מחלות לב וכלי דם נחשבות לסיבת הפטירה השנייה בנפיצותה במדינה, מיד אחרי סרטן ועם כ-25% מסך כל הפטירות מדי שנה. מתוך הנתונים הברורים האלה, ניתן להבין מדוע תביעות בגין רשלנות רפואית בקרדיולוגיה אינן מחזה נדיר. אמנם לא כל התקף לב או מחלת דם שהסתבכה מעידים מיד על מחדל בטיפול, אך קיימים מקרים לא מעטים בהם ניתן למנוע את התוצאה הסופית עם אבחנה מדויקת ומתן טיפול הולם בזמן.
היות שקרדיולוגיה היא תחום רחב היקף, רשלנות רפואית במחלות לב ודם איננה מקשה אחת. כמו כן, פעמים רבות רשלנות בתחום זה כלל לא מתחילה אצל קרדיולוג אלא נוצרת מול רופא מתחום אחר כמו רופא משפחה או רופא כונן בחדר מיון. על מנת לעשות קצת סדר בדברים, הנה עיקרי ההיבטים בתחום זה.
מהן העילות המרכזיות להגשת תביעה בגין רשלנות בקרדיולוגיה?
רשלנות רפואית בקרדיולוגיה יכולה לבוא לידי ביטוי בכמה וכמה אופנים. מכיוון שכל מקרה נבחן לגופו, ניתן דוגמאות לכמה עילות מרכזיות שהוכרו בפסיקה בטיפול במחלות לב ודם.
- רשלנות בגביית אנמנזה רפואית ראויה לגבי מצבו הפיזי והקליני של המטופל (לרבות התחקות אחר ההיסטוריה המשפחתית שלו בתחום הקרדיולוגיה).
- אי התייחסות לתוצאות בדיקות רלבנטיות או פענוח שגוי של בדיקות. בדיקות כמו א.ק.ג, אקו לב, הולטר, בדיקות דם ועוד.
- רשלנות בהערכת תלונות החולה בקונוטציה ישירה למצבו הבריאותי הכללי וקבלת החלטות מוטעות שהובילו לטיפול שגוי.
- עיכוב בהפניית החולה לקרדיולוג מומחה או בדיקות מתאימות.
- עיכוב במתן טיפול הולם לחולה (כמו למשל הפניה מיידית לבית חולים בגין תסמינים חשודים).
- אי שיוך החולה לקבוצות סיכון רלבנטיות בהקשר ישיר לתלונותיו.
- רשלנות רפואית בניתוחי לב או צנתורים.
- ביצוע רשלני של מעקב רפואי לאחר הליך כמו ניתוח או צנתור. התעלמות מהתדרדרות מצב בריאותי, אי ביצוע בדיקות רלבנטיות וכדומה.
- אי קבלת הסכמה מדעת להליכים הרפואיים או קבלת הסכמה מדעת ללא עמידה בתנאי החוק והפסיקה.
איך מוכיחים הטיפול היה רשלני?
כמו בכל תביעה בתחום זה, גם במקרה זה העילה צריכה להתבסס על קיומם של שלושה תנאים מצטברים – אחריות / התרשלות, נזק וקשר סיבתי. יש להוכיח שהרשלנות הרפואית גרמה לנזק שהיה יכול להימנע מהמטופל ובני משפחתו במידה שהרופאים לא היו מפרים את חובת הזהירות המוטלת עליהם. הרופאים נמדדים מבחינה זו לפי מבחן "הרופא הסביר" ונסיבות המקרה. למשל, אם מטופל מגיע לקופת חולים ומתלונן על תסמינים שיכולים להעיד לכאורה על התפתחות אירוע לבבי, רופא משפחה חייב לבצע בדיקת א.ק.ג או לשלוח בהקדם לקרדיולוג או חדר מיון. ככל שרופא המשפחה לא יפעל כאמור, וכתוצאה מכך המטופל ילקה באירוע לבבי, ייתכן שיהיה ניתן לייחס לו אחריות.
רשלנות באבחון אירוע לבבי
רשלנות רפואית בקרדיולוגיה נטענת פעמים רבות בגין אי אבחון אירוע לבבי. זאת מן הטעם הפשוט שאבחון אירוע לבבי בהקדם יכול לשפר משמעותית את סיכויי ההחלמה ואי אבחון עלול להוביל לנזקים גופניים קשים עד כדי מוות. סוגיה מעניינת היא שבמרבית המקרים רשלנות באי-אבחון אירוע לבבי מופנית כלפי רופא שאיננו קרדיולוג. למשל, רופא משפחה בקופת חולים או רופא כונן בחדר מיון.
אלו רופאים כלליים שייתכן שהמטופל הסובל מאירוע לבבי יגיע אליהם לראשונה. רופאים אלה, הגם שהם אינם קרדיולוגיים, חייבים לדעת לאפיין את התסמינים שמוצגים להם ולהפנות את המטופל לבדיקות. לעיתים אף להפנות בהקדם לקרדיולוג או לחדר מיון (אם מדובר על רופא משפחה).
החלטות הרופא בסיטואציות אלה הן קריטיות שכן רשלנות עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך. לצד התסמינים שמוצגים לו, הרופא צריך להתייחס להיבטים נוספים שנוגעים למטופל כמו היותו בקבוצת סיכון למחלות לב ודם. קבוצות סיכון כמו עישון כרוני, גילאים מסוימים, שתיית אלכוהול, מתח וחרדה ועוד.
דוגמה לרשלנות רופא משפחה באבחון אירוע לבבי ניתן למצוא בפסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי (ת"א 4177/02). אדם הגיע לקופת חולים כשהוא מתלונן על תסמינים שהיו צריכים להדליק נורה אדומה לגבי אירוע לבבי. כאב ולחץ בחזה, קוצר נשימה, קושי בעלייה במדרגות, כאבים בכתף, כאבים בצד שמאל ועוד. במקום לשלוח את המטופל למיון בו במועד, הרופאה בקופת חולים רק הפנתה למעקב ובדיקות. יומיים לאחר מכן המטופל קרס בעבודתו בגין אוטם שריר הלב. הוא פונה לבית החולים ונותר בתרדמת. בית המשפט פסק פיצויים בסך כ-1.3 מיליון שקלים.
פענוח שגוי של בדיקות רפואיות
בעיות לב וכלי דם ניתן לאבחן על בסיס בדיקות שונות כמו א.ק.ג, אקו לב, צנתור אבחנתי, בדיקות דם ועוד. במידה שהרופא לא מפענח נכון את תוצאות הבדיקות שנערכות למטופל, וכתוצאה מכך לא מאובחנות מחלות כלי דם או לב המסכנות את חייו ובריאותו של האחרון, ייתכן ולפנינו רשלנות רפואית.
דוגמה ניתן למצוא בפסק דינו של בית המשפט העליון ברע"א 2146/08. בחור צעיר בן 26 הגיע לבית חולים ובעקבות תלונותיו הופנה לבדיקת א.ק.ג. הרופאים שגו בפענוח הבדיקה, לא הפנימו את חומרת מצבו של המטופל, והוא נשלח לביתו עוד באותו היום. החלטה טראגית שכן למחרת בצהריים הבחור נמצא ללא רוח חיים במיטתו. נתיחה שלאחר המוות גילתה כי הסיבה לפטירה הייתה כישלון לבבי כתוצאה מדלקת חריפה וקשה בשריר הלב.
רשלנות רפואית בצנתור
צנתור הוא אחד הטיפולים השכיחים והמוכרים בבעיות לב. למרות שזהו הליך נפוץ במיוחד, לעיתים התנהלותו נופלת אגב רשלנות. במקרים אלה, ככל שנגרם נזק למטופל, יכולה לקום עילה להגיש כנגד הרופאים ובית החולים תביעה. הנה דוגמה למקרה כאמור (ת"א 019533/03).
אדם הגיע לבית חולים בעקבות אירוע כלילי חריף ועבר צנתור שבמהלכו לקה בזיהום קשה של חיידק אלים. הזיהום גרם למטופל לפגיעות רפואיות רבות. הוא נשלח לשיקום בבית לווינשטיין ונפטר כעבור פחות משנתיים. בית המשפט קיבל את התביעה, קבע כי הרופאים התרשלו כלפי המנוח, ופסק לטובת עזבונו פיצויים בסך כ-800,000 שקלים.
ניתוחי לב כושלים
תביעות רבות מוגשות בעקבות רשלנות בניתוחי לב (ניתוח מעקפים, ניתוח לב פתוח וכדומה) כושלים. אי מתן הסכמה מדעת, ביצוע ניתוח רשלני, מעקב לקוי אחר המנותח לאחר סיום ההליך הרפואי, או אי שקילת דרכי טיפול אחרות, הם רק חלק מהמקרים אשר בגינם נפתחים הליכים בבתי המשפט.
תגובות (0)