אי ביצוע בדיקה, או פענוח שגוי, הם רק חלק מהמקרים אשר בגינם מוגשות בישראל תביעות רשלנות באבחון מחלה גנטית בהריון. על פי רוב, מדובר במקרים בהם הנזק הינו קשה ביותר, ובהתאם מדובר בפיצויים העשויים להגיע למיליוני שקלים. עיינו בכתבה שערכנו, בהתאם למגמת פסיקת בתי המשפט.
ישראל היא אחת המדינות המובילות בעולם בביצוע בדיקות לאבחון מחלות גנטיות בהריון. חלק מהבדיקות מבוצעות במסגרת "סל הבריאות" ונחשבות לבדיקות "חובה", וחלקן מבוצעות באופן פרטי או מבחירה אישית. כך או כך, רשלנות באבחון מחלה גנטית בהריון עלולה לגרום לתוצאות קשות. בעיקר משום שמחלה גנטית שלא אובחנה יכולה להביא להולדה של תינוק הסובל מפגמים ומומים חשוכי מרפא.
כאשר תביעות בגין רשלנות רפואית באבחון מחלות גנטיות מתקבלות בבית המשפט (או מסתיימות בהסכם פשרה), ייתכן שהפיצויים לתובעים יהיו משמעותיים. לעתים מדובר אף במיליוני שקלים.
על מנת להוכיח רשלנות רפואית באבחון מחלות גנטיות התובעים צריכים לשכנע את בית המשפט שהיה ניתן לאבחן את המחלה עוד במהלך ההיריון. כלומר, אם מדובר על תסמונת נדירה שהרפואה בזמן הרלבנטי לא הייתה מסוגלת לאבחן לא תקום עילה לתביעה. עם זאת, במקרים בהם הילד סובל ממחלה גנטית שקיימות בדיקות אשר היו יכולות לאבחן אותה ונפלה רשלנות בביצוען, ייתכן ויש מקום לפנות להגשת תביעה. הרעיון המרכזי מאחורי תביעות אלה הוא שהתובעים טוענים כי לו המידע היה מאובחן הם היו מפסיקים את ההיריון.
לאור התוצאות הקשות של אי-אבחון מחלה גנטית, בית המשפט מרחיב מאד את חובת האחריות אשר מוטלת על רופאים ויועצים גנטיים. היו אפילו מקרים בעבר שבהם נקבע כי רופא התנהל ברשלנות לא משום שהוא לא אבחן את הסיכויים למחלה הגנטית אלא מכיוון שהוא לא בירר שההורים אכן הפנימו את שנאמר להם. דוגמה נוספת להרחבת אחריותם של רופאים ויועצים גנטיים ניתן למצוא במקרים בהם יוחסה רשלנות לאי אבחון מחלות נדירות ביותר.
בדיקות לאבחון מחלות גנטיות במהלך ההיריון אינן מתבצעות על ידי אדם אחד. פעמים רבות האישה עוברת בכמה מרכזים רפואיים שונים שחייבים "לתקשר" ביניהם. למשל, רופא הנשים האישי של האישה אשר עוקב ומרכז את כל המידע אודות ההיריון, רופאים מומחים שנדרשים לבצע בדיקות ספציפיות, יועצים גנטיים חיצוניים וכיוצא באלה. ליקויים בשרשרת המידע הזו יכולים לבסס עילה להגשת תביעה כאשר מחלה גנטית לא אובחנה. בסיטואציות אלה ייתכן והרשלנות תיוחס לכמה גורמים רפואיים במקביל (על פי חלקם היחסי במחדל הרשלני).
תביעות בגין רשלנות באבחון מחלות גנטיות יכולות להסתיים בפיצויים משמעותיים עבור הילד והוריו (הן אם נגמרות במסגרת פסק דין שניתן בבית המשפט והן בהסכמי פשרה בין הצדדים). שיעורי הפיצויים הגבוהים מבוססים על כך שהנזק שנגרם לילד והוריו הוא בלתי הפיך. בעבר היה אף נהוג לייחס לתביעות הללו עילה של "הולדה בעוולה". כלומר, עילה לפיה הילד טוען כי טוב לו מותו מחייו. כיום, לאור השינויים בפסיקה הנוגעת לרשלנות רפואית בהיריון, התביעות לא מוגשות בטענה זו אך שיעורי הפיצויים הם עדיין מהגבוהים בדיני הנזיקין.
בפסק דין שניתן בבית המשפט העליון (ע"א 1355/11 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' קופת חולים מאוחדת) נקבע כי רופא מטפל ומרפאה לייעוץ גנטי התרשלו כלפי הורי תאומים באבחון מחלה גנטית במהלך ההיריון. רשלנות המרפאה הגנטית באה לידי ביטוי בכך שממצאי הייעוץ הגנטי לא הוסברו להורים והללו לא ידעו מהם השלכותיהם. מדובר היה על סיכוי של כ-25% למחלה גנטית אצל התאומים, מחלה ממנה סבלה בתם הבכורה של התובעים שנפטרה בגיל 8 בלבד. לגבי הרופא המטפל שעקב אחר ההיריון, בית המשפט קבע כי האחרון לא השכיל לעמוד בחובת המעקב והתיאום. למרות שהוא שלח את האישה לייעוץ גנטי, כאשר זו נפגשה עמו בשנית הוא לא בדק עמה האם היא הבינה את תוצאות הייעוץ.
ככלל, נהוג להפנות זוגות המתכננים היריון לייעוץ גנטי, אף אם אין להם היסטוריה של מחלות במשפחה. ניתן גם לערוך בדיקות סקר כלליות וכן בדיקות סקר לפי המוצא של בני הזוג. לעיתים, יופנו בני הזוג לבדיקות גנטיות ממוקדות עקב ממצאים בהריונות קודמים או ההיסטוריה המשפחתית של אחד מבני הזוג.
רשלנות רפואית באבחון מחלות גנטיות מתרחשת כאשר היילוד סובל ממחלה גנטית שניתן היה לאבחן אותה במהלך ההיריון, וכי אם היו ההורים מודעים למחלה גנטית זו בעובר, היו בוחרים להפסיק את ההיריון.
בכל הנוגע לייעוץ ואבחון גנטי, רשלנות רפואית יכולה להתרחש בין היתר כאשר האם לא הופנתה לביצוע בדיקות גנטיות, כאשר הפענוח של הבדיקות הגנטיות היה שגוי או כאשר לא נמסרו לאם תוצאות הבדיקה.
תינוק שנולד עם מחלה גנטית עלול לסבול מפגיעות ומומים שילוו אותו לאורך חייו. לכן, לרוב היקף הפיצויים שנפסק לתובעים במקרה של רשלנות רפואית יכול להגיע למיליוני שקלים.
בית המשפט קבע שחלה על הרופאים והיועצים הגנטיים חובת אחריות מורחבת הנובעת מההשלכות הקשות ליילוד ולמשפחתו. לדוגמה, לא די בכך שהרופאים והיועצים ידווחו להורים על סיכוי למחלה גנטית בעובר, אלא מחובתם גם לברר ולוודא שההורים הבינו את המידע וביצעו החלטה מושכלת אודות המשך ההיריון.
שלח הודעה
חייג עכשיו
עורכי הדין שלנו ישמחו לעזור לכם! 
תגובות (0)