הרופא איחר באבחון מחלה? עיינו בכתבה הבאה וגלו מתי ייחשב הדבר לרשלנות רפואית וכיצד ניתן לממש את הזכות לפיצוי. כמו שאומרים, אין טוב ממראה עיניים, ולכן ראינו לנכון להביא לכם דוגמא למקרה של איחור באבחון מצב רפואי. כנסו וגלו כיצד נפסק במקרים כגון אלה פיצוי.
אבחון מחלות הוא מטרתו של כל רופא כאשר מגיע אליו מטופל עם תלונות. כל טיפול וכל הפניה, נובעים מהאבחנה עצמה ועל כן על הרופא לעשות כל שביכולתו, ובידיעתו של המטופל, כדי להגיע לאבחנה הנכונה.
רופא הוא קודם כל ולפני הכול – בן אדם. משכך, הוא יכול לטעות. על כן הסיכוי לאבחנה מוטעית קיים תמיד. לצערנו הרב, אבחון לא נכון יכול לעתים לגרום למטופל לנזקים בלתי הפיכים. במקרה שכזה על המטופל לדעת מהן זכויותיו וכיצד ניתן לממש אותן.
ראשית, יש לבדוק האם הטעות באבחנה היא "טעות בשיקול דעת אפשרי", כלומר, האם היו שתי אפשרויות לאבחנה והרופא סבר כי אחת מהן סבירה יותר. במקרה כזה, ייתכן ולא ייקבע כי הרופא פעל ברשלנות, אלא לכל היותר טעה תוך הפעלת שיקול דעת סביר.
מאידך, כאשר הטעות היא מעשה החורג ממה שמוגדר כסטנדרט רפואה סביר, הרי שייתכן מאוד שהטעות תוגדר רשלנות רפואית לכל דבר ועניין. במקרה זה – למטופל קיימת זכאות לתבוע פיצויים.
שלומי, איש צעיר בן 25, הגיע לרופא עם תלונות על כאבים ברגלו. לדברי שלומי ומשפחתו, רגלו הפכה כבר ממש כחולה. הרופא, אליו הגיע שלומי, העניק לו הפניה לאורטופד וביקש כי יפנה אליו לטיפול בימים הקרובים. שלומי שאל את הרופא האם מצבו אינו דחוף – ונענה בשלילה.
בסופו של דבר, הסתבר כי ברגלו של שלומי התפתח נמק שגרם לנזק בלתי הפיך.
בתביעה שהגיש שלומי נטען כי על הרופא היה לראות בעיניו את רגלו המכחילה, להבין כי מדובר בחשש לנמק ולהפנותו מיידית לחדר המיון. הרופא לא עשה כן, ושלומי נותר נכה.
במקרה כזה ניתן לומר כי הרופא שאליו הגיע שלומי התרשל באבחון מצבו. דבריו של הרופא, כי בשעתו הבדיקה שנרשמה הייתה תקינה, לא סייעו לו, שעה שהוכח כי רגלו של שלומי החלה מכחילה, דבר שהרופא לא נתן לו משקל, שהרי על הרופא מוטלת חובת הזהירות לשקול את האבחנות האפשריות ולפעול על פיהן. במקרה זה, הרופא לא עשה כן.
לאחר שבית המשפט קובע כי התנהלות רפואית היא רשלנית, נבחן גובה הפיצוי שעל המטופל לקבל. במקרה כזה, נזכיר, כי מטרת דיני הנזיקין היא להשיב את המצב לקדמותו.
מבחינה רפואית, ברור שלא ניתן לחזור אחורה ולמנוע את הנזק, אך ניתן לתאר את חייו של הנפגע אלמלא קרתה הרשלנות. במקרה שכזה בוחן בית המשפט מהו ההבדל בין מצבו של הנפגע כיום, לבין מצבו שהיה אלמלא הרשלנות הרפואית.
על פי שוני זה מבסס בית המשפט את הפיצוי באופן שאמור להציג את התובע, לפחות מהפן הכלכלי, במצב כפי שהיה לו האירוע היה נמנע.
זהו, למעשה, תפקידו של עורך הדין המייצג לקוח בתיק של רשלנות רפואית. עורך הדין לא יכול להביא מזור ללקוחו, אך ניתן לוודא כי הלקוח שנפגע יזכה לפיצוי, שיוכל לפחות להקל עליו את חייו לאחר הפגיעה.
שלח הודעה
חייג עכשיו
עורכי הדין שלנו ישמחו לעזור לכם! 
תגובות (0)