פעמים רבים ביקור במחלקות לרפואה דחופה בבתי החולים, מסתיים ללא אבחנה, או אבחנה נכונה ומתאימה, דבר המוביל בסופו של דבר לנזק ממש אצל מהטופל. בחלק לא מבוטל מהמקרים, התוצאה המצערת נובעת בשל התנהלות שגויה מצג הצוות המטפל, אשר היתה יכולה להימנע, אילו רק היתה ניתנת תשומת הלב המתאימה והראויה. מתי וכיצד ניתן יהיה לעמוד על קבלת פיצוי?
רפואת חירום היא תחום הכולל תחתיו טיפולים רפואיים שניתנים בחדרי מיון, חדרי טראומה, מחלקות לטיפול נמרץ, אמבולנסים וניידות נט"ן. בדומה לכל טיפול רפואי, גם ברפואת חירום עלולים להתרחש כשלים ומעשים רשלניים. רשלנות רפואית בטיפול בפצועים או חולים במסגרת רפואת חירום יכולה להוליד תביעה נזיקית.
לאור העובדה שמדובר בטיפולים רפואיים אשר מתבצעים בחירום ולא בשגרה, תביעות אלה ייחודיות בכמה פרמטרים. למשל, פעמים רבות המטופלים מגיעים לחדר מיון כאשר הם סובלים מנזקים שאינם בתחום התמחותם של הרופאים הכוננים והתוצאה היא רשלנות באבחון המצב הבריאותי ואי מתן טיפול רפואי הולם. היות שמטופל שמגיע לטיפולי חירום סובל מבעיה רפואית מיידית, אבחון שגוי עלול לחרוץ גורלות. אלמנט נוסף הוא היבט הזמן והדחיפות. בניגוד לטיפולים רפואיים "שגרתיים", רפואת חירום דורשת מתן מענה בזמן אמת וקבלת החלטות ברמה של שעות, דקות ואפילו שניות בודדות.
מקרי רשלנות רפואית בחירום כוללים את הטיפול הרפואי שניתן החל מהפנייה למד"א ועד המענה בחדרי המיון והטראומה. בין העילות הנפוצות שמבססות תביעות ברפואת חירום ניתן למנות למשל (לא רשימה סגורה):
1. אבחון לקוי של מצב בריאותי בחדר מיון.
2. עיכוב במתן טיפול רפואי בחדר מיון.
3. שחרור מוקדם של חולה מחדר מיון או בית חולים.
4. מתן טיפול תרופתי שגוי.
5. התעלמות מתלונות מטופל על ידי אנשי הצוות הרפואי.
6. פענוח לקוי של בדיקות רפואיות.
7. אי ביצוע מעקב רפואי מקצועי אחר המטופל מרגע הגעתו לבית החולים.
8. מתן טיפול רפואי לקוי לפצוע בשטח תוך החמרת מצבו.
חולים שמגיעים לחדר מיון זקוקים לטיפול רפואי ולעיתים אף טיפול מיידי (כולל טיפולים מצילי חיים). רשלנות באבחון המצב הבריאותי של המטופל, אשר מביאה בהמשך למתן טיפול רפואי לקוי, יכולה להיחשב כרשלנות רפואית.
דוגמה לכך ניתן לראות בפסק הדין הבא שניתן בבית המשפט המחוזי (ת"א 496/06). מדובר במקרה בו רוכב אופנוע אשר עבר תאונה פונה לבית החולים בהכרה מלאה וכשמצבו יציב. אולם למרות שהפצוע סבל מקרע חלקי באבי העורקים עם הגעתו, הרופאים לא השכילו לאבחן זאת. מכאן התגלגלה שרשרת טעויות שכללה בין השאר מתן נוזלים במהירות גדולה ובכמות רבה, ואי שמירה על איזון לחץ דם המטופל. כתוצאה מכך, הקרע התרחב ובסופו של דבר הביא למותו של הפצוע. הפיצויים שנפסקו לטובת עיזבון התובע במקרה זה הועמדו על כ-3.2 מיליון שקלים.
לעיתים רשלנות רפואית בחדר מיון נובעת מאי ביצוע בדיקות מתאימות שהיו יכולות לסייע לחולה. כך אירע למשל במקרה הבא שנדון בבית המשפט השלום בתל אביב (ת"א 54662/08). פעוט הגיע לחדר מיון בהפניה דחופה מקופת חולים אך הרופאים לא השכילו לאבחן שהוא סובל מדלקת קרום המוח. בפסק הדין נקבע כי למרות שדלקת קרום המוח היא מחלה נדירה, הרופאים לא ביצעו את הבדיקות לאבחונה או שלילתה. בית המשפט קיבל את התביעה ופסק פיצויים בסך כ-830,000 שקלים.
חוק זכויות החולה קובע באופן מפורש שמותר לבצע הליכים רפואיים רק אם ניתנה הסכמה מדעת. דהיינו, החולה/המטופל הסכים באופן חופשי לטיפול המדובר תוך כדי שמוצגות בפניו מלוא האפשרויות הרלבנטיות והוא מקבל די זמן לחשוב על כך ואף לשמוע חוות דעת אחרת.
מיותר לציין שכאשר מדובר על רפואת חירום, לא תמיד ניתן לקבל הסכמה מדעת. לעיתים מדובר בעניין של שניות ולא אחת החולה כלל לא מסוגל להסכים (או לא להסכים) לטיפול רפואי. חשוב להדגיש כי החוק מתיר להעניק למטופל טיפול רפואי ללא הסכמה מדעת אך רמת הסיכון תעמוד למבחן בבית המשפט. כלומר, אם תובע שנגרם לו נזק יטען שהטיפול היה ללא הסכמה מדעת, יהיה עליו להוכיח שמצבו הרפואי לא הצדיק מתן טיפול ללא הסכמה.
לא אחת, מטופלים שמגיעים לחדרי מיון ומציגים תלונות בפני הצוות הרפואי משוחררים לביתם מבלי שמבוצעת להם אבחנה אמיתית. אם התנהלות הצוות הרפואי עלתה כדי רשלנות, וכתוצאה ממנה שוחרר מחדר מיון אדם שהיה אמור להישאר לאשפוז, ייתכן ותקום עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית. זאת, ככל שייגרם לאדם נזק בעקבות ההחלטה לא להשאירו לאשפוז.
דוגמה לכך ניתן למצוא בפסק הדין הבא שניתן בבית המשפט העליון ברע"א 2146/08. מדובר במקרה בו אדם הגיע לחדר מיון בגין תלונות של חום, כאבי גרון, שיעול ושלשולים. לאחר בדיקות שונות שבוצעו לו (כולל רנטגן וא.ק.ג), הצוות הרפואי קבע כי מדובר בזיהום ויראלי ושחרר את המטופל לביתו. פחות משתי יממות לאחר מכן החולה נמצא במיטתו ללא רוח חיים (סיבת המוות – כשל לבבי). בית המשפט העליון קבע כי השחרור המוקדם של המטופל עוד באותו הלילה גרם למותו. נקבע כי אשפוז בבית החולים היה יכול להציל את חייו ונפסקו לבני המשפחה פיצויים בסך מאות אלפי שקלים.
שלח הודעה
חייג עכשיו
עורכי הדין שלנו ישמחו לעזור לכם! 
תגובות (0)