אם לא די בנזקים שנגרמו בתאונה, איתרע מזלו של הנפגע והוא "זכה" בנוסף גם לטיפול רפואי רשלני. כעת, נשאלת השאלה, מי אמור לפצות אותו בגין נזקים אלו? האם הגורמים הרפואיים אשר כשלו בטיפול, או שמא אולי חברת הביטוח אשר ביטחה את השימוש ברכב המנועי? על סוגיה זו, ניתן לקרוא בכתבה הבאה.
מי הגוף שצריך לפצות בגין רשלנות רפואית בטיפול לאחר תאונת דרכים? האם חברת הביטוח, מבטח השימוש של הרכב, אחראית גם לרשלנות בבית החולים? התשובה לשאלות הללו נעוצה בעיקרון "ייחוד העילה" שהוא אחד מאבני היסוד של חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1995 (פלת"ד).
עיקרון ייחוד העילה מצוי בסעיף 8 לחוק הפלת"ד והרציונל מאחוריו הוא שמי שיש לו עילת תביעה לפי חוק זה איננו רשאי להגיש תביעה מקבילה נגד כל גורם אחר. כשם שנהג רכב שהיה מעורב בתאונה לא יכול לתבוע את העירייה בגין מפגע מסוכן בכביש, כך אדם שקיבל לאחר תאונת דרכים טיפול רפואי רשלני לא יכול להגיש תביעה לפיצוי מהרופא הרשלן.
עיקרון ייחוד הוא עיקרון "סוציאלי" שהמחוקק מבקש באמצעותו לבטל כל קשר לסוגיית האשמה בתביעות הנוגעות לתאונות דרכים. יפים לכך דבריו של כב' השופט ריבלין, "לייעל ולפשט את הדיון" וכן "ליצור מעין מערכת סגורה בה לא יהיה על בתי המשפט להידרש לסבך הסוגיות והשאלות המתעוררות בשיטת האשם".
התפיסה לגבי רשלנות רפואית לאחר תאונת דרכים היא שלולא התאונה הטיפול הרשלני כלל לא היה ניתן. דהיינו, הנזק שנולד כתוצאה מהרשלנות הרפואית קשור לנזק הראשוני של תאונת הדרכים. לכן, החבות לפיצוי היא של חברת הביטוח בלבד.
פיצויים במקרים אלה אינם כרוכים בהוכחת הרשלנות. היות שחוק הפלת"ד מעמיד לרשות הנפגע מנגנון פיצוי שאיננו תלוי באשמה, הדברים רלבנטיים גם לגבי רשלנות רפואית לאחר התאונה. במידה שהנפגע מוכיח שהוא היה מעורב בתאונת דרכים, כל שעליו לעשות הוא להציג ראיות לנזק שנגרם לו כתוצאה מהמקרה. הוא איננו צריך להוכיח את הרשלנות הרפואית הנטענת שכן לא מדובר בתביעה מכוח פקודת הנזיקין ועוולת הרשלנות.
ישנם מקרים חריגים בהם ייתכן ויהיה מקום להגיש גם תביעת רשלנות רפואית בעקבות נזק שנגרם בתאונת דרכים. למשל, אם הרשלנות הרפואית התגלתה או התרחשה לאחר שהתביעה מול חברת הביטוח כבר מוצתה. דוגמה לכך אפשר למצוא בפסק דין שניתן בבית המשפט העליון באוקטובר 2003 -ע"א 8535/01.
מדובר על מקרה בו אדם שעבר תאונת דרכים והושתלו בגופו מתכות הגיש תביעת רשלנות רפואית בגין רשלנות בניתוח להוצאת המתכות. ניתוח שבוצע כשנה לאחר שניתן פסק הדין בתביעה בגין התאונה ומכוח חוק הפלת"ד.
כב' השופטת אסתר חיות קבעה בפסק הדין כי אם העילה לתביעת הרשלנות נולדת לאחר שהתביעה מכוח חוק הפלת"ד מוצתה אזי אין מקום לחסום את התובע מטענות רשלנות מחמת עיקרון ייחוד העילה. כלומר, שלילת עילת תביעה על בסיסי דיני הנזיקין הכלליים רלבנטית רק כאשר קיימת עילה נגד חברת הביטוח לפי חוק הפלת"ד.
כמו כן, פסיקת בית המשפט העליון קבעה כי במקרים שבהם הטיפול הרפואי היה רשלני בצורה יוצאת דופן, באופן המנתק את הקשר הסיבתי בין הנזק לתאונה, ניתן יהא אפוא להגיש תביעה בגין נזקים אלו כנגד הגורמים הרפואיים הרשלניים. במצב שכזה, יוכל הנפגע להגיש תביעה בעילה מכוח פקודת הנזיקין, וכמובן יידרש להוכיח קיומה של אחריות משפטית, מלבד לשיעור הנזק.
שלח הודעה
חייג עכשיו
עורכי הדין שלנו ישמחו לעזור לכם! 
תגובות (0)