בהחלטה יוצאת דופן שניתנה לאחרונה בתיק המנוהל על ידי משרדנו, נקבע כי התאבדותו של צעיר בשנות ה – 30 לחייו, תיחשב כתאונת עבודה ותזכה את יורשיו בתגמולים לכל החיים.
עניינו של התיק בצעיר אשר נכנס ללחץ אדיר במהלך עבודתו בשל פרויקט גדול שקיבל לנהלו. במהלך ניהול הפרויקט סבר הצעיר כי אינו מספק את דרישות מנהליו והרגיש כי הוא עומד להיות מפוטר בכל רגע.
למרות שתחשותיו היו סובייקטיביות לחלוטין ללא כל תמיכה אובייקטיבית, לא ניתן היה לשכנעו אחרת. תחושה זו הגיעה לשיאה, עת עבר הצעיר תאונת דרכים ברכבה של החברה בה עבד.
כעת, סבר הצעיר, כי יפוטר באופן וודאי שכן מנהליו יראו את העובדה כי ביצע תאונה ברכב החברה, בעין לא טובה. כאשר מנהלו של הצעיר התקשר לאשתו וביקש לאחל לצעיר החלמה מהירה מהתאונה וכן מסר לו ש"יחזור רק כשהוא מרגיש טוב", פירש הצעיר את האמירה הזו ככזו אשר בוודאות תביא לפיטוריו, וזאת על אף שרצונו של המנהל היה אך ורק לדאוג לשלומו. יום לאחר תאונת הדרכים, כאשר הצעיר היה בטוח כי הוא עומד להיות מפוטר וכי למעשה אכזב את עצמו ואת סובביו, החליט לשים קץ לחייו. מעשה נורא זה גם לטראומה לכל סובביו וכמובן שלאלמנתו וילדיו.
המשפחה ביקשה מהמוסד לביטוח לאומי להכיר בפטירתו של הצעיר המנוח כתאונת עבודה. יחד עם זאת המוסד לביטוח לאומי דחה את התביעה וקבע כי הסיבה למות המנוח אינה קשורה בעבודה אלא במצבו הנפשי ללא קשר משמעותי אליה. גם תביעה שהוגשה לבית הדין לעבודה נדחתה. לפיכך, הגישה המשפחה ערעור לבית הדין לארצי לעבודה. לאחר שמיעת טענות הערעור שהוצגו לבית הדין הארצי על ידי עוה"ד רן שפירא ממשרדנו, קבע בית הדין הארצי כי יש לקבל את הערעור ולהכיר באלמנת המנוח ובילדיו כשאירים של נפגע עבודה.
החלטה זו הינה החלטה נדירה ביותר, שכן היכולת להוכיח קשר סיבתי משמעותי בין מעשה התאבדות לבין העבודה, הינה קשה ביותר ומצריכה לעמוד ברף משפטי שאינו פשוט. ואולם, כאמור, לאחר מלחמה משפטית קשה, הצליח משרדנו להביא לכך שפטירת המנוח תוכר כתאונת עבודה, באופן בו האלמנה והילדים יזכו לקבלת קצבה מהמוסד לביטוח לאומי לכל חייהם.
מוזמנים לעיין בכתבה שפורסמה בידיעות אחרונות:
וכן ידיעה שפורסמה במקומון קרית גת:
תגובות (0)