לתביעה אזרחית רגילה שבה עם מתן פסק הדין חברת הביטוח לא תצטרך לשאת בעלויות נוספות בגין החמרה עתידית.
שלח הודעה
חייג עכשיו
עורכי הדין שלנו ישמחו לעזור לכם! 
תגובות (0)