בחודש אפריל השנה, הגיעה מ', צעירה הממתינה ללידה ראשונה, לבית החולים, בהיותה בשבוע 37 להריונה. בשל תוצאות מעבדה ותלונות על גרד, הוחלט לאשפז את מ' במחלקה להריון בסיכון גבוה. במהלך האשפוז בשעות הערב הוחלט לבצע ניטור עוברי על ידי מוניטור. ניטור זה "נעלם" ולא נמצא עד היום.
מה שכן ידוע הוא, כי בוקר לאחר מכן, הניטור לא זיהה דופק, והצוות הרפואי קבע כי העוברית אותה נשאה מ' ברחמה, נפטרה (!). בנקודה זו, לאחר שכבר אובחן כי העוברית נפטרה, הוחלט על ידי הצוות הרפואי להעביר את מ' לניתוח קיסרי בהול, בו חולצה העוברית מהרחם ללא רוח חיים.
בחינת המקרה על ידי מומחה רפואי למיילדות וגניקולוגיה העלתה מסקנות מקוממות וקשות כלפי הצוות הרפואי בבית החולים.
למעשה, עולה כי התסמינים אותם הציגה מ' עם הגיעה למיון חייבו את הצוות הרפואי לאבחן מצב שנקרא ICP (מחלת כבד המתרחשת בהריון), ובשל כך לדאוג לניטור צמוד רציף, ואף לשקול לבצע לידה מוקדמת. לו היו מעשים מחויבים אלו נעשים, היו היום מ' ובן זוגה הורים מאושרים לתינוקת בריאה!!!
אם בכך לא די, הרי שלאחר שנקבע כי העוברית נפטרה, לא היה כל צורך להעביר את מ' לניתוח קיסרי בהול, אשר רק גרם לה לנזקים מידיים ואף לסיכונים עתידיים.
לאור האמור, הגישו ההורים בימים אלו תביעה לבית המשפט באמצעות משרד עורכי הדין אלמוג – שפירא במסגרתה נתבע בית החולים לפצות את ההורים עד לגבול סמכותו של בית משפט השלום (2.5. מיליון שקלים).
תגובות (0)