מדי שנה נולדים בישראל כ-170,000 תינוקות שכ-13,500 מהם (8%) יוצאים לאוויר העולם בלידה מכשירנית. כלומר, באמצעות מכשיר מלקחיים או וואקום. הטכניקה השנייה (וואקום) היא השכיחה יותר וכ-95% מהלידות המכשירניות מתבצעות עם שולפן ריק.
לידה מכשירנית טומנת בחובה סיכונים לעובר וליולדת. עם מספרים חד משמעיים שמדברים על כ-38 לידות מכשירניות בממוצע ביום, רשלנות בלידת וואקום או מלקחיים איננה מחזה נדיר. נכון, בזכות השיפור המתמיד ברפואה ותודות להתפתחות הניתוחים הקיסריים, לידות מכשירניות הופכות פחות ופחות לכאלו המקימות עילות תביעה בגין רשלנות רפואית. עם זאת, מדובר עדיין בהליכים רפואיים מורכבים שעלולים לגרום נזק לא פשוט. במקרים חמורים לפגיעות בלתי הפיכות ואפילו למוות. במאמר שפורסם לאחרונה בעיתון "הארץ" (מרץ 2012) נכתב כי אחת מכל ארבע לידות וואקום מלווה עם סיבוכים שונים ו/או מצריכה מעקב ספציפי.
מהי לידה מכשירנית?
לידה מכשירנית היא הליך לידה שנועד לסייע בחילוץ עובר מתעלת הלידה באמצעים כמו שולפן ריק (וואקום) או מלקחיים. בניגוד ללידה וגינאלית "רגילה" אשר יכולה להתבצע על ידי מיילדת "בלבד", לידה מכשירנית מבוצעת על ידי רופא בחדר לידה. בדרך כלל הרופא הבכיר ביותר בסביבה. בלידת וואקום שולפים את העובר באמצעות שולפן ריק המוצמד לראשו, ובלידת מלקחיים נעזרים במכשיר דמוי מלקחיים. מיומנות הרופא היא קריטית להצלחת הלידה ללא סיבוכים או נזקים רפואיים לעובר או היולדת.
מהי רשלנות רפואית בלידה מכשירנית?
להלן דוגמאות לאופן שזו באה לידי ביטוי בפסיקה (לא רשימה סגורה):
- עיכוב בהחלטה על לידה מכשירנית נוכח התנהלות הלידה הווגינלית.
- עיכוב בהחלטה על לידה מכשירנית נוכח נתונים רלבנטיים לעובר לפני הלידה.
- המשך לידה מכשירנית למרות צורך מיידי לעבור לניתוח קיסרי.
- ביצוע לידה מכשירנית חרף נתונים רפואיים לא מתאימים (לדוגמה, לידת וואקום עם צוואר רחם לא בפתיחה מלאה או שלפוחית שתן לא ריקה).
- אי ביצוע לידה מכשירנית למרות נתונים אצל האם (כמו בעיות לב-ריאות, היסטוריה מיילדותית, בעיות עצביות שונות וכדומה).
- מעקב לקוי ו/או המשך טיפול רשלני לאחר הלידה המכשירנית.
כיצד נוכיח את עילת התביעה לפיצוי בעקבות כשלים בלידה מכשירנית?
רשלנות רפואית בלידה מכשירנית היא סוגיה משפטית-רפואית שיש להוכיח כדבעי. התובעים צריכים להסתמך על הנתונים הרפואיים הרלבנטיים והפרקטיקה הרפואית המקובלת במועד הלידה. עליהם להוכיח שהרופאים התרשלו בביצוע לידה מכשירנית ולסמוך טענותיהם על חוות דעת רפואית. חשוב להדגיש כי התובעים צריכים להוכיח כי ההתרשלות בלידה גרמה לנזק הנטען. כלומר, להציג בפני בית המשפט קשר סיבתי (עובדתי ומשפטי) בין הנזק לבין הרשלנות.
יודגש כי רשלנות בלידה מכשירנית יכולה להיווצר גם בגין אי קבלת הסכמה מדעת מצד האישה לביצוע ההליך הרפואי. מכיוון שלידה מכשירנית (בוואקום או באמצעות מלקחיים) טומנת בחובה סיכונים, האישה צריכה לתת הסכמתה לפרוצדורה (בהתחשב בנסיבות כמובן).
פיצויים בסך כ-2.5 מיליון שקלים בגין לידת מלקחיים – להלן דוגמה לתביעת רשלנות רפואית בלידה מכשירנית באמצעות מלקחיים אשר התקבלה בבית משפט השלום בירושלים. בית המשפט קיבל את טענות התובעת לכך שלידת מלקחיים רשלנית אשר בוצעה לה בשנת 2010 הותירה אותה עם נכות צמיתה של כ-60%. זאת, בשל קרעים (נדירים בדרגה 4) שנגרמו במהלך השימוש במלקחיים ואשר לא טופלו כנדרש לאחר מכן.
תגובות (0)