בתביעה שהגשנו לבית משפט השלום ברמלה טענו, כי הפניקס ביטלה את ביטוח הרכב של לקוחת משרדנו שלא כדין ובניגוד לחוזה שנכרת עמה. עוד טענו, כי בכל מקרה ביטול הפוליסה הינו האפשרות הקיצונית ביותר, וכי יש לבחור באפשרויות המקלות יותר עם המבוטחת. התביעה הונחה בפני כבוד השופט הבכיר זכריה ימיני. בתום משפט ממושך, שכלל חקירת עדים רבים, קבע בית המשפט כי הצדק עמנו. עיינו בפסק הדין.
בפסק דין שניתן בימים אלה בבית משפט השלום ברמלה, בתביעה שהגיש משרדנו נגד חברת הפניקס, שוב נהדף ניסיון של מבטחת לחמוק מחבות כלפי מבוטחת. בית המשפט שב ואישר את העמדה, כי המבטחות נדרשות לגילוי נאות ולכן אינן רשאיות להציג למבוטח בדיעבד תנאים שאינם מופיעים מפורשות בפוליסה ושלא הובהרו לו עם רכישת הפוליסה.
התובעת שיוצגה על ידי משרדנו ביטחה בחברת הפניקס רכב שרכשה עבור בתה, ובהמשך תבעה מהמבטחת פיצוי בגין נזקי רכוש נגרמו לה עקב מעורבות הרכב בתאונת דרכים. להפתעתה, דחתה המבטחת את התביעה בנימוק שפוליסת הביטוח המקיף לרכב בוטלה לפני התאונה, מאחר שהתובעת לא העבירה לה במועד אישור על העדר מעורבות בתביעות בשלוש השנים שקדמו לרכישת הפוליסה.
המבטחת חזרה על הטיעון גם בבית המשפט, אך השופט זכריה ימיני לא התרשם מכך וקיבל את תביעת הביטוח וטענתנו כי המבטחת לא הבהירה בפוליסה, וגם לא למבוטחת באופן אישי, כי תוקף הפוליסה מותנה בהעברת האישור הנזכר. עוד קבע כי לא הוכח שהתובעת קיבלה הודעה על ביטול הפוליסה.
לפיכך התביעה התקבלה, והמבטחת חויבה לפצות את התובעת.
הרכב שרכשה התובעת כמתנה לבתה היה אאודי Q3, ששוויו עמד על למעלה מרבע מיליון ש"ח, ובזמנו הייתה זו המבטחת ששכנעה את התובעת לרכוש אצלה ביטוח מקיף לרכב. למעשה, נציגת המבטחת התקשרה לבתה של התובעת והבטיחה לה כי תיתן לה הנחה אם תבטל ביטוח חובה שכבר רכשה לרכב, ותרכוש אצלה ביטוח חובה וביטוח מקיף גם יחד. הבת הסכימה לכך והביטוח נרשם על שם האם, שהייתה רשומה כבעלת הרכב.
כפי שהעידה הבת, היא אומנם התבקשה להעביר אישור בדבר עבר ביטוחי, ונאמר לה שבהעדר אישור היא לא תזכה להנחה, אך לא נאמר לה בשום לב שהפוליסה תבוטל אם האישור לא יועבר. התובעת גם היא העידה שלא הבינה בשום שלב, גם לא משני מסרונים שקיבלה מהמבטחת, כי הפוליסה תבוטל.
לגרסת המבטחת, כחודשיים לפני התאונה, היא שלחה לתובעת מכתב רשום, בו הודיעה כי הפוליסה תבוטל תוך 45 יום בשל אי המצאת האישור הנדרש. כראיה, הציגה אישור מסירה חתום של המכתב, אך התובעת העידה, כי מעולם לא קיבלה את המכתב לידיה, וכי היא נוהגת לחתום ברוסית, בעוד החתימה על אישור המסירה היא בעברית וזו אינה חתימתה שלה. כמו כן, הבת העידה כי אף שעל המכתב רשומה כתובתה, מעולם לא קיבלה לכתובתה מכתבים מהפניקס.
אנו טענו, כי המבטחת לא הייתה זכאית לבטל את הפוליסה, גם משום שהפוליסה עצמה אינה מקנה לה זכאות לביטול בשל אי העברת האישור הנדון, וגם מאחר שבשום שלב לא הובהר לתובעת או לבתה כי הפוליסה תבוטל. השופט זכריה ימיני קיבל את שני חלקי הטענה.
ראשית, קבע שלא ניתן ללמוד מהפוליסה כי המבטחת זכאית לבטל את הפוליסה בשל אי המצאת האישור במועד הנדרש, שכן כל שקובעת הפוליסה הוא שבנסיבות כאלה, דמי הביטוח עלולים להשתנות והיקף תגמולי הביטוח עלול לרדת.
כמו כן, גם אם ניתן לפרש את הפוליסה כמאפשרת ביטול בנסיבות הנדונות, ציין השופט ימיני, הרי ש"פרשנות בא כוח התובעת מתיישבת יותר עם הכתוב". נוסף על כך, כאשר קיימות מספר אפשרויות פרשניות, "על הנתבעת לבחור באפשרות הפוגעת פחות במבוטח".
שנית, קבע השופט, כי "על מנת שהפוליסה תתבטל היה צורך לרשום זאת מפורשות, באופן ברור ומובלט שלא משתמע לשני פנים ואף לומר זאת ולהדגיש זאת במהלך הגילוי הנאות". עם זאת, מתוך עדויות נציגי המבטחת ותמלולי שיחות מוקלטות שהוגשו לו, לא עולה כי נאמר לתובעת בשלב כלשהו, כי עליה להמציא מסמך כלשהו וכי אם לא תמציא אותו, תבוטל הפוליסה, ובאחת השיחות, אף אישר הנציג לתובעת ש"הכול בסדר". גם במסרונים שנשלחו לתובעת לא צוין כי משלוח המסמך יוביל לביטול הפוליסה.
מסקנתו הסופית של השופט הייתה כי יש לראות את הפוליסה כתקפה בעת התאונה, ולא כמבוטלת. זאת גם לנוכח היבטים נוספים בהתנהלות המבטחת.
השופט ציין כי התעקשות אחד מנציגי המבטחת לשוחח עם התובעת ולא עם בתה, למרות שהתובעת הבהירה לו כי הבת היא זו שמשתמשת ברכב, ומנגד התעקשותו כי תאשר לו לשלוח מכתב לכתובת של בתה, מעלה ספק "באשר לתמימותה ותום הלב של הנתבעת". כמו כן, לא הוכח כי מכתבים אכן נשלחו לתובעת הגיעו ליעדם.
עוד הדגיש השופט שעד לתאונה לא פנתה המבטחת לתובעת על מנת שתחדש את הפוליסה או תרכוש פוליסה חדשה. גם דמי ביטוח המשיכה המבוטחת לשלם עד לתאונה, והם הושבו לה רק לאחר שביקשה להפעיל את הפוליסה. מכאן עולה שהמבטחת לא ראתה, למעשה, את הפוליסה כמבוטלת, והדבר מחליש את גרסתה.
לנוכח כל זאת, קיבל השופט את תביעתנו, וקבע כי על הנתבעת להכיר בנזקי התובעת לרכבה וכלפי צד שלישי שרכבו נפגע בתאונה. לאחר בחינת דו"חות שמאים שהגישו הצדדים, קבע כי נזקיה הממוניים הכוללים של התובעת, עומדים על 126,107 ש"ח.
המבטחת חויבה בסכום פיצוי וכן, כפי שדרשנו, בפיצוי נוסף בגין הטרחה הרבה שנגרמה בשל כך שהפוליסה בוטלה חרף תנאיה. את הפיצוי הנוסף העמיד השופט על 7,000 ש"ח, וכן חייב את המבטחת בשכר טרחה והוצאות משפט.
שלח הודעה
חייג עכשיו
עורכי הדין שלנו ישמחו לעזור לכם! 
היתה לי פוליסת ביטוח בריאות בחברת כלל. נוכח לי שהם גובים ממני דמי ביטוח גבוהים מידי, אי לכך ביטלתי הביטוח בכלל ועברתי לחברת אילון.
לאחרונה קבלתי התראה ממשרד ישעיהו רייך עו"ד, שאני חייב למרשתו כלל סכום של 1585.08הכולל הוצאות גבייה בסך 275 ש.
האם זה חוקי, ומה ניתן לעשות במקרים כאילו?
סמיר שלום,
איני יכול ענות על שאלתך מבלי לבחון את מלוא פרטי המקרה.
מומלץ לפנות לעו"ד הבקיא בתחום.
בברכה,
רפאל אלמוג, עו"ד