במקרים רבים תאונה יכולה להקנות לנפגע זכויות ממספר גורמים. לדוגמה, ייתכן מאוד שתאונת דרכים תחשב גם תאונת עבודה, ובמקרה כזה יהא זכאי הנפגע לפיצוי מחברת הביטוח שביטחה את הרכב בביטוח חובה, ובנוסף יהא זכאי לתגמולי ביטוח מן המוסד לביטוח לאומי. בניגוד לכך, אם מדובר בתאונה שאירעה במהלך העבודה, חשוב לבחון מה היו הנסיבות אשר הובילו לתאונה, ובאם קיימת אחריות של צדדים שלישיים להתרחשותה. במקרים רבים, ייתכן והדבר יזכה את הנפגע בפיצויים מעבר לאלו שיקבל מהמוסד לביטוח לאומי.

נהיר לכל כי תאונה מהווה אירוע טראומתי כלפי הנפגע, הן מבחינה פיזית והן מבחינה נפשית. לאחר הפגיעה, על מנת שהנפגע יקבל את הזכויות המגיעות לו, קיימות פעולות רבות שעליו לבצע. לא אחת אנו נתקלים בנפגעים אשר זכאים לפיצוי משמעותי מגורמים שונים, ובכלל זה המוסד לביטוח לאומי ומזיקים נוספים, אך בשל חוסר ידע, נמנעים מלהגיש תביעות מתאימות, וגם כאשר עושים כן, לא מעט נפגעים אינם מצליחים לנהל את ההליכים באופן הנדרש, ועלולים לפגוע בזכותם לפיצוי.

מדריך זה נועד לעשות סדר עבור אלו שנפגעו בתאונת עבודה, במטרה שיידעו מהן הזכויות המגיעות להם, וכיצד יש לפעול כדי לממש אותן בצורה הנכונה.

מהי פגיעה בעבודה?

על פניו, ההגדרה של פגיעה בעבודה אינה מורכבת, ובמרבית המקרים לא יוצרת קשיים מיוחדים. ע"פ חוק הביטוח הלאומי, פגיעה בעבודה המזכה נפגע בזכויות בענף נפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי, יכולה להיות אחת משניים: תאונת עבודה ומחלת מקצוע.

באשר לסוג הראשון, הרי שמדובר בתאונה שאירעה תוך כדי ועקב העבודה, לרבות בדרך אליה ובדרך חזרה ממנה. ביחס לכך, חשוב לדעת כי המחוקק קבע שורה של מקרים בהם יש חזקה כי אירעו עקב פגיעה בעבודה, וככל והביטוח הלאומי סבור אחרת, עליו הנטל להוכיח זאת [ראו בעניין זה: חזקות תאונת עבודה].

באשר לסוג השני, הרי שמדובר במחלה הנמנית ברשימת המחלות הקבועות בתקנות הביטוח הלאומי, המתפתחת באופן הדרגתי ובה חלה הנפגע עקב עבודתו. לרוב מדובר במחלות המתפתחות עקב חשיפה לחומרים מסוכנים או לסביבה מזיקה. על מנת שהמוסד לביטוח הלאומי יכיר בפגיעה ככזו הנובעת מתנאי העבודה, יש להוכיח קשר ישיר בין העבודה לבין הנזקים הנובעים ממנה, בהתאם למקרים המפורטים בחוק, ולפיתוחים של פסיקת בית הדין לעבודה לאורך השנים. נדון על כך בהרחבה בהמשך.

מקרים המוכרים כפגיעה בעבודה

מעבר למקרים הקלאסיים והשכיחים של פגיעה בעבודה כתוצאה מתאונה במהלך יום העבודה ובקשר ישיר אליה, או פגיעה בעבודה הנגרמת ממחלת מקצוע שמתפתחת לאורך זמן, קיימים מקרים נוספים ושכיחים יחסית שצריך להכיר, אשר יכולים להיחשב גם הם כפגיעה בעבודה, ולזכות את הנפגע בפיצויים:

• תאונה בדרך לעבודה או בדרך חזרה ממנה. לדוגמא: אדם נסע ברכבו לעבודה, ובדרך נפגע בתאונת דרכים. חשוב לדעת כי לפי החוק ופסיקת בתי הדין לעבודה, אם בדרך או בחזרה מהעבודה, הפסיק הנפגע את דרכו המקובלת לעבודה או לביתו, או סטה סטיה של ממש מן הדרך המקובלת, הרי שתאונתו לא תיחשב כתאונת עבודה, והוא לא יהא זכאי לזכויות מענף נפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי.

• פעולות שעשה נפגע במהלך עבודתו במקום העבודה, כדי להציל או למנוע נזק לגוף או רכוש. לדוגמא: עובד הבחין שפרצה שריפה במקום העבודה ופעל לכבותה כדי שלא יגרמו נזקי רכוש. במהלך ניסיונות אלה, סבל העובד מכוויות בגופו.

• עובד שנפגע במהלך העבודה מחפץ הנמצא במקום העבודה, שהיה בשליטת עובד אחד, ובלבד שלנפגע לא היה כל חלק בעצם התרחשות הפגיעה. לדוגמא: עובד ישב על כיסאו ועובד אחר, אשר הפעיל מלגזה, דרס אותו.

• עובד שכיר שנפגע בהפסקה, בדרך אליה או בחזרה ממנה אל מקום העבודה, ובלבד שמשך ההפסקה לא עולה על 3 שעות. לדוגמא: עובד יצא לארוחת צהרים במסעדה במסגרת הפסקה לה זכאי כדין. בעת שהותו במסעדה, החליק העובד על שלולית מים ונפגע.

• תקיפה במקום העבודה, לרבות תקיפה מינית, אשר גורמת לנזק פיזי או נפשי ומצריכה טיפול רפואי.

• מיקרוטראומה. מדובר בפיתוח פסיקתי, אשר בא לתת מענה לנפגעים שפגיעתם לא נגרמה עקב אירוע נקודתי אחד שגרם לנזק, ושפגיעתם לא נובעת ממחלה הנמנית עם מחלות המקצוע הקבועות בתקנות הביטוח הלאומי. למעשה, מיקרוטראומה היא פגיעה בעבודה שמקורה ברצף תאונות זעירות, שנגרמות בשל פעילות חוזרת ומתמשכת מסוג מסוים, המפעילה ו/או משפיעה על אזור ספציפי בגוף, וגורמת בסופו של דבר לנזק בלתי הפיך. אמנם, כל פגיעה קטנה כשלעצמה בשרשרת הפגיעות הזו אינה גורמת לנזק, ואולם הצטברות כל הפגיעות גורמת לנזק ממשי לצמיתות. לדוגמא: נהג משאית שנוסע שעות רבות ביממה, לאורך תקופה ארוכה, בכבישים משובשים, סובל מפגיעה בעמוד השדרה המתני.

הליך תביעת תאונת עבודה – מימוש הזכויות

ראשית, אם נפגעתם בתאונת עבודה, יש לדווח על כך מיד לגורם האחראי במקום העבודה ולפנות לקבלת טיפול רפואי. חשוב לדעת שעובד אשר נפגע בתאונת עבודה זכאי לקבל את מלוא הטיפולים להם הוא זקוק במסגרת קופת החולים, והוא יהא פטור מתשלום השתתפות עצמית עבורם [ראו בנוסף: פעולות שכדאי לבצע מדי לאחר פגיעה בעבודה].

מעבר לכך, ככל ועקב התאונה הנפגע סובל מנזק של ממש ואינו יכול לחזור לעבודתו, ייתכן ויהא זכאי לדמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי, בהתאם לימי ההיעדרות מהעבודה. לשם כך, על הנפגע לקבל מהמעסיק טופס הפניה לטיפול רפואי לעובד שכיר (טופס בל/ 250) או במקרה של עצמאי, עליו למלא טופס הפניה לטיפול רפואי לעצמאי (טופס בל/ 283) ולגשת עימו לקופת החולים בה הוא חבר, שם ינפיק עבורו הרופא "תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה". את התעודה הזו, בצירוף התיעוד הרפואי הרלוונטי לאחר הפגיעה, ותלושי שכר של שלושת החודשים האחרונים, יש להגיש לביטוח הלאומי במסגרת תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על הפגיעה בעבודה (טופס בל/ 211). אם התאונה מוכרת כתאונת עבודה, והנפגע נעדר מעבודתו ונזקק לטיפול רפואי, הוא יהא זכאי לדמי פגיעה עבור 91 ימים לכל היותר.

השלב הבא במימוש הזכויות, ככל ולנפגע נותר נזק כלשהו לאחר התאונה, הוא הגשת תביעה לנכות מעבודה, באמצעות טופס תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה (טופס בל/200). לתביעה יש לצרף תיעוד רפואי המתאר את הליקויים הרפואיים עקב הפגיעה, וכן טופס ויתור על סודיות רפואית. יש להגיש תביעה זו תוך 12 חודשים ממועד הפגיעה. יובהר, כי אין כל מניעה להגיש את התביעה אף לאחר מכן, אך ייתכן והדבר ייחשב כשיהוי, והביטוח הלאומי עלול להפחית את התגמולים להם זכאי הנפגע בהתאם.

לאחר שמוגשת התביעה, היא נבחנת בענף נכות מעבודה בביטוח הלאומי, והנפגע מוזמן לוועדות רפואיות הרלוונטיות לתחומי פגיעותיו, לצורך קביעת נכותו הרפואית. הוועדה הרפואית מורכבת ממזכיר וועדה וכן מרופא אחד או שניים, אשר כל אחד מהם מומחה בליקויים הרפואיים מהם סובל מהנפגע.

טרם תחילת הוועדה, מעיינים המומחים במסמכים הרפואיים שצורפו לתביעה, ולאחר מכן מוזמן הנפגע להיכנס לחדר הוועדה. מזכיר הוועדה יבקש מהנפגע להציג תעודה מזהה ויציג בפני הנפגע את הרופא או הרופאים שיושבים בוועדה, לרבות תחום התמחותם. לאחר כן, יבקשו הרופאים מהנפגע להציג את תלונותיו. כאן המקום להבהיר שלכל נפגע יש את הזכות להגיע לוועדה הרפואית עם מלווה אחד, קרוב משפחה, עו"ד או כל אדם אחר שיכול להציג את תלונותיו של הנפגע מפיו. בתום הצגת התלונות באופן מילולי, ייבצעו הרופאים הרלוונטיים בדיקה רפואית מקיפה, על בסיסה תיקבע הנכות הרפואית של הנפגע, בין אם באופן זמני ובין אם לצמיתות. כאשר לנפגע מספר ליקויים שונים, הוא יזומן למספר וועדות רפואיות כדי שניתן יהיה לקבוע את נכותו בגין כל אחד מהליקויים. חשוב לדעת, שלנפגע הזכות להציג בפני הוועדה ולצרף לתיקו בביטוח הלאומי מסמכים רפואיים חדשים ועדכניים גם במועד הוועדה עצמה, בלא קשר לסיבה מדוע לא עשה כן טרם מועד הוועדה.

לאחר שהנפגע יוצא מחדר הוועדה, הרופאים מסכמים את הממצאים וקובעים את נכותו הרפואית. קביעות הוועדה, יחד עם הפרוטוקול, נשלחים לנפגע בדואר בסמוך לאחר הוועדה. ככל והנפגע סבור שקביעות הוועדה שגויות ואינן משקפות נאמה את מצבו הרפואי, באפשרותו להגיש ערר מנומק לוועדה הרפואית לעררים. את הערר יש להגיש בתוך 30 ימים מיום קבלת החלטת הוועדה הרפואית. וועדת הערר מורכבת משלושה רופאים אשר בסמכותם להותיר את החלטת הוועדה הראשונה על כנה או לשנותה לטובה או לרעה, אף אם לא נתבקשה לעשות כן. במקרים מסוימים, גם על החלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתן לערער, וזאת בפני בית הדין האזורי לעבודה בשאלה משפטית בלבד, בתוך 60 ימים מיום קבלת ההודעה על החלטת הוועדה הרפואית לעררים.

גובה הפיצויים בתביעת פגיעה בעבודה

נפגע עבודה יכול להיות זכאי במסגרת ענף נכות מעבודה לפיצוי בכמה נקודות זמן. תחילה, לאחר התאונה, ככל והנפגע נעדר ממקום עבודתו, הוא זכאי לדמי פגיעה.

דמי הפגיעה ליום בודד מחושבים ע"פ הנוסחה הבאה: סך השכר בשלושת החודשים טרם הפגיעה חלקי 90 ימים כפול 75%.

לאחר קבלת דמי הפגיעה, ייתכן והנפגע יהא זכאי לפיצוי נוסף אם כתוצאה מהתאונה נותרה לו נכות רפואית, זמנית או צמיתה. הפיצוי לו זכאי נפגע עבודה במסגרת תביעה לנכות מעבודה תלוי בשני משתנים מרכזיים. הראשון, שיעור הנכות הרפואית, לפיו יקבע באם הנפגע זכאי למענק חד פעמי או לקצבה. השני, השתכרותו של הנפגע בשלושת החודשים טרם הפגיעה, כאשר גובה השתכרותו של הנפגע משפיעה במישרין על גובה הפיצוי לו יהא זכאי.

להלן אופן החישוב של מענק חד פעמי: אחוז הנכות 43 X חודשים X 75% X ממוצע השכר בשלושת החודשים טרם הפגיעה.

להלן אופן החישוב של קצבת הנכות: אחוז הנכות X 75% X ממוצע השכר בשלושת החודשים טרם הפגיעה.

בשלב זה מתעוררת השאלה באילו מקרים נפגע יהא זכאי לקבל מענק נכות חד פעמי, ובאילו מקרים יהא זכאי לקצבת נכות מעבודה. למעשה, ההסבר מאוד פשוט ותלוי באופן ישיר בגובה הנכות הרפואית שתקבע ע"י הוועדה הרפואית בענף נכות מעבודה של המוסד לביטוח לאומי. כך, נפגע שנקבעה לו נכות רפואית צמיתה בשיעור של 19%-9% זכאי לקבלת מענק חד פעמי, ואילו נפגע שנקבעה לו נכות רפואית צמיתה בשיעור של 20% ומעלה יהא זכאי לקצבה חודשית. חשוב לציין שאם הוועדה הרפואית קבעה נכות רפואית זמנית בשיעור של 100%-9% הנפגע יהא זכאי לקצבה זמנית בהתאם לתקופת הנכות שנקבעה לו. במקרה שנקבעה נכות רפואית הפחותה מ – 9%, הרי שהנפגע לא יהא זכאי לכל פיצוי במסגרת תביעת נכות מעבודה.

זכויות נפגע עבודה

מלבד הזכויות הברורות להן זכאי הנפגע במוסד לביטוח לאומי, במקרים רבים קיימות לו גם זכויות נוספות, הן במסגרת תביעת נזיקין והן בתביעה למול תאגידי הביטוח השונים מכוח פוליסות פרטיות שברשותו.

כך, תאונות עבודה יכולות להקנות לנפגע זכאות לפיצוי מכוח עילה נזיקית. על מנת לקבוע אם קיימת עילת תביעה שכזו, ראשית יש לבחון את סוג התאונה והגורם לה. ככל ומדובר בתאונת דרכים, הרי שאם לנפגע היה ביטוח חובה כדין, באפשרותו להגיש תביעה כנגד מבטחת החובה מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. במצב אחר, בו תאונת העבודה נבעה מרשלנות המעביד או כל גורם אחר הקשור במקום העבודה, ניתן להגיש תביעה מכוח פקודת הנזקין ולעמוד על מלוא הפיצוי לו זכאי הנפגע.

בנקודה זו חשוב להבהיר, כי ככלל, מכל פיצוי לו יהא זכאי התובע במסגרת תביעת נזיקין, יבוצע ניכוי של הגמלאות להן הוא זכאי מהמוסד לביטוח לאומי. נושא זה, של ניכוי גמלאות, הוא נושא מורכב יחסית, אשר בכל מקרה של תאונת עבודה שמהווה גם עילת תביעה בנזיקין, מהווה נדבך חשוב בכל צעד בהליך המשפטי. הסיבה לכך, טמונה בבסיס דיני הנזקין בישראל, אשר אינם מאפשרים לאדם לקבל פיצוי כפול משני גורמים שונים בגין אותו אירוע. לפיכך, כל תשלום שהנפגע יקבל מהמוסד לביטוח לאומי, יקוזז מהפיצוי שהוא יקבל בתביעת הנזקין. בהתאם לעקרון זה, ייתכן מצב בו תביעה עלולה "להיבלע" לחלוטין, אם הפיצוי מהמוסד לביטוח לאומי גבוה מהפיצוי בתביעת הנזקין.

תאונות עבודה יכולות להיות גם בעלות משמעות בפן הביטוחי. ייתכן שתאונת עבודה תקנה לנפגע זכויות על פי פוליסות ביטוח שרכש טרם התאונה. כך לדוגמה, תאונת עבודה יכולה להקנות זכויות במסגרת פוליסות פרטיות כגון פוליסת תאונות אישיות (מעניקה פיצוי בגין שברים ו/או נכות רפואית צמיתה עקב תאונה), פוליסת נכות מתאונה (מעניקה פיצוי בגין נכות רפואית צמיתה שנותרה לאחר תאונה), פוליסת אובדן כושר עבודה (מעניקה פיצוי על בסיס חודשי אם מבוטח אינו מסוגל לעבוד בהתאם לקבוע בתנאי הפוליסה) ועוד.

יצוין שבמקרה בו מבוטח אינו יכול לחזור לעבודתו לאחר התאונה, לפחות 3 חודשים ממועד התאונה, בין אם באופן חלקי ובין אם באופן מלא, מומלץ לבדוק בנוסף לזכויות הביטוחיות הנ"ל, אם הוא מבוטח בקרן פנסיה כלשהי, והאם קיים כיסוי של פנסיית נכות, במסגרתו ניתן לקבל תגמולים חודשיים, ככל ולנכות יש השפעה על יכולת ההשתכרות.

סיוע של עורך דין הבקיא בתאונות עבודה בתביעה

אם קראתם את המדריך עד לנקודה זו, וודאי הבנתם כי הטיפול במימוש זכויות לאחר תאונת עבודה דורש הבנה משפטית. לפיכך, אנו ממליצים לנפגעים בתאונות עבודה לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מיד לאחר התאונה ובטרם פניה למוסד כלשהו למימוש הזכויות לפיצוי או לתגמול.

בכל מקרה של תאונת עבודה, המלצתנו היא חד משמעית – לא לנסות לממש את זכויותיכם לבד, אלא לפנות לעורך דין המתמחה בטיפול בתביעות תאונות עבודה. קבלת ליווי מלא וייעוץ מראשית הדרך, יכולה למקסם את מימוש זכויות הנפגע ולשפר את סיכויו לקבל פיצוי משמעותי מכל הגופים הרלוונטיים.

טיפים ועצות שימושיות לנפגע

• הודיעו למעביד שאירעה תאונת עבודה. הודעה מלאה למעביד צריכה להיעשות במהירות האפשרית בכדי למנוע אי אילו ספקות באשר לעצם קרות התאונה, מועדה ומיקומה. כאמור לעיל, הודעה זו חשובה מאוד שכן רק לאחר שהמעביד חותם על טופס בל/250 ניתן להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי ולקבל פיצויים.

• תעדו את פרטי התאונה. חשוב לרשום באופן מפורט את נסיבות התאונה, מתי אירעה ומה היה מיקומה. אם קיימת האפשרות, כדאי גם לצלם את מקור התאונה והנזקים שנגרמו בעקבותיה.

• שמרו את פרטי העדים. ככל והיו עדים לתאונה, יש לשמור את פרטיהם על מנת שבבוא העת, אם גורם מסוים יטיל ספק בנסיבות התאונה ובפרטים נוספים הקשורים בה, יוכל הנפגע להיעזר בעדים על מנת להוכיח את טענותיו, בין אם במסגרת התביעה למוסד לביטוח הלאומי ובין אם במסגרת תביעות אחרות שיגיש בעקבות התאונה.

• פנו לקבלת טיפול רפואי בהזדמנות הראשונה. אם בתאונת העבודה נגרמו לנפגע נזקי גוף, הרי שיש לתעד זאת כמה שיותר מהר, על מנת שבהמשך לא תעלה טענה כי הנזקים מהם סובל הנפגע אינם תוצאה של התאונה. במסגרת הטיפול הרפואי הראשוני, יתעדו הרופאים את תלונות הנפגע, יבצעו בדיקות חשובות שמטרתן לאבחן את הנזקים שאירעו וכמובן הנפגע יקבל טיפול ראשוני חשוב.

• המשיכו לתעד את כל הטיפול הרפואי. קיימת חשיבות עצומה לתיעוד רפואי רצוף ממנו ניתן ללמוד אילו נזקים אירעו לנפגע כתוצאה מהתאונה. חשוב להבין, על מנת להגיש בהמשך הדרך תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה, תביעת נזיקין או כל תביעה אחרת הקשורה בנזקי הגוף הנובעים מהתאונה, על הנפגע להוכיח כי כתוצאה מהתאונה הוא סובל מנזקים ממשיים. בהיעדר תיעוד רפואי רצוף, יהיו לנפגע קשיים משמעותיים בהוכחת נזקיו.

התיישנות

כאמור, את התביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה יש להגיש למוסד לביטוח לאומי בתוך שנה ממועד התאונה. ככל והתביעה תוגש לאחר מכן, הנפגע עלול להתקשות להוכיח את הקשר הסיבתי בין התאונה לבין נזקיו בעטיה, וכן הדבר עלול לפגוע בזכותו לפיצוי, או למצער חלק ממנו.

אם לנפגע קיימת עילה להגיש תביעת ביטוח, מכוח חוק חוזה ביטוח, אזי תקופת ההתיישנות הינה 3 או 5 שנים ממועד קרות מקרה הביטוח, בהתאם לסוג הפוליסה ולהגדרה הרלוונטית בה. לצד זאת, ככל וקמה לנפגע עילת תביעה בנזיקין, הרי שתקופת ההתיישנות הינה בת 7 שנים, והיא נמנית ממועד התאונה.

שכר טרחת עורך דין

באשר להליכים למול המוסד לביטוח לאומי, החוק מגביל את שכר הטרחה שעורך דין יכול לגבות ומעמיד אותו על 17% לא כולל מע"מ עבור הייצוג בוועדות הרפואיות (וועדה ראשונה ו – וועדת ערר) ו – 25.5% לא כולל מע"מ ככל ונדרש להגיש ערעור ולייצג בפני בית הדין לעבודה. יובהר כי ברוב המקרים הנפגע אינו נדרש לשלם כל תשלום מראש, פרט לדמי פתיחת תיק מקסימליים של 814 ₪ (במקרה כזה שכר הטרחה הנ"ל קטן מעט) ומלוא שכר הטרחה מחושב מהגמלה אותה מקבל הנפגע, לתקופה שלא תעלה על 60 חודשים.

בכל הנוגע לתביעות ביטוח ונזקין, התעריף המקובל עבור טיפול בתביעות מסוגים אלו, תלוי באופן בלעדי בעורך הדין, ונע לרוב בין 15% ל – 30% לא כולל מע"מ, בהתאם לשלב בו עורך הדין קיבל את התיק, היקפו ומורכבותו של התיק.

טיפול בתביעות תאונות עבודה במשרד עו"ד אלמוג שפירא

כעולה מהאמור לעיל, נפגע בתאונת עבודה צריך לעבור דרך ארוכה כדי לקבל את הפיצויים המגיעים לו. לעיתים, דרך זו יכולה להיות רצופה במכשולים וקשיים אשר ימנעו מהנפגע למצות את זכויותיו.

אנו באלמוג – שפירא, עוסקים באופן ייחודי ובלעדי בדיני ביטוח ונזקין. משרדנו נמנה עם המשרדים המובילים בארץ בתחומו. משרדנו מייצג תובעים בלבד במימוש זכויותיהם כנגד כל גורם רלוונטי, לרבות המוסד לביטוח לאומי, מזיקים שונים ותאגידי הביטוח.

לאורך השנים, צברנו ניסיון רב בניהול תביעות בגין תאונות עבודה, ולמשרדנו הצלחות רבות בתחום, תוך מתן מענה מקיף לכל הצרכים של נפגעי העבודה, במלחמה הצודקת למול כל הגופים האחראיים לפצותו.

אנו במשרדנו נשמח לשוחח עמכם ולסייע לכם בכל מקרה של תאונת עבודה, וללוות אתכם עד להשגת התוצאה המשפטית הטובה ביותר.

שאלות נפוצות