נכשל ניסיון חברת הביטוח הראל להטיל דופי בהתנהלות מבוטח אשר הגיש תביעה מכוח ביטוח "נוסעים לחו"ל" | השופטת אפרת בוסני מבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב: חזקת החפות מחייבת את הראל להביא ראיות של ממש בטרם תודבק למבוטחה אות של קלון.
אם תשאלו את מנהלי מחלקת התביעות בתאגידי הביטוח, מה מטריד אותם יותר מכל, סביר שישיבו – "מבוטחים רמאים". החשש אמיתי והגיוני, ההתמודדות עימו פחות. פעמים רבות, נדמה כי מדובר בחשש שאין לו בסיס, חשש שמקורו בנבכי והרהורי ליבו של מנהל התביעות בתאגיד הביטוח, לנוכח סתירות או תהיות בתביעה המונחת לפניו.
אכן, יש להוקיע ולהעניש בחומרה מבוטחים רמאים, אשר עושים נזק לענף הביטוח. אך, בד בבד יש לנהוג בזהירות ובאחריות. מבוטח התולה תקווה בביטוח שרכש, אינו צריך להצטדק ולשלול את היעדר מעורבותו בהליכים פלילים, אך בגלל שבליבו של נציג תאגיד הביטוח התעורר "חשד". התנהלות חשדנית מידי, עלולה להוביל למדרון חלקלק, אשר בסופו של יגרום לתוצאה ההפוכה, איבוד אמון המבוטחים. רוב המבוטחים, שומרי חוק הם, ולכן למעט מקרים בהם בידי תאגיד הביטוח ראיות של ממש המוכיחות כי המבוטח עבריין, יש להימנע ממכתבי דחייה הכוללים את מילת הקסם "מרמה" או "דיווח כוזב".
לעיתים, מקור החשד טמון בהתנהלות תמת לב מצד המבוטח, אשר לא בקיא בהגשת תביעות. מבוטחים אף נוהגים להקל ראש בדיוק אודות המידע והפרטים המצוינים בתביעתם. מבוטחים לא מבינים שתביעה יש להגיש רק ורק לאחר שערכו בירור מקיף ומסודר של הפריטים שנעלמו יחד עם מזוודתם בטיסה, וממהרים להגיש תביעה. ברגע שהתביעה מבוססת על מידע או זיכרון חלקי בלבד, או אז זוכים הם ליחס חשדני מצד תאגיד הביטוח.
כך בדיוק חש אורן, לאחר שהגיש תביעת אובדן כבודה להראל ונמצא על ידה "רמאי".
באחת מנסיעותיו הרבות, רכש אורן אצל הראל ביטוח נסיעות לחו"ל, הכולל כיסוי מפני אובדן כבודה. איתרע מזלו, ובמסגרת נסיעתו, נעלמה אחת ממזוודותיו ובה פריטי תכולה רבים.
תביעה שהגיש אורן להראל נדחתה. "מסרת לנו דיווח כוזב", טענה הראל לאחר שביררה את חבותה בעזרת חוקר שמינתה.
אורן אשר האמין בחפותו ובניקיון כפיו, לא קיבל את הגזרה המרה והגיש תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב. אורן, סבר לתומו, שלא משתלם להיות "רמאי" בשביל נזק המוערך על ידו בסך של 7,560 שקלים, בלבד. אלא, מרוב אמון בחפותו ובצדקתו, שכח אורן, כפי שנראה מיד, פרט קטן בעל משמעות גדולה.
במשפט, חזרה הראל וטענה הראל כי מבדיקת דו"ח חקירה שערכה, "עולים אי דיוקים, סתירות ותמיהות". כך, הסבירה הראל, לא הצליח אורן להשיב על שאלות כמו כמה מזוודות לקח, מתי רכש את המזוודה שנעלמה, מאיזה סוג היא ומה כללה.
השופטת אפרת בוסני מבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב דחתה את התביעה.
אמנם נמצאו "תהיות, סתירות וסימני שאלה" בעדות אורן ביחס לתביעתו, אך לא זו הסיבה לדחייתה. "לא הצלחת להוכיח את מקרה הביטוח", קבע בית המשפט.
על פי הלכת בית המשפט העליון, על המבוטח מוטל הנטל להוכיח את מקרה הביטוח, על מלוא יסודותיו. כך, מוטל עליו להוכיח את דבר האובדן, היקף התכולה הנתבעת וערכה. את כל אלה, לא צלח אורן להוכיח במסגרת תביעתו.
טענת הראל למרמה אמנם לא נידונה לגופו של עניין, אך בית המשפט התעכב על האשמותיה הקשות והוציא מסר של זהירות, לפיו לא בנקל תתקבל טענה המדביקה אות קלון למבוטח. נדרש סטנדרט ראייתי ההולם את ההליך הפלילי.
ככל והיה מצליח אורן להוכיח את מקרה הביטוח, מבהיר בית המשפט, על מנת להימנע מתשלום בטענת "מרמה" או "דיווח כוזב", היה על הראל להתכבד ולצרף ראיות של ממש. מבוטח אינו צריך להוכיח את חפותו מראש, רק בגלל שבמכתב הדחייה צוין כי ידו היתה במעל. ברגע שהוכח מקרה ביטוח, חזקת החפות, מקימה חובה על תאגיד הביטוח לצרף ראיות של ממש. טענה המייחסת מעשה פלילי למבוטח, יש להוכיחה ברמה הגבוהה מרמת ההוכחה הנדרשת בהליך אזרחי.
ברי, כי אילו היה אורן נערך כדבעי לתביעתו, היתה מתקשה הראל להיאחז בדחייתה, ללא ראיות חותכות, שאינן בבחינת "סתירה" או חשד.
[תק (ת"א) 14925-10-13 אורן אליאב נ' הראל חברה לביטוח בע"מ]
שלח הודעה
חייג עכשיו
עורכי הדין שלנו ישמחו לעזור לכם! 
תגובות (0)