כולם רוצים להישאר צעירים ויפים, אך הדרך לכך רצופה לעיתים בסיכונים אשר חשוב להיות מודעים להם. בשנים האחרונות חלה עלייה בכמות הטיפולים האסתטיים בהם עושה שימוש הציבור הרחב. כך, מטופלים רבים עושים באופן חוזר ונשנה טיפולי בוטוקס, כאשר לעיתים לא זו בלבד שאינם שבעי רצון מהתוצאה, אלא אף נותרים עם נזק גופני. האם בהכרח מדובר בנזק שהינו תוצאה של טיפול רשלני? עיינו בכתבה.
מי לא רוצה להישאר צעיר לנצח או, לפחות, להיראות צעיר לנצח? כיום, דרך מקובלת להשיג מראה צעיר היא הזרקות בוטוקס להחלקת קמטים, שנחשבות בעיניי רבים לטיפול אסתטי פשוט שאינו כרוך בסיכונים מיוחדים.
עם זאת, בפועל, מדובר בהליך פולשני שטומן בחובו הן סכנות אסתטיות והן סכנות בריאותיות – בעיקר כאשר הוא מתבצע בצורה לא מיומנת. על כן, ככל שהפופולאריות של טיפולי הבוטוקס גוברת, כך גם מתרבות תביעות הרשלנות הרפואית שמוגשות בעקבות טיפולי בוטוקס כושלים.
הבוטוקס הוא חלבון שמופק מחיידק בשם בוטולינום. חלבון זה הוא רעלן, שמסוגל לשתק שרירים או להחליש את פעולתם. כאשר מזריקים בוטוקס במינון נמוך מאוד לשריר בפנים, הדבר מביא לשיתוק של השריר ולכן להחלקת אותם קמטים באזור השריר הנגרמים כתוצאה מתזוזתו.
המצח, צידי העיניים, צידי הפה והשפתיים הם אזורים בפנים לתוכם מקובל להזריק בוטוקוס. לעיתים מזריקים את החומר גם לסנטר ולצוואר. תוצאות טיפול הבוטוקס הן זמניות, שכן כעבור מספר חודשים פגה השפעת החומר. לכן מטופלי בוטוקס שבים, לרוב, לטיפולים נוספים.
ישנן מדינות בהן גם מי שאינם רופאים, כגון קוסמטיקאיות ואחיות, רשאים לבצע הזרקות בוטוקוס, אבל לא כך בישראל. בארץ, רק רופאים מוסמכים להזריק בוטוקס למטופלים – גם אם ההזרקות מתבצעות במכון יופי. לרוב, מי שעוסק בטיפולי בוטוקוס הם רופאים פלסטיים, ולעיתים גם רופאי שיניים מציעים שירותים בתחום זה.
הטיפול בבוטוקס מבוסס על הזרקת חומר באמצעות מחט חדה לשריר. הזרקה שנעשית באופן לא נכון או שימוש במינון לא נכון של החומר עלולים לפגוע בשריר או בעצבים שבסביבתו וליצור שיתוק או הבעה "קפואה" או א-סימטריה בפניו של המטופל.
נוסף על כך, הזרקת בוטוקס עלולה ליצור זיהום, נפיחות, שטפי דם ודימומים בפני המטופל. בחלק מהמקרים תופעות כאלה ייווצרו כתוצאה מאלרגיה של המטופל לחומר הבוטוקס. במקרים מסוימים, מדובר בתופעות זמניות שיחלפו כעבור ימים או שבועות או עם התפוגגות השפעת הבוטוקס, ובמקרים אחרים, הסיבוכים עלולים להיות ארוכי-טווח.
חשוב לדעת גם שטיפול בבוטוקס אינו מתאים לכל סוגי הקמטים, אלא רק לקמטי הבעה שנוצרים כתוצאה מהפעלת שרירים. לדוגמה, קמטים או חריצים בעור שנוצרו כתוצאה מחשיפה לשמש לא יושפעו מהזרקת בוטוקס, ולכן הזרקת החומר לקמטים כאלה לא תביא לתוצאה לה מצפה המטופל.
לבסוף, ישנם גם מטופלים שהפרופיל הרפואי שלהם אינו מתאים להזרקות בוטוקס, בשל תופעות לוואי קשות שעלולות להיווצר אצלם. דוגמה לכך הן נשים בהריון ומי שסובלים ממחלות עור מסוימות או לוקים במחלות ניוון שרירים. אם הרופא המטפל לא ערך בירור מתאים בדבר ההיסטוריה הרפואית של המטופל, וכתוצאה מכך הוסב למטופל נזק, ייתכן בהחלט כי תהיה למטופל עילה להגשת תביעה נגד הרופא.
הזרקת בוטוקס הינה הליך רפואי לכל דבר, ולכן אם הרופא המטפל התרשל במסגרת הטיפול, ייתכן כי יש בסיס להגשת תביעת רשלנות רפואית נגדו. השאלה אם הרופא התרשל מוכרעת באמצעות מבחן "הרופא הסביר". כלומר, בית-המשפט יבחן אם הרופא פעל כפי שרופא סביר היה פועל בנסיבות המקרה.
כמו כן, כדי שתהיה עילה לתביעה, המטופל צריך להוכיח כי נגרם לו נזק כתוצאה מהטיפול, וכי הנזק נגרם כתוצאה מהתרשלות הרופא. אין חובה להוכיח נזק בריאותי, ומספיק להראות שנגרם למטופל נזק אסתטי או נפשי בעקבות הטיפול. נקודה זו רלוונטית במיוחד לתחום טיפולי הבוטוקס, שכן במקרים רבים, טיפול רשלני לא יפגע בבריאות המטופל, אך יותיר אותו עם עוגמת נפש קשה, בגלל עיוות או פגם במראה פניו.
גם כאשר הרופא המטפל לא הסביר למטופל את הסיכונים הכרוכים בטיפול בוטוקס או את השלכות הטיפול, ייתכן שיש למטופל עילה לתבוע את הרופא. במקרה כזה, הרופא ייחשב כמי שפגע ביכולת המטופל לתת "הסכמה מדעת" לטיפול, ובכך גרם לו נזק.
החשיבות של הענקת מידע מלא למטופל בהקשר של הזרקות לצרכים אסתטיים הודגשה בפסק-דין שניתן בעניינה של מטופלת שעברה הליך של מילוי קמטים. רופאה של המטופלת הזריק לה חומר מסוים בשם "ארטיקול", על-מנת למלא קמטים סביב פיה ובשפתיה. אחרי הטיפול נוצרו גושים בפניה של המטופלת באזור בו הוזרק החומר. בית-המשפט קבע כי הרופא לא הציג למטופלת כראוי את הסיכון שייווצרו גושים בפניה, וכי די בכך כדי לקבוע שהוא אחראי לנזק שנגרם לה.
שלח הודעה
חייג עכשיו
עורכי הדין שלנו ישמחו לעזור לכם! 
תגובות (0)