בית-המשפט העליון קבע כי תביעות נגד קרנות הפנסיה יידונו תמיד בבית-הדין לעבודה ולא בבתי-המשפט האזרחיים, ובכך שם קץ למחלוקת הארוכה בנושא. עד אותה עת, טענו עמיתים רבים, כי מחלוקת אשר אינה עוסקת במערכת יחסי העבודה או הזכויות הפנסיוניות, אלא במרכיבים הביטוחיים חוזיים, מוטב שידונו בבתי המשפט האזרחיים. קרנות הפנסיה מנגד, התנגדו לדבר. עיינו בעמדת בית המשפט העליון.
לאיזו ערכאה צריך להגיש תביעה נגד קרן פנסיה או קופת גמל, לבית-הדין לעבודה או לבית-משפט אזרחי? שנים רבות ניטשה מחלוקת בשאלה זו בפסיקה ובין הצדדים המתדיינים. היו שטענו כי יש להגיש לבית-הדין לעבודה רק תביעות שנוגעות באופן מהותי לזכויות הפנסיוניות של המבוטח ואילו תביעות שעוסקות בשאלות טכניות הנוגעות לחוזה שבין המבוטח לקרן יש להגיש לבית-משפט אזרחי. אחרים, לעומת זאת, גרסו שתביעות נגד הקרנות והקופות באשר הן צריכות להגיע לבית-הדין לעבודה בלבד. במקרים רבים ניצלו הקרנות והקופות את אי-הוודאות ששררה בסוגיה על-מנת לעצור את הדיון בערכאה אליה פנה המבוטח בטענה של חוסר-סמכות ובכך גרמו להתמשכות ההליכים המשפטיים ולהתשת מבוטחים. פסק-דין טרי של בית-המשפט העליון שם קץ למחלוקת וקבע, כי כל התביעות נגד קרנות פנסיות וקופות גמל יידונו בבית-הדין לעבודה בלבד.
הסוגיה הנדונה הגיעה לפתחו של בית-המשפט העליון בעקבות תביעה שהגישה מבוטחת בת 39 בקרן הפנסיה מנורה מבטחים, לאחר שחלה החמרה במחלת הסרטן בה לקתה [רע"א 7513/15 מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ נ'פלונית]. המבוטחת, שעבדה כמזכירה בבית-ספר, תבעה מהקרן תגמולי נכות עד הגעתה לגיל הפרישה וכן הכרה בזכותה לקבל תגמולי פנסיה עם הגעתה לגיל פרישה. בתגובה לתביעה דרשה הקרן מהמבוטחת מסמכים שונים כגון אישור רפואי בדבר אי-כשירותה לעבוד וצילום ספח תעודת הזהות שלה, אך המבוטחת לא הגישה את המסמכים לקרן, וזו החליטה להפסיק את הטיפול בתביעתה.
בעקבות זאת, תבעה המבוטחת את הקרן בבית-משפט השלום, אך אז טענה הקרן, כי לבית-משפט זה אין סמכות לדון בתביעה, אלא רק לבית-הדין העבודה. בית-משפט השלום דחה את טענת הקרן, בנימוק שהמחלוקת שביסוד בתביעה הנדונה היא בעלת אופי פרוצדוראלי מובהק ואינה נוגעת לעצם זכותה של המבוטחת לתגמולים, אלא להפסקת הטיפול בבקשתה בשל אי-הגשת מסמכים. במקרים כאלה, נקבע בהחלטה, הסמכות נתונה לבית-המשפט האזרחי ולא לבית-הדין לעבודה.
בית-המשפט המחוזי אישר את ההחלטה הנ"ל, ובעקבות זאת, הגישה הקרן בקשת רשות ערעור נוספת בשאלת הסמכות – לבית המשפט העליון, שפיצל את החלטתו לשניים. מצד אחד, על-מנת שלא להקשות על המבוטחת, נדחתה בקשת הקרן להעביר את הדיון בתיק הספציפי לבית-הדין לעבודה. מצד שני, קיבל בית-המשפט העליון את טענתה העקרונית של הקרן כי הערכאה המתאימה לדיון בתביעות נגד קופות גמל וקרנות פנסיה היא בית-הדין לעבודה בלבד. בכך קיבל בית-המשפט העליון גם את עמדת היועץ המשפטי לממשלה בסוגיה, אותה הביע בזמנו בתיק אחר, שנידון בבג"ץ.
בפסק-הדין, שנכתב ע"י השופט אליקים רובינשטיין, וזכה להסכמת השופט סלים ג'ובראן והשופטת דפנה ברק-ארז, דחה השופט רובינשטיין את ההבחנה בין תביעות פרוצדוראליות נגד הקרנות והקופות לבין תביעות הנוגעות ליחסי עבודה ולעצם הזכויות הסוציאליות של המבוטחים, וקבע כי כל תביעה נגד קופת גמל או קרן פנסיה עוסקת בביטחון הסוציאלי של המבוטח.
בהמשך לכך, קבע השופט רובינשטיין כי הערכאה הבלעדית המתאימה לדיון בתביעות אובדן כושר עבודה נגד קרנות פנסיה וקופות גמל היא בית-הדין לעבודה, שהוא הגוף האמון על נושא הביטחון הסוציאלי וכי "התכליות הרחבות של שמירת ביטחונו של האדם, כמובן על פי זכויות שצבר ומתוך הוגנות גם כלפי הגוף המבטח, עומדות לנגד עיניו". עוד נקבע, כי הכרעה זו תייצר אחידות ובהירות ואמורה להוביל לחיסכון בהתדיינות ובזמן שיפוטי.
כאמור, אף שבית-המשפט העליון קיבל את עמדתה העקרונית של מנורה מבטחים, הוא דחה את בקשתה להפסיק את הדיון בבית-משפט השלום בתביעה שהגישה המבוטחת במקרה הספציפי הנדון. זאת, לאור אי הבהירות והפסיקה שהייתה קיימת בנושא כאשר הגישה המבוטחת את תביעתה וכן לאור נסיבות המקרה הספציפיות.
במקרה זה, צוין בפסק-הדין, כבר החל בבית-משפט השלום הדיון לגופו בעניינה של המבוטחת והיא הסתמכה על כך שהדיון אכן יימשך בערכאה זו. "המשיבה, אישה חולת סרטן המבקשת כי תביעתה לקצבת נכות תתברר לגופה, אינה צריכה לשאת את נטל שינוי ההלכה על כתפיה. קביעה זו מתחייבת משפטית ואנושית כאחת", נאמר בפסק-הדין.
ומה לגבי תביעות אחרות נגד קרנות פנסיה וקופות גמל שהוגשו גם הן לבית-משפט אזרחי ועדיין לא ניתנה בהן הכרעה? בשאלה כללית זו, קבע השופט רובינשטיין הוראת מעבר לפיה, ההלכה החדשה שנקבעה כעת תחול רק על תביעות שיוגשו מעתה ואילך וכן על תביעות שכבר הוגשו אך טרם ננקט בהן קדם-משפט. לעומת זאת, ההלכה לא תחול על תביעות שכבר קוים בהן קדם-משפט או כל הליך מעבר לכך, במטרה למנוע ריבוי הליכים והתדיינות שלא לצורך ומתוך הצורך למנוע שימוש לרעה בהליכי משפט ע"י צד שהפסיד בתביעה.
שלח הודעה
חייג עכשיו
עורכי הדין שלנו ישמחו לעזור לכם! 
תגובות (0)