הפניקס סירבה לשלם למבוטח בביטוח מקיף לרכב את תגמולי הביטוח, בטענה כי מבירור וחקירה שערכה התעוררו חשדות בדבר הנסיבות שנמסרו לה. המבוטח לא אמר נואש והגיש בעזרת משרדנו תביעה בסדר דין מקוצר. לאחר חקירת נציג חברת הביטוח, ניתן פסק דין המקבל את התביעה, מבלי שניתנה להפניקס רשות להתגונן. עיינו בפסיקה.
תביעות לסכום כסף קצוב מכוח חוזה ניתן להגיש לבית המשפט בסדר דין מקוצר, ובכלל זה תביעה לסכום פיצוי נקוב מכוח פוליסת ביטוח מקיף לרכב בגין נזקים שנגרמו לרכב בתאונה. הגשת תביעה בסדר מקוצר מקנה למבוטח יתרון, שכן בהליך כזה אין לחברת הביטוח זכות אוטומטית להגיש כתב הגנה, אלא עליה להגיש בקשת רשות להתגונן. בית המשפט יצטרך להכריע אם להיענות לבקשה ולהעביר את הדיון לסדר דין רגיל או לחלופין לדחות את הבקשה ולפסוק לאלתר לטובת המבוטח.
האם די בכל נימוק שתציג המבטחת על מנת שתתקבל בקשתה לרשות להתגונן? פסק דין שניתן לטובת אחד מלקוחות משרדנו, מבוטח בחברת "הפניקס", מבהיר שלא כך הדבר.
עקב סירובה של הפניקס לשלם למבוטח תגמולי ביטוח מכוח ביטוח מקיף בגין נזקים שנגרמו לרכבו בתאונת דרכים, הגשנו נגדה בשמו תביעה בסדר דין מקוצר. בתגובה הגישה בקשת רשות להתגונן, שבה גרסה, כי מחקירותיה עולה חשד שהמבוטח מסר לה פרטים כוזבים אודות נסיבות התאונה וגרימת הנזק לרכב, בכוונה לרמותה, וכי משום כך נשלל הכיסוי הביטוחי לרכב. על בסיס טענתה זו, ביקשה להעביר את הדיון לסדר דין רגיל, שבמסגרתו תיבחן מהימנות התביעה באמצעות עדים.
לאחר שהתנגדנו לבקשת הפניקס והדגשנו שלא הציגה שום הסבר או ראיות לחשד בדבר מרמה מצד הלקוח, קיבל בית המשפט את עמדתנו וקבע כי אין די בנימוק בעלמא שהעלתה המבטחת בבקשתה כדי להעניק לה רשות להתגונן. בהמשך לכך ניתן בתיק פסק דין מיידי לטובת המבוטח.
בבקשת הרשות להתגונן טענה הפניקס כי החשד בדבר מרמה ומסירת פרטים כוזבים מצד המבוטח עולה מחקירות ובדיקות שערכה, אולם לא ציינה אילו פרטים כוזבים מסר לה ועל מה בדיוק מתבסס חשדה. אי לכך, בתשובתנו לבקשה, טענו כי סירוב המבטחת לשלם את דמי הביטוח נובע מחוסר תום לב וכי למעשה העלתה טענה סתמית שלא פורטה ולא הוסברה כראוי, על מנת לחמוק מתשלום.
ואומנם, השופט מנחם קליין מבית משפט השלום בתל אביב קיבל את טענתנו, לפיה במקרה שבו המבטחת מצביעה על מרמה וכזב מצד המבוטח, עליה לכל הפחות לפרט במסגרת התצהיר המצורף לבקשתה, את הטענות העובדתיות הכוזבות שמיוחסות ל"רמאי". פירוט כזה לא הופיע בתצהירה של הפניקס, והשופט ציין, כי מדובר בתצהיר ש"הינו כוללני ואינו מפרט כל עובדה" וכי "מדובר בטענות סתמיות אשר אינן מזכות ברשות להתגונן".
עוד התייחס השופט לדברי המצהיר מטעם הפניקס בעת שנחקר ע"י עו"ד רפאל אלמוג ממשרדנו, במסגרת הדיון בבקשת הרשות להתגונן. בחקירתו שצוטטה בהרחבה בפסק הדין, אמר המצהיר כי דו"ח החוקר, שעליו מתבסס התצהיר, הינו חסוי, ואמר רק כי "יש לנו חשד שהאירוע מבוים או שהרכב היה נהוג בידי מי שלא רשאי לנהוג על פי תנאי הפוליסה". כפי שתצהירו כוללני וגורף ו"מגלה טפח ומכסה טפחיים", כך גם דברי המצהיר בחקירתו, ציין השופט.
לסיכום, הדגיש השופט, כי לפי ההלכה הפסוקה, רשות להתגונן לא תינתן, כאשר הנתבע לא פירט בתצהירו "מסכת עובדתית שלמה ומפורטת של הגנתו" או כאשר טענותיו העובדתיות של המבקש חסרות משמעות על פניהן ואינן אלא "הגנת בדים", המלווה בטענות סתמיות. התצהיר הלא מפורט שהגישה המבטחת, אשר אינו מגלה כבר בשלב זה את כל העובדות והנתונים עליהם היא מסתמכת, הוא פגם "היורד לשורש הבקשה לרשות להתגונן", נאמר בפסק הדין.
בהמשך לכך, נדחתה בקשת הרשות להתגונן, והמבוטחת חויבה לשלם את מלוא סכום התביעה, בניכוי ערך שרידי הרכב ובתוספת שכר טרחה והוצאות משפט.
שלח הודעה
חייג עכשיו
עורכי הדין שלנו ישמחו לעזור לכם! 
תגובות (0)