צפקת (פריטוניטיס): גורמים, תסמינים, טיפול ורשלנות רפואית

ראשי > רשלנות רפואית > מאמרים

הצפק הוא הקרום הפנימי העוטף את חלל הבטן ואת האיברים הפנימיים. צפקת היא דלקת של הקרום, ואם לא מאובחנת ומטופלת בזמן, היא עשויה להתפשט במהירות לדם ולפגוע באיברים נוספים.

עו"ד רן שפירא ינו 17, 2025

חזרה >

כאב בטן פתאומי, חום, בחילה והקאה עלולים להיגרם כתוצאה מאכילה מופרזת, אך גם יכולים להיות סימנים לכך שאתם סובלים מצפקת (צפק = "פריטונאום"; צפקת = "פריטוניטיס"). מדובר בדלקת שעלולה לגרום לסיבוכים חמורים, ולכן חשוב מאוד לאבחן אותה ולקבל טיפול רפואי במהירות האפשרית.

מהי צפקת?

כאשר נוזלים המכילים תאי דם לבנים חודרים לתוך הצפק, נגרמת צפקת, שהיא דלקת של הקרום. צפקת יכולה להיגרם ממספר סיבות, כולל חיידקים או פטריות שמקורם בצפק או באיברים אחרים בבטן, וכן כתוצאה מחור באיבר בבטן (כמו אפנדיציטיס). כמו כן, צפקת עשויה להיגרם בעקבות פציעה חודרת, מכה חזקה בבטן, או דליפת נוזלים נגועים לחלל הבטן לאחר ניתוח באזור הבטן. גורמי סיכון לצפקת כוללים מחלות כרוניות כמו סרטן, איידס, שחמת הכבד וסוכרת.

הסימפטומים הראשונים לצפקת כוללים כאב בטן פתאומי ומחמיר, חום, בחילה והקאה. בנוסף, עלולים להתלוות לתסמינים אלו חוסר תיאבון, צמרמורות, שלשול, תחושת צימאון, נפיחות ורגישות למגע באזור בית החזה.

כיצד מאבחנים?

האבחון מתבסס על זיהוי תסמינים קליניים, כמו כאבי בטן עזים, חום גבוה ורגישות למגע, בשילוב עם בדיקות רפואיות שונות כגון בדיקות דם, בדיקות הדמיה ובדיקות שתן. במקרים מסוימים מתבצע "ניקור פריטונאלי", שבו נלקח נוזל מחלל הבטן באמצעות מחט, והנוזל נבדק לזיהוי חיידקים.

כיצד מטפלים?

צפקת היא מצב רפואי מסכן חיים, שמחייב אבחון וטיפול דחופים על מנת למנוע סיבוכים חמורים שעשויים להיות קטלניים. ברוב המקרים, הטיפול מתבצע במסגרת אשפוז לצורך מעקב צמוד וטיפול אינטנסיבי.

הטיפול בצפקת משתנה בהתאם לחומרת המצב ולגורם שגרם לדלקת. בדרך כלל, הטיפול כולל מתן אנטיביוטיקה או תרופות אנטי-פטרייתיות דרך הזרקה. במצבים מסוימים, ייתכן שיהיה צורך בניתוח לתיקון נזקים בחלל הבטן, שטיפת החלל והסרת גורם הזיהום.

מהי רשלנות רפואית באבחון וטיפול בצפקת?

כפי שניתן לראות, לצפקת ישנם סימפטומים רבים המאפיינים מצבים רפואיים אחרים, כגון דלקת בדרכי השתן, דלקת קיבה או בקע. בנוסף, אצל חלק מהמטופלים התסמינים עשויים להיות פחות בולטים, מה שעלול להקשות על האבחון. עם זאת, ישנה חשיבות רבה לגילוי מהיר ומדויק של צפקת, על מנת להעניק טיפול יעיל ולמנוע סיבוכים חמורים, כגון אלח דם. לצורך כך, נדרשת מיומנות גבוהה והבנה רחבה של מגוון מצבים רפואיים. כאשר הצוות הרפואי אינו בעל המיומנות הדרושה, או אינו מאבחן את הצפקת במועד, מצבו של המטופל עשוי להחמיר במהירות, דבר שיכול להוות רשלנות רפואית.

כמו כן, חוסר בטיפול הולם ומהיר בצפקת עשוי להחמיר את מצב המטופל ולגרום לנזק בלתי הפיך, ובכך להוות רשלנות רפואית. הימנעות ממתן טיפול תרופתי, טיפול תרופתי מאוחר מדי, היעדר ניתוח כשדרוש, חוסר במעקב או אי טיפול במחלות רקע – כל אלו עשויים להחמיר את מצבו של המטופל.

בנוסף, צפקת עשויה להיגרם לעיתים כתוצאה מדליפת נוזלים נגועים לחלל הבטן בעקבות ניתוח באזור הבטן. במקרים כאלה, יש לבדוק אם הניתוח בוצע כראוי, בהתאם לסטנדרט הרפואי הסביר.

נביא מספר דוגמאות.

פיצוי בסך של כ-631,000 ₪ עקב איחור באבחון

התובע עבר ניתוח לכריתת תוספתן בבית החולים לילדים שניידר. מספר ימים לאחר הניתוח, מצבו הידרדר והתגלה כי הוא סובל מצפקת, שגרמה לו לנכות בשיעור של 20%. הוא הגיש תביעה בגין רשלנות רפואית נגד בית החולים, בטענה כי הצוות הרפואי התעלם ממספר "סימני אזהרה" שהצביעו על חשש לצפקת, ולכן האבחון התעכב.

בית משפט השלום קיבל את התביעה וקבע כי לאחר הניתוח, למרות ההתדרדרות במצבו של התובע, לא בוצעו בדיקות נוספות והצוות הרפואי הסתפק באבחנה של זיהום של הריאות. בית המשפט ציין כי אילו הצוות הרפואי היה פועל כצוות סביר, הצפקת הייתה מזוהה 48 שעות מוקדם יותר, דבר שהיה מונע את ההחמרה ומצמצם את תוצאותיה. הפיצוי שנפסק בתיק עמד על כ-631,000 ₪, בנוסף להוצאות בסך כ-148,000 ₪ (ת"א 4962-02-18).

פיצוי בסך של כ-100,000 ₪ לאחר שהניתוח גרם לצפקת

התובעת עברה ניתוח לכריתת כיס המרה בבית החולים העמק בעפולה. במהלך הניתוח, המנתח פגע בצינור המרה המשותף, פגיעה שהובילה לדליפת מרה לחלל הבטן ולצפקת. מספר ימים לאחר מכן, בשל הכאבים העזים מהם סבלה, התגלתה הפגיעה והתובעת נאלצה לעבור ניתוח חירום בהרדמה מלאה.

בית משפט השלום קיבל את התביעה. לעניין גובה הנזק, נקבע כי התובעת לא סבלה מנכות תפקודית, אך בית המשפט הדגיש כי התובעת נכנסה לניתוח פשוט יחסית, ובסופו של דבר התמודדה עם תלאות נוספות, כולל ניתוח חירום. בעקבות זאת, נקבע לתובעת פיצוי בסך 100,000 ₪, מתוכם כ-75,000 ₪ בגין כאב וסבל (ת"א 3221-06).

לקחת בצפקת עקב צילום רחם ותפוצה בסך של 280,000 ₪

במקרה זה, מדובר היה באישה שפנתה למרפאת הפוריות של בית החולים "בני ציון", שם בוצע לה צילום רחם והחל טיפול הורמונלי. לאחר שנה, במהלכה לא הצליחה התובעת להיכנס להריון, הוחלט לבצע צילום חוזר של הרחם. במהלך הצילום הוזרם נוזל אל הרחם, וכתוצאה מכך חלתה התובעת בצפקת.

בית המשפט העליון קבע כי הרופא לא התרשל בהחלטה לבצע את הצילום השני או בהליכי הביצוע שלו. עם זאת, הרופא התרשל בכך שלא הבהיר לתובעת את כל הסיכונים הכרוכים בצילום, כולל הסיכון לצפקת. בית המשפט ציין כי גם אם הסיכון היה נמוך (3.1%), היה על הרופא ליידע את המטופלת ולהשיג את הסכמתה המודעת לפני ביצוע הטיפול (ע"א 5681/93).

מומלץ להתייעץ עם עורך דין

כפי שנאמר, כשל הצוות הרפואי באבחון צפקת, הימנעות מטיפול מתאים או עיכוב בקבלת טיפול עלולים להיות בעלי השלכות חמורות על מצבו של המטופל ולהוות רשלנות רפואית. במקרים כאלה, חשוב לפנות לעורך דין המתמחה ברשלנות רפואית כדי לבחון את המקרה ולהבין את זכויות המטופל. עורך דין מנוסה יכול להעריך את המצב, לבדוק אם הצוות הרפואי פעל בהתאם לסטנדרט הרפואי הנדרש, ולסייע בהשגת פיצויים משמעותיים במקרים המתאימים.