דמיינו מצב בו אתם רוכשים ביטוח רכב המקנה לכם שקט נפשי, רק כדי לגלות שבמקרה של תאונה, אינכם זכאים לכיסוי ביטוחי. בפסק דין תקדימי, בית המשפט העליון הפך את ההלכה וקבע כי אי עמידה במגבלת הגיל הקבועה בפוליסת ביטוח רכב שוללת את הזכאות לקבלת תגמולי ביטוח רכושי. כך לדוגמא, במידה והורים ימסרו את רכבם לילדם שאינו עומד במגבלת הגיל, הם לא יהיו זכאים לתגמולי ביטוח בגין הנזק הרכושי.
לאחר מספר סבבים בערכאות המשפט השונות, בית המשפט העליון קבע באופן סופי כי אי עמידה במגבלת הגיל, הקבועה בפוליסת ביטוח, שוללת את הזכאות לקבלת תגמולי ביטוח רכושי במקרה של תאונה (דנ"א 5325/19). בכך, הפך בית המשפט העליון את ההלכה הקודמת שקבעה, כי אי עמידה במגבלת הגיל הקבועה בפוליסה אינה שוללת לחלוטין את הפיצויים, אלא רק מזכה בתשלום תגמולי ביטוח מופחתים (רע"א 9849/17).
בעל עסק רכש פוליסת ביטוח מקיף עבור רכב שבבעלותו מידי חברת הביטוח הכשרה. הפוליסה כללה חריג המגביל את השימוש ברכב לנהגים מעל גיל 30. באחד הימים, בעל העסק ועובדו, אשר היה בן 23 בלבד, יצאו לנסיעה ברכב. בניגוד למגבלת הגיל הקבועה בפוליסה, העובד היה זה שנהג ברכב. במהלך הנסיעה פגע העובד ברכב שלפניו וכך נגרמו לשני הרכבים נזקים כבדים.
השאלה שעמדה לדיון היתה – האם אי העמידה במגבלת הגיל שוללת את קיומו של הכיסוי הביטוחי או שמא אי העמידה במגבלת הגיל אינה אלא "החמרת הסיכון" המזכה את המבוטח בתגמולי ביטוח מופחתים בהתאם לחוק חוזה הביטוח?
בית המשפט השלום ובית המשפט המחוזי קבעו, כי אי העמידה במגבלת הגיל שוללת לחלוטין את קיומו של הכיסוי הביטוחי. בתי המשפט הסתמכו, בין היתר, על עמדת היועץ המשפטי לממשלה שגרסה, כי הענקת תגמולים גם למי שחרגו מתנאי הגבלת הגיל עלולה לגרום לעלייה במחירי הביטוח לכלל המבוטחים.
השאלה האם אי העמידה במגבלת הגיל שוללת את קיומו של הכיסוי הביטוחי הגיעה לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון הפך את פסקי הדין של בתי המשפט השלום והמחוזי. נקבע בדעת רוב (2 מתוך 3 השופטים), כי אי-עמידה במגבלת גיל מהווה "החמרת סיכון". על כן, למעט במקרים העולים כדי כוונת מרמה, מבוטח זכאי לתגמולי ביטוח גם במידה והנהג לא עמד במגבלת הגיל. בית המשפט העליון קבע, כי הפרת מגבלת הגיל תבוא לידי ביטוי בתשלום תגמולי ביטוח מופחתים [ ראו בנוסף: מכה לחברות הביטוח: נהג שנקלע לתאונה ולא עמד במגבלת הגיל בפוליסה – יהיה זכאי לפיצוי]. הלכה זו היתה ידועה בשם "הלכת פיקאלי" (על שם הנהג).
לאור החשיבות והחידוש בהלכת פיקאלי הוחלט לקיים דיון נוסף בנושא בפני בית המשפט העליון. בדיון, שהתקיים בפני 5 שופטים, הוחלט להפוך שוב את ההלכה ונקבע הפעם בדעת רוב (3 נגד 2), כי אי עמידה במגבלת הגיל שוללת לחלוטין את תשלום התגמולים בגין הנזק הרכושי, ולא רק מצמצמת את התגמולים. נפרט בקצרה את עיקרי נימוקי השופטים בדיון הנוסף.
בהתאם לשופטי הרוב, הסעיפים בחוק חוזה הביטוח, המתייחסים להחמרת סיכון, חלים רק במקרה בו חלו שינויים חיצוניים, בלתי צפויים ומבלי שהיו נתונים לשליטת הצדדים. הסעיפים אינם חלים כאשר מדובר על שינויים פנימיים שהתרחשו בעקבות בחירה של המבוטח עצמו. בהמשך לכך, כאשר, לדוגמא, ילד מקבל רישיון נהיגה וההורה מחליט במודע שלא להרחיב את הפוליסה, אין המדובר בשינוי חיצוני המהווה "החמרת סיכון", אלא בסיכון חדש או ב"הוספת סיכון", שהוראות חוק חוזה הביטוח ביחס להחמרת סיכון אינן חלות לגביהם.
עוד נקבע על ידי שופטי הרוב, כי המבוטח הוא זה שבחר בפוליסה בעלת מגבלת גיל ובתמורה קיבל הפחתה בתשלום הפרמיה. כלומר, מגבלת הגיל מצויה ביסוד ההסכמות החוזיות שבין הצדדים לחוזה הביטוח. בהמשך לכך, הענקת כיסוי ביטוחי במקרה של הפרת מגבלת הגיל מהווה התערבות בחוזה, שעלולה לסכל את רצון הצדדים.
ניתן לסכם את עמדת שופטי הרוב באנלוגיה הבאה שהובאה בדבריהם: אדם העומד בסופרמרקט ורוכש מוצר במשקל של 100 גרם אינו זכאי לקבל באותו המחיר מוצר במשקל 130 גרם. כך גם במקרה הנדון: חברת הביטוח העמידה על המדף שני מוצרים לבחירתו של הצרכן – מוצר עבור נהגים בני שלושים ומעלה, ומוצר עבור נהגים שגילם פחות משלושים. המבוטח בחר במוצר המתאים לנהגים בני שלושים ומעלה ועל כן הוא אינו זכאי לקבל, באותו המחיר, מוצר ביטוחי עבור נהגים שגילם פחות משלושים.
שופטי המיעוט הסבירו, מנגד, את תמיכתם בהלכת פיקאלי, בין היתר, בהטיה הפרו-צרכנית של חוק חוזה הביטוח. לדבריהם, קיימים שני מודלים משפטיים מרכזיים שיש לבחור ביניהם במקרה שבו מבוטח חורג מתנאי הפוליסה. לפי המודל הראשון, חריגה שכזו שוללת את הזכות לקבל תגמולים. לפי המודל השני, מדובר ב"החמרת סיכון" שבגינה זכאי המבוטח לתגמולים מופחתים. לגרסתם, המחוקק הישראלי בחר בחוק חוזה הביטוח במודל השני, המודל הפרו-צרכני. מודל זה מאפשר למבוטח לקבל תגמולי ביטוח גם במידה והפר תנאי שנקבע בפוליסה, וכך יש לנהוג גם במקרה הנדון.
על פי דעת הרוב של שופטי בית המשפט העליון בדיון הנוסף, הפיכת הלכת פיקאלי מועילה לצרכנים בכך שתמנע את התייקרות פוליסות הביטוח לרכב ותאפשר למבוטחים להמשיך לרכוש ביטוח דיפרנציאלי, המותאם לגילם ועברם הביטוחי.
גם אם הדבר נכון, אין ספק כי הפיכת הלכת פיקאלי מהווה הישג משמעותי לחברות הביטוח. ראשית, במקרים בהם המבוטח ייתן לאדם אחר לנהוג ברכב בניגוד למגבלת הגיל, חברות הביטוח לא יהיו חייבות לשלם דבר כתגמול בגין הנזק לרכוש. שנית, אם ההלכה לא היתה משתנה, קרוב לוודאי כי היתה זולגת גם למקרים אחרים בהם המבוטח לא עמד בתנאי הפוליסה (למשל במקרה של פוליסה שיועדה לאדם ספציפי). על כן, אין ספק, כי הפיכת ההלכה תחסוך לחברות הביטוח כסף רב.
שלח הודעה
חייג עכשיו
עורכי הדין שלנו ישמחו לעזור לכם! 
תגובות (0)