בתי המשפט קבעו לא אחת – על הרופאים והמטפלים במסגרת טיפולי יופי ואסתטיקה מוטלת חובת גילוי מוגברת, במסגרתה עליהם לתאר למטופל את מלוא הסיכונים הכרוכים במסגרת הטיפול, וכי עליהם לבצע את הטיפול רק לאחר שהמטופל הביע את הסכמתו והבנתו המלאה לטיפול. בפועל, רופאים ומטפלים לא תמיד מקפידים על החובה ופועלים מתוך מניעים שיווקים פסולים ואסורים.
תעשיית היופי הפכה פופולארית מתמיד בעשורים האחרונים. הצרכנים נחשפים השכם והערב לפרסומות שמבטיחות "לתקן" כמעט כל איבר או פגם בגוף – באמצעות ניתוחים פלסטיים או טכניקות אחרות – ונוהרים למכוני האסתטיקה והלייזר.
במקביל לפריחה של מרפאות ומכוני האסתטיקה, נרשמת בשנים האחרונות גם עלייה במספר תביעות הרשלנות הרפואית המוגשות כנגד מכונים כאלה ואנשי צוותם. תביעות אלה מגוללות עובדות פחות נעימות וזוהרות אודות עולם היופי, ומצביעות על הסכנות הרבות שטומנים בחובם טיפולי אסתטיקה רשלניים. פעמים רבות, המטופלים אינם מודעים מראש לסכנות אלה והולכים שבי אחר פרסומים ומצגי שווא שמבטיחים טיפול פשוט ובטוח לחלוטין.
פסק-דין שניתן לפני מספר שנים בבית-משפט השלום בירושלים (ת"א (י-ם) 17040/00) ממחיש את הפער העצום שקיים לעיתים בין ההבטחות הניתנות למטופל הפונה לטיפול אסתטי לבין התוצאה הסופית העגומה [ערעור על פסק הדין נדחה (ע"א 6107/05), ואף נפסק למטופל פיצוי נוסף].
באותו מקרה, המטופל, גבר בשנות ה-30 לחייו, פנה למרפאת אסתטיקה לצורך ניתוח להארכת איבר מינו, בעקבות מודעת פרסומת שנתקל בה. לטענת המטופל, לא הוסבר לו לפני הטיפול שעלולים להיות לניתוח תופעות לוואי או סיבוכים. בפועל, בעקבות הניתוח הפך איבר מינו של המטופל למעובה ומעוות ונותרו בו צלקות וגושים קשים. כמו כן, איבר המין לא הוארך במידה שהובטחה למטופל. בתביעה שהגיש המטופל נגד המרפאה טען כי עקב כך נגרמו לו סבל נפשי רב וכאבים, והוא ממעט בקיום יחסי מין עם אשתו.
בית-המשפט קיבל את התביעה וקבע שהרופא שביצע את הטיפול וצוות המרפאה התרשלו שבכך שלא סיפרו למטופל על סיכויי וסיכוני הטיפול, ובמקום זה הציגו לו רק תמונה "ורודה" ביחס לתוצאות הצפויות. למטופל נפסקו פיצויים בסך 470 אלף שקלים, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה.
החלטה זו משקפת את הגישה הרווחת בתי-המשפט במקרים בהם מוכיח המטופל שלא נמסר לו מידע מלא אודות סיכוני הטיפול. הימנעות ממסירת מידע כזה נחשבת להתרשלות מצד הצוות המטפל ולפגיעה באוטונומיה של המטופל. הפגיעה באוטונומיה של המטופל נחשבת לנזק בפני עצמו שמצדיק פיצוי נפרד.
יתר על כן, בתי-המשפט קבעו שבתחום טיפולי האסתטיקה חלה על הצוות המטפל חובת גילוי מוגברת כלפי המטופל. אחת הסיבות לכך היא החשש הכבד כי צרכנים יוטעו מהפרסום החיובי הניתן לטיפולים כאלה ויתפתו להבטחות שיווקיות מטעות.
התרשלות בטיפול אסתטי עשויה להתבטא בדרכים שונות. ככלל, הענקת טיפול לקוי או בלתי-מיומן בשלב כלשהו של הטיפול תיחשב כהתרשלות – בין אם הטיפול בוצע ע"י רופא או ע" מטפל אחר, כגון קוסמטיקאית.
המבחן הרלוונטי לצורך העניין הוא מבחן "הרופא הסביר" או "המטפל הסביר". בית-המשפט ייקבע שהייתה התרשלות בטיפול, כל עוד הוא לא בוצע כפי שרופא או מטפל סביר היה מבצע אותו. במקרה כזה, אם נגרם נזק למטופל בעקבות הטיפול, קמה לו עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית נגד המכון בו בוצע הטיפול או נגד מי מאנשי הצוות במכון.
אחת מחובותיו של מטפל סביר היא לערוך בירור רפואי מקדים עם המטופל והפרת חובה זו תיחשב להתרשלות. אם הבירור לא נעשה או אם אינו מקיף מספיק, עלול להינתן למטופל טיפול בלתי-מתאים שיגרום לו נזקים מיותרים. במקרה כזה ייתכן שיהיה בסיס להגשת תביעת רשלנות רפואית.
כך למשל, פסק בית-המשפט פיצויים בסך 395 אלף שקלים לאישה שנותרה עם צלקות וחורים בפנים לאחר שמנתח פלסטי ביצע בה ניתוח אסתטי משולב, שכלל מתיחת פנים, הרמת עפעפיים ופילינג בלייזר (ת"א (הרצליה) 167776/09). בעקבות התביעה שהגישה המטופלת נגד המנתח קבע בית-המשפט שהניתוח עצמו בוצע אמנם במקצועיות, אך המנתח התרשל בכך שלא ערך עם המטופלת בירור מקדים ביחס למוצאה העדתי ולא גילה שמוצאה תימני בחלקו. לפי פסק-הדין, מטופלים בעלי גוון עור כהה או ממוצא מזרחי עלולים לסבול יותר משאר האוכלוסייה מנזקים בעקבות פילינג בלייזר, והיה על המנתח להזהיר את המטופלת בעניין זה.
שלח הודעה
חייג עכשיו
עורכי הדין שלנו ישמחו לעזור לכם! 
תגובות (0)